האטת החיים היא תהליך שבו אנו הופכים את החיים שלנו לרגועים יותר, נינוחים יותר, ופשוטים יותר. להאט פירושו לעשות סדר בבלגן על מנת שנוכל לראות בצורה ברורה יותר מהם הדברים החשובים בחיים, ואם בבלגן עסקיננו, הרי שהמקום הטוב ביותר להתחיל את התהליך הוא בבית.
אכן כן, זה אולי נשמע מוזר, אבל הכלל הראשון להאטת החיים הוא לא לזרוק את הטלוויזיה מהחלון, לא להירשם לשיעורי יוגה ומדיטציה, ולא להתפטר מהעבודה המלחיצה, אלא בצורה הכי פשוטה, לסדר את הבית. אבל רגע, כשאנחנו אומרים לסדר את הבית אנחנו לא מתכוונים שתעשו אבק, תשטפו כלים ותסדרו את ארון הנעליים, זאת גם לא הנחיה שאפשר להעביר הלאה לעוזרת שמגיעה פעם בשבועיים. אז למה אנחנו כן מתכוונים?
כשאנחנו מדברים על לעשות סדר, אנחנו מתכוונים לתהליך שיטתי שבו אנחנו עוברים על מלאי החפצים שאגרנו במהלך החיים – רכוש שנערם בארונות, מגרות, על גבי מדפים, רהיטים שמעלים אבק ומכשירי חשמל שאינם משמשים לדבר – ממיינים אותו, בוחנים את נחיצותו ונפרדים ממנו לשלום.
לא יודעים איך להחליט מי לשמאל ומי לחיים? הכלל הוא פשוט – אם לא עשיתם שימוש בפריט מעל שנה, הוא צריך לפנות את מקומו.
לא יודעים איך להתחיל? תתחילו בארון הבגדים (מכנסי ג'ינס מתרחבים כבר לא יחזו לאופנה), תמשיכו לארונות המטבח (רווק תל אביבי לא באמת צריך להחזיק סרוויס ל 12 איש, וזוג שלא מבשל לא צריך חמישה סירים וארבע מחבתות), לשידות בסלון (אף אחד כבר לא צופה בקלטות וידאו), למגירות השולחן (גם לכם יש ארבעה מכשירי אמ.פי.3 ואייפוד?), למקפיא (גם למוצרים קפואים יש תאריך תפוגה), לארון התרופות (תזרקו הכול חוץ מאת האקמול)…
אחרי שתסיימו עם הארונות/שידות/מגירות אתם יכולים להעיף מבט גם מסביב. יש לכם רהיטים שאתם לא עושים בהם שימוש? כיסאות/כורסאות שלא זוכרים תחושה של ישבן? שולחן במטבח שאיש לא אכל עליו מעולם? החוק הוא חוק, רהיט שלא נעשה בו שימוש כלשהו מעל לשנה כנראה לא צריך להיות אצלכם בדירה.
תהליך "עשיית הסדר" בבית לא יכול להתבצע בפעם אחת. תתחילו במשורה, תפנו לעצמכם שבת בוקר אחת ותרתמו את בני המשפחה. תתחילו רק בארונות הבגדים. הוצאה של כלל תכולת הארון טומנת בחובה הבטחה ללא מעט רגעים של מבוכה וצחוק. ייתכן ותוך כדי התהליך תגלו שאתם מתקשים להיפרד מפריטים שלא לבשתם שנים, בדרך כלל בגלל תחושת הנוסטלגיה שמתקשרת אליהם – "את השמלה הזאת לבשתי כשהכרתי את רועי, ולא מעניין אותי שהיא לא עולה לי עכשיו אפילו על העקב" וכו' – וזה בסדר גמור, אל תלחמו בתחושות האלה. גם אם תשמרו כל פריט נוסטלגי עדיין תגלו שאתם מפנים שקים שלמים מהבית. זכרו, המטרה היא לא למנוע מעצמכם פריטים שאתם רוצים או צריכים, המטרה היא לסלק מהדרך את אלה שבהם אין לכם כל עניין, ועדיין תופסים מקום בזמן ובחלל.
אז לא בפעם אחת, ולא לוותר על שום דבר שכרוך בשברון לב. אחת לשבוע או שבועיים סמנו לעצמכם חדר אחד בבית שבו תרצו להתרכז, ולאט לאט המרחב שמקיף אתכם יתחיל להתרוקן. פחות חפצים שיש לטפל בהם, לסדר ולנקות. פחות מגרות עמוסות שעצם פתיחתן גורמת לכם רצון עז להצטרף לנוער הגבעות. החלל עצמו יגדל, והשקט הויזואלי ישרה תחושה חדשה של שלווה.
לתחושת השחרור מעריצות החפצים תחתם קברתם את חייכם, תתלווה גם תחושה נעימה נוספת – את הדברים מהם החלטתם להיפרד נסו להעביר הלאה. אם אפשר למכור מה טוב (באתרי יד שנייה, גארז' סייל ברחבת הבניין או לאלטע זאכן שעדיין עובר בשכונה), אם אפשר למסור זה אפילו עדיף (נסו את אתר "אגורה" המומלץ). בגדים ניתן למסור לביגודיות של ויצ"ו, ספרים למתנ"סים… מה שלא ניתן למכור או למסור, נסו להעביר לאזור איסוף ייעודי המטפל בפסולת מהסוג הספציפי וממחזר את חלקיה.
כל אחד מהפריטים הישנים שלכם יכול לזכות בחיים חדשים ומסעירים, אז שחררו אותם מכלאם במעמקי המגרות והארונות, תעבירו אותם הלאה ואפשרו להם להגשים את ייעודם עלי אדמות ("לשחרר את המיקסר" – בקרוב הדרמה סוחטת הדמעות), זה יעשה לכם ולהם רק טוב.
קדימה. מסדרים.
עמית
אישית אני חושב שלזריקת חפצים שלא השתמשת בהם חצי שנה צריך להיות סייג לספרים.
עמית
מערכת סלואו
אנחנו נוטים להסכים, במידה ותהיה מוכן להחליף אותם עם חברים במעין סירקולציה פנימית 🙂
מערכת סלואו