51 החלטות לשנה החדשה – חלק ראשון

שנה עברית חדשה היא הזדמנות טובה לקבל החלטות חדשות הנוגעות לחיינו בעולם, יהיו אלה נוגעות ליחסינו עם הסביבה, עם הזמן המצוי בידינו, עם העבודה בה אנו עוסקים, וכמובן עם הזולת – חברים, זרים מוחלטים, ומשפחה. כחלק מהנוהג שהשתרש זה מכבר ברחבי העולם לקבל החלטות שכאלה, הידועות בלעז כ – New year’s Resolution, החלטתי לתרום את חלקי עם 51 הצעות להחלטות איטיות, שמפאת אורכן חולק הפוסט לשניים. כולן, יש לציין, נוסו על עצמי באופן אישי והוכחו ככאלה החוסכות כסף, משפרות יכולות וקשרים, ומגבירות סיפוק, הנאה, אושר, שלווה, וכוח גברא.

כל אחד ואחת מוזמנים לבחור אחת או יותר מן ההחלטות, ליישם אותן במהלך השנה הקרובה, ולחזור לפה כדי לספר.

ובכן, השנה אני מחליט/ה ל:

1. להתנתק. התחילו בלצאת מהבית לפגישה עם חברים או ארוחה משפחתית בלי טלפון חכם, טאבלט קטן או מחשב נייד. לאט לאט הגדילו את טווח המחייה שלכם ללא עדכוני חדשות, פייסבוק, אינסטגרם או ציוצים אחרים, עד שתגיעו לעשרים וארבע שעות מלאות ללא מסכים בוהקים. אפשר להשתמש ביום ההתנתקות הבינלאומי, או בשבת החילונית כבתירוץ. כך או כך, עיטור הכבוד מאתר סלואו יהיה פרס קטן לעומת השקט הנפשי בו תזכו, רק היזהרו לכם, זה ממכר.

2. להיות נוכח/ת. לא, "נוכחות" זו לא מילה שהניו אייג’ רשם עליה פטנט, וגם לא מדובר בקלישאת זן – להיות נוכח בסיטואציה משמעו להתרכז בה ולא בזרם התודעה שמרחיק אותנו ממנה אל עבר העתיד (דברים אחרים שיש לעשות) או העבר (דברים שעשינו וההשלכות שלהם). בין אם זו שיחה, פגישה בבית קפה, סרט בקולנוע, קריאה של ספר, נסו להיות נוכחים רק בסיטואציה הספציפית, רק בכאן ועכשיו. כמו בסעיף הראשון, גם כאן דרוש אימון, אבל ההנאה מכל פעולה ולו הקטנה ביותר תתעצם פלאים לאחר שהנוכחות תהפוך להרגל.

3. לשטוף את הקערה שלי. האימון הטוב ביותר בנוכחות לקוח מסיפור זן:

נזיר פנה אל ג’ושו ואמר לו “זה עתה הצטרפתי למנזר, אנא, למד אותי”
ג’ושו שאל “אכלת את דייסת האורז שלך?”
הנזיר ענה “כן, אכלתי אותה”
“אם כך”, ענה ג’ושו, “כדאי שתשטוף את הקערה שלך”.
ובאותו רגע חווה הנזיר הארה.

סיימתם לאכול, גשו לכיור, ושטפו בתשומת לב את הכלים שלכם. אל תמהרו למשימה הבאה, למחשבה הבאה, הביאו לכדי סיום את מה שהתחלתם בו.

 

4. למצוא הנאה בכל דבר שאני עושה. קל ליהנות מארוחה, מבילוי, מיחסי מין, מחופשה, אבל אפשר גם כאמור ליהנות משטיפת כלים, מניקוי אבק, מכביסה… אתם לא חייבים להאמין, אלא אם קיבלתם את ההחלטה לנסות. זה קשור ל”להיות נוכחים” (2) בתור התחלה, ואז בשימת לב לדברים הקטנים, לזרם המים, לריח, לתחושות הבסיסיות של טיפול בחלקת האלוהים הקטנה. זאת עוד החלטה שכדאי לעשות, החלטה ליהנות.

