101 דרכים להאט את החיים – פרק 8 – מחליפים כלים/מכשירים

במבט ראשון המילה "שיתוף" נראית כמו סתם עוד מילה לא מיוחדת שנדחפה לנו למילון, אבל כאשר לוקחים כמה דקות על מנת לנבור ולחפור לעומקה, היא מתגלת כלא פחות ולא יותר מאשר הפתרון המוחלט לרוב הבעיות שאנו נתקלים בהן, החל בכלכליות וכלה בפוליטיות. קחו למשל את ירושלים, מאז 67' אנחנו שוברים את הראש מה לעשות עם העיר הזאת שנמצאת בלב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי. כבר שמענו שרבין/פרס/ביבי/ברק/אולמרט וכו' יחלקו את ירושלים, כבר שמענו שמרץ/העבודה/הליכוד/קדימה ושות' יחזירו את ירושלים…
מעט מידי, אם בכלל, אנחנו שומעים אנשים שקמים ואומרים: "לא מחלקים ולא מחזירים – משתפים". אחרי הכל, זה לא שאנחנו משתמשים בכל רגע נתון בכל חלקי העיר, אז למה בעצם לא? אם רעיון השיתוף עבד בפרק הקודם קואופרטיב שמרטפים, אין שום סיבה שהוא לא יעבוד עם י-ם והשטחים.

לא יחלקו, ישתפו! (תמונה באדיבות אתר graffiTLV)

אבל נחזור רגע לעניינים יותר ארציים, כאלה הנוגעים ישירות לכיסים שלנו, "משתפים" זה אוצר בלום שעד עתה חשפנו רק חלק זעום מהאפשרויות הטמונות בו (קואופרטיב שמרטפים והפתרון הסופי לבעיית השטחים הכבושים) וכעת אנחנו מבקשים לעמוד על עוד אפשרות פשוטה ויישומית לעשות טוב לעצמנו ולעולם באמצעות רעיון השיתוף, והפעם – החלפת כלים/מכשירים.

דמיינו לעצכם שבכניסה לבנין שבו אתם גרים היתה מופיעה באופן תמידי רשימה שמרכזת את כל המכשירים (לפי מחלקות) הנמצאים במשותף ברשות השכנים. הייתם יודעים שלמשפחת ברקוביץ יש סולם ושואב אבק, ולמשפחת טל יש מקדחה חשמלית ומטחנת בשר, הייתם יכולים להוסיף לרשימה את העובדה שלכם יש מכשיר ידני להכנת פסטה (שהשתמשתם בו פעם אחרונה לפני חצי שנה בארוחה המדהימה ההיא) וגם מכשיר לחיזוק שרירי הבטן (שהשתמשתם בו מייד לאחר הארוחה המדהימה ההיא ובהצלחה חלקית בלבד). כעת כבר יש לכם חתיכת מחסן שפרוש על פני ארבע קומות שלמות בבניין.

לכל אחד מאיתנו יש שלל מכשירים שהוא משתמש בהם אחת לתקופה, אבל עדיין, הוא בהחלט נזקק להם אחת לתקופה. רעיון השיתוף מאפשר לנו לחלוק את המכשירים שיש לנו בתמורה לאלה שאנו זקוקים להם באותו רגע ממש, וזאת מבלי שנצטרך לרכוש אותם בעצמנו. במידה ונמשיך לקנות עוד ועוד כלים ומכשירים שאנו נזקקים להם בפועל רק אחת לכמה ימים/שבועות/חודשים , הרי שאנו חוטאים לכלל השני והשלישי בדרך להאטת החיים – אנחנו ממשיכים לרכוש שטויות ולהעמיס חפצים מיותרים על המרחב הויז'ואלי והחלל שבו אנו גרים.

אבל זה לא הכל, יוזמה מקומית ונקודתית לחילופי מכשירים וכלים היא דרך מצויינת להכיר את השכנים שלנו, ולא רק לפי השמות שלהם ברשתות האלחוטיות הזמינות. עולם הצרכנות המודרני עושה הכל על מנת להפריד בינינו – נוח "להם" שאנחנו לא יוצרים קשרים נרחבים – כאשר כל משפחה צריכה לשרוד לבד על אי בודד היא בהחלט תידרש לרכישה של עוד ועוד ציוד לעצמה, אבל כאשר אנחנו יוצרים את הקשרים הבסייסים של השיתוף, אנחנו בהרבה מקרים לא רק חוסכים לעצמנו הוצאות מיותרות, אלא גם מגלים את האנשים שמאוחרי עיסקת החליפין, את בני האדם שמאחורי ניד הראש המנומס בהמתנה למעלית.  מי יודע, אולי אפילו ייצא לכם מזה משהו עם הבלונדינית מהקומה הרביעית…*

אז אל תחכו. תזמו כבר היום רשת מקומית משלכם – פרסמו בחדר המדרגות שלכם רשימה קצרה של כלים ומכשירים שיש בידכם ושתשמחו לשתף עם אחרים. ציינו בקטן ששכנים אחרים מוזמנים להוסיף ציוד משלהם לרשימה, ואחרי שבועיים שלושה כבר תוכלו להדפיס רשימה מסודרת שלא תבייש אף סניף של הום סנטר. מכאן הדרך קצרה להנפקת המליארדים של מושג "הקהילה".

* הפנייה מנוסחת בלשון זכר אבל באותה מידה יכול לצאת לכן משהו עם המהנדס הכוסון מהקומה השלישית

_____________