אחד מהפוסטים הפופולרים ביותר שעלו באתר סלואו, בתחילת דרכו, עסק בפרוייקט שימור הפנדה הענק. חן רזניק, ישראלית צעירה וחמודה שיצאה לחופשה של תיירות התנדבותית בסין, שיתפה את הגולשים בחוויותיה, והתמונות לא השאירו מקום לספק – הפנדות מספיק חמודות כדי שאשכרה נשלם בשביל לעזור להם לשרוד. עכשיו, ייתכן ותשאלו את עצמכם מה הקשר בין זן כמעט נכחד של דובים פרוותיים חמודים במיוחד שמגיעים בשני צבעים בלבד, לבין תנועת סלואו פוד שמורכבת במרביתה מגרגרנים נהנתנים שאוכלים מכל הבא ליד (ולא, לא מדובר במשקל החברים בתנועה) והתשובה לכך קשורה בסיפור תנ"כי משובח שכולל מבול אחד, צדיק אחד, ותיבה לא ממש קטנה.
מרבית הנזקים הנגרמים על ידי תעשיית המזון כבר מוכרים לכל: מזון דל בערכים תזונתיים, השמנת יתר, סכרת, פגיעה סביבתית וגרימה של סבל בל יתואר לבעלי חיים, אולם, קיימת גם השלכה פחות מוכרת, וחמורה לא פחות, של עידן המזון המתועש על העולם כפי שאנו מכירים אותו – המגוון הביולוגי הולך ונעלם.
מבט אחד בתמונה וברור שאתם רוצים להציל את הפנדות מהכחדה
ומה בנוגע אליו? (תרנגול הודו פראי)
שתי סיבות עיקריות מביאות לתוצאה מדאיגה זו. הראשונה נובעת מהאופן שבו אנו מגדלים/משיגים את מזוננו – שטחי המרעה שהולכים ומתרחבים והשדות העצומים שנדרשים על מנת לגדל מספר מצומצם ביותר של זנים, מגיעים על חשבון אוכלוסיות שלמות של חיות, צמחים וטבע מקורי, בראשיתי ושוקק חיים. בנוסף, חקלאות בעלי החיים אחראית לנזק לוואי עצום למינים אחרים. במהלך דייג חסילונים שגרתי, למשל, נלכדים ברשת עשרות בעלי חיים ימיים, חלקם בסכנת הכחדה, אשר מוצאים את מותם על סיפון האוניה ולאחר מכן מושלכים חזרה לים. ספרן פויר כותב על כך בצורה תיאורית למדי בספרו לאכול בעלי חיים: "תארו לכם שמגישים לכם צלחת של סושי, אבל הצלחת הזאת מכילה גם את כל בעלי החיים שנהרגו בשביל מנת הסושי שלכם. קוטרה של הצלחת הזאת היה עומד על מטר וחצי."
סיבה שניה ומטרידה יותר נובעת מ"עצלות" המערכת. לחוות התעשייתיות, כמו גם לתאגידי המזון, יותר נוח להתמודד עם מספר מצומצם של מינים וזנים, הן מבחינת תהליך הגידול והעיבוד, והן מבחינת תהליך המכירה והשיווק. בעבר היו קיימים עשרות זנים של תרנגולים שגודלו בחוות משפחתיות, כיום התעשייה מגדלת שני זנים בלבד אשר עברו מניפולציה גנטית קשה, וזו רק דוגמא אחת, תהליכים דומים מתרחשים בכל משק החי. גם צמחים, ירקות ופירות עוברים תהליכי סינון דומים. תאגידי הענק אחראים כיום על ייצור הזרעים עצמם, וברוב המקרים הם מאלצים, הלכה למעשה, את החקלאים לעבוד עם הזרעים הספציפיים והמהונדסים שלהם. לרשתות השיווק עצמן יש יד בצמצום המגוון – בעולם קיימים למעלה ממאתיים זנים שונים של תפוחים, לדוגמא, ועדיין מרבית האנשים יטעמו רק כשלושה מהם במהלך חייהם. נכון, לא ניתן לצפות מסופר, גדול ככל שיהיה, להחזיק אפילו עשרים סוגים של תפוחים, אולם, בהחלט ניתן לעודד מצב שבו מאות עסקים וייצרנים קטנים יחליפו את הרשתות הגדולות, וכך נזכה אנו לשפע לא מדומה.