5. לנשום. נשמע מצחיק, אבל מרביתנו לא נושמים כמו שצריך, כלומר, ממלאים את הריאות עד תום באוויר, שואפים לאט ונושפים לאט. כשליאו בבאוטה, בעל הבלוג "הרגלי זן" הבין שלאורך רוב היום הוא אינו זוכר לנשום כראוי, הוא הפך את המילה Breathe לשומר המסך שלו. אתם יכולים לנהוג כמותו, או פשוט לנסות לזכור לעצור לפחות פעמיים שלוש ביום, במיוחד ברגעים שנדמה לכם שהנה אתם נבלעים במערבולת של משימות, מחשבות, חשבונות או סתם פוסט שנראה יותר מידי ארוך, ולנשום עמוק. זה ירגיע אתכם.

6. להשתעמם. לפני מספר ימים כתבה חברה טובה "לפעמים, כשממש משעמם כבר בפייסבוק, אני מורידה את העיניים מהמסך, לוקחת את האייפון ביד, ונכנסת לפייסבוק". מצחיק, אבל מניסיון אישי זה קורה, וזה בסדר אם זה קרה גם לכם – לנוכח שטף המידע הזמין בכל עת, השעמום הפך למצרך נדיר, ואנו התרגלנו להפיג אותו, מיד עם הופעתו, באמצעות שלל הסחות דעת המגיעות מבחוץ. בדרך שכחנו כי יש לנו את כל הכלים לעניין ולשעשע את עצמנו והזנחנו את יכולות ההמצאה והדמיון שלנו. זה הזמן להשיב אותן לפעולה, הבטיחו לעצמכם לפחות שעמום ראוי אחד השנה.

7. לעשות פחות. בניגוד לכל מה שהתרבות הנוכחית מספרת לכם, לעשות פחות זה טוב. סרבו להיות מולטי טאסקרים (כלומר: לא מרוכזים, לא יעילים, לא מקצועיים, נויירוטי וכו’) ונקו את היומן שלכם, הן באמצע השבוע והן בסופו, על מנת להבטיח שיהיו לכם די והותר שעות פניות לעשיית כלום. דילול אקטיבי של פעילויות ומשימות יעזור לכם להבין מה הם באמת הדברים שחשובים לכם בחיים.

8. לשוטט. לפני מספר חודשים ציינו באתר את "חג השוטטות" ואפילו אני הופתעתי מהתגובות הנלהבות. אנשים רבים נזכרו בערגה בילדותם, במהלכה שיטוטים חסרי מעש היו חלק מהותי מסדר יומם. העובדה שהתבגרנו לא צריכה למנוע מאיתנו לצאת מהבית בלי כיוון ובלי מטרה, ופשוט לשוטט.

9. ללכת לאיבוד. סביר להניח שאתם לא זוכרים מתי בפעם האחרונה הלכתם לאיבוד, וזה בסדר,  אחרי הכול, מדובר בפעולה לא פשוטה עם כל הלוויינים שמרחפים לנו מעל הראשים. פשוט תצטרכו להתאמץ, לשלב את החלטה מספר 1 עם החלטה מספר 8, ולהגיע מספיק רחוק כדי שתוכלו באמת לומר לעצמכם שהגעתם למקום בו לא הייתם בעבר, ליבשת שטרם נחקרה, שאתם "באיבוד", בעיצומה של הרפתקה, ואז, לאט ובעזרת תושבי הסביבה, למצוא את דרככם חזרה.

10. לבהות. בהייה היא פעולה מומלצת לבוגרים מצטיינים של החלטה מספר שש, ובאופן כללי, וכפי שכתב דרור פויר בספרו "צדוק בנחשולי התשוקה", מדובר בפעילות שגורמת למדיטציה להיראות כמו טריאתלון, כלומר, פסגת ההאטה. בהתאמה, מומלץ ליישם אותה בשעות העבודה – במידה וקולגה חטטנית או בוס תועה ישאל אתכם למעשיכם, בדרך כלל בנוסח המקובל: "הכול בסדר אתך?", הביטו בו בשלווה וענו: "כן, אני בדיוק בוהה".

11. לכתוב מכתב. אבל באמת. לשבת לשולחן הכתיבה, לקחת דף חלק, ולכתוב מכתב לאימא/אבא, לחבר קרוב או לבני זוגכם. לאחר מכן להכניס למעטפה, לשים בול ולשלשל לתיבת הדואר הקרובה. מעבר להפתעה הנעימה שיחוש מקבל המכתב (שבעשור האחרון רק חשבונות ועלוני פרסום הופיעו אצלו בתיבה) אתם תזכו לשמר מלאכה עדינה שכמעט ונכחדה מן העולם – כתיבה.

12. לבשל ארוחה של שבע מנות מאפס. לבחור ז'אנר (איטלקי, צרפתי, הודי) לשבת על ספרי בישול ולבחור מתכונים מרהיבים. לקחת חבר או חברה לשוק לקניות, ואז לבשל ביחד ובאיטיות את כל המנות. רדדו את הבצק בעצמכם, השתמשו רק בפרודוקטים טריים, הכינו הכול במקום. מומלץ לאכול בקרב חברים.

13. לאכול מזון עונתי. החליטו לברר עוד השנה איזה ירק ואילו פירות גדלים בכל עונה, ונסו לצרוך אותם בהתאם לחודשי השנה. הם יהיו זולים יותר, טריים יותר וטעימים יותר.

14. לאכול מזון מקומי. גלו עוד השנה מהיכן מגיע המזון שלכם. השום שנמכר ברביעיות בגרב רשת בסופרים מגיע בכלל מסין, ועובר טיפול בהלבנה כימית לפני שעולה למטוס. זאת רק דוגמא אחת מיני רבות, והמצב מחמיר כאשר מגיעים לנושאים רגישים של בשר או דגים.

15. להפחית את צריכת הבשר. כתבתי על כך לא מעט בעבר – הגם שאני צמחוני מזה כשלוש שנים אני ממליץ בחום על הפחתה כדרך נכונה להתמודד עם עוולות תעשיית הבשר, וקמפיין "יום שני בשרי" אותו אני מקדם גורס כי אם תאכלו בשר אחת לשבוע (לא להתבלבל עם "שני צמחוני") תוכלו לאכול בשר מקומי שבסבירות גבוהה לא עבר התעללות.

16. לגדל משהו שאפשר לאכול. באדניות, בעציצים על הגג, בערוגות בחצר הבניין – גדלו עשבי תיבול, פלפלים חריפים, עגבניות ועצי פרי – יש מעט הישגים שמתחרים בתחושת האושר המתלווה אליהם, כמו זו הנובעת מנגיסה בדבר מה שגידלתם החל מהיותו גבעול.

17. לעשות פיקניק. אמיתי, כזה שמגיע עם סל שנפתח משני הצדדים, ובתוכו יש לחמים חמימים, גבינות עיזים (של מחלבות קטנות ומקומיות), ירקות טריים ופירות קרים. קחו עמכם ספר שירה שאתם אוהבים והקריאו ממנו שיר אחד מיוחד לאדם החולק עמכם את שמיכת הפיקה.

18. לקרוא לפחות 12 ספרים. כן, יש דברים ששווה להכריח את עצמכם לעשות, ולקרוא ספרים זה אחד מהם. כמו בדברים רבים אחרים, חלקנו מתקשים לסיים ספר בגלל הסחות הדעת המגוונות, אולם קשה להפחית מחשיבות הקריאה לפיתוחן ושימורן של מגוון יכולות שכליות, ובראשן הדמיון. יואב שי כתב על זה פוסט שלם, אתם מוזמנים לקרוא, ולא, ספרים אינם שווי ערך לצפייה בערוץ הסרטים.

19. להתנתק מהלוויין או מהכבלים. הייתי שם, באמת, עד לפני קצת יותר מעשור הייתי חוזר הביתה, מכין לעצמי משהו לאכול ומתיישב בסלון לראות סרטים וסדרות. הייתי נותן הרבה כדי לקבל חזרה את כל אותן שעות אבודות, שלא לומר את אלפי השקלים ששילמתי לחברות הכבלים על מנת לזכות ולצפות כזומבי בתכנים שהן מוכרות. כיום, חשוב לציין, אני לא נזיר – אני וזוגתי נהנים לצפות מידי פעם בסרט או בפרק של סדרה, ואנו עושים זאת על המחשב הנייד – באופן זה אנחנו מצליחים להכות שוק על ירך את הממוצע העומד על שלוש שעות וארבעים דקות, ליום, לאדם בישראל.