מעל לתשעים אחוזים מהמוצרים שמצויים בסופרים הגדולים מיוצרים על ידי שבעה תאגידי מזון עצומים, ומורכבים ממגוון מצומצם ביותר של מרכיבים
צמצום המגוון הביולוגי טומן בחובו בעיות רבות, ובינהן ניתן למנות אחת שחשובה במיוחד לתנועת סלואו פוד – בכל יום שעובר עוד ועוד טעמים הולכים ונעלמים. לאור סכנה זאת החלה תנועת סלואו פוד בשנת 1996 בפרוייקט עצום של איסוף ושימור זרעים ומינים הנמצאים בסכנת הכחדה. לפרוייקט הם קראו The Ark of Taste
"תיבת הטעמים" שואבת את השראתה מתיבת נוח מהסיפור המקראי – ממש כשם שהצדיק היחיד בדורו העלה לסיפונו צמד מכל מין של בעלי החיים, כך מבקשת תנועת סלואו פוד להציל את מכלול המינים, הזנים והטעמים שקיימים בעולם, בטרם ייכחדו במבול החקלאות התעשייתית. (את המניפסט המלא של הפרוייקט ניתן לקרוא כאן)
בנוסף ליצירה של בנק זרעים פיזי, תנועת סלואו פוד דואגת לשמר מסורות מזון מאזורים שונים בעולם, והיא עושה זאת על ידי הענקת תמיכה ליצרנים קטנים ומשקים משפחתיים אשר עוסקים בגידול של זנים הנמצאים בסכנת הכחדה, יהיו אלה תרנגולי הודו שאשכרה עפים או זן ספציפי ביותר של קישואים סגולים. בנוסף, על מנת לסייע ליצרנים אלה בשיווק ובמכירה יזמה התנועה את הקמתה של רשת עולמית של שווקי איכרים – שווקים אשר מופעלים ומנוהלים על ידי החקלאים עצמם, אשר יכולים למכור את תוצרתם ישירות לצרכן ללא תלות בדרישות התעשייה וללא פערי תיווך במחיר המוצר.
הגם שפרוייקט "תיבת הטעמים" טרם הגיע לארץ באופן רשמי, יש מספר פעולות פשוטות שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות על מנת לסייע בשימור המגוון הביולוגי המקומי. בראש ובראשונה, אנחנו צריכים להיות פתוחים להתנסויות בטעמים חדשים. מרבית האנשים מפתחים הרגלי אכילה קבועים במשך החיים, ותמיד יושיטו את ידם לאותה סחורה אליה הם רגילים, אולם, על מנת לסייע בהצלה של מינים וזנים מן הראוי שנצא מידי פעם להרפתקה קולינרית שובבה, ונעדיף דווקא את העגבנייה הצהובה, או את הפרי המוזר שנראה כאילו נחת הרגע מהחלל.
כדי למצוא את הזנים הייחודיים אנחנו צריכים להרחיק מהסופר אל עבר היצרנים הפרטיים. זאת ניתן לעשות בשילוב של טיול לאיזור בו הם פועלים, או פשוט לבקר באחד משווקי האיכרים שפועלים ברחבי הארץ, ומציעים תוצרת טרייה ומגוונת היישר מהשדה לצרכן.
לכל אחד מאיתנו יש את הכוח לסייע בשימור המגוון הביולוגי שקיים בעולם, והכוח הזה נמצא בצלחת שלנו, ובבחירה שאנו עושים בכל יום בעת שאנחנו מחליטים מה להניח עליה. נכון, קישואים, תרנגולות, עגבניות ותפוחים הם לא דובי פנדה חמודים, ואיש לא מצפה שתתאמצו לשמר אותם מטעמים הומניטריים או סביבתיים – תנועת סלואו פוד מבקשת לשמר אותם מהסיבה האנוכית הכי בסיסית – היא רוצה שיהיה לנו הרבה יותר טעים בחיים.
___________
לקבוצת "יוצאים מהסופר" של עץבעיר
___________