20. לצפות בקלאסיקות. מבלי להפחית מכבודן של סדרות המופת המשודרות כיום, וסרטי האיכות המפציעים מידי פעם, יש משהו מרגיע (ולמתקשים מסעיף שש, יש שאף יאמרו משעמם!) ביצירות המופת של הקולנוע שקיבעו את מעמדן כעל זמניות. לפני חודשים ספורים, למשל, יצא לי לצפות בסרט "הקשר הצרפתי" שזכה בחמישה פרסי אוסקר, וכיום אני מהמר שאיש לא היה טורח להפיק – הוא איטי בשיגעון – הקצב שלו, שהיה מעיק בהתחלה יש להודות, הצליח לשבות אותי לקראת אמצעו, וסיפק חוויה קולנועית מסוג אחר שקשה לי אפילו להגדיר. בחרו לעצמכם 5-10 יצירות מופת מרשימת 100 הסרטים הגדולים של כל הזמנים, והכריחו את עצמכם לצפות בהן.

21. לצאת לשחייה לילית. מודה, עשיתי זאת רק פעם אחת, בערב תשעה באב לפני כשנתיים, אבל זה רק בגלל שאני לא אוהב חול. לכל מי שחובב ים ויצורים תת מימיים, מדובר בחוויה חינמית ונפלאה ששוברת בהצלחה את שגרת יולי אוגוסט המיוזעת בארצנו הקטנה. כל שאתם צריכים זה חברים טובים, בגד ים, וקצת אלכוהול שלעולם לא הזיק.

22. לעשות אמנות רחוב. כדי ליישם החלטה זאת תצרכו רק לראות את הסרט "יציאה דרך חנות המזכרות", ומובטח לכם כי ברגע שתסיימו תהפכו גם אתם לאמני רחוב פעילים. מצאו את הדרך האישית שלכם להעלות חיוך על פניהם של עוברים ושבים, ובעיקר על פניכם – זה יכול להיות באמצעות גרפיטי משעשע או מעורר מחשבה (אני ריססתי ברחבי העיר את סלוגן האתר "גם רוזה פארקס שינתה את העולם בלי לקום מהכיסא"), או באמצעות מיצב של בובות פליימוביל המנסות לתקן ברז מטפטף – אני מבטיח שאחרי שתצפו בסרט שאת שמו ציינתי לא יהיו לכם יותר שאלות.

 

23. ללמוד שפה זרה. אני לא יודע למה בדיוק אני נתקע תמיד על שפה זרה, אולי מאחר ואני לומר גרמנית ונהנה מכל רגע, ואולי מאחר ואני מרגיש כי בעידן בו איננו נדרשים עוד לזכור דבר (טלפונים, כתובות, הוראות הפעלה…) הרי שלמידת שפה זרה מפעילה בדיוק את אותו שריר מוזנח במוח שנדרש, ובכן, לזכור המון פרטים קטנים. אם שפה זרה לא עושה לכם את זה, קבלו החלטה עקרונית ללמוד משהו חדש השנה, שמגיע עם דרישה חד משמעית לשנן.

24. לקבל תגלחת כמו פעם. מתנצל, זוהי החלטה לגברים בלבד, ועם הנשים הסליחה. פה ושם עדיין קיימים גלבים, כמו פעם, שעושים את עבודתם נאמנה, עם תער ועיסוי פנים ועורף לאחריו. באופן אישי אני מגדל זיפים כבר 15 שנים, אולם יצא לי לכתוב ולצלם גלב בפעולה, ונראה שמדובר בחוויה מופלאה.

25. להירשם. לעדכונים במייל או לעקוב אחר עמוד הפייסבוק של האתר כדי לא להחמיץ את החלק השני של הרשימה.

___________

 לחלק השני

___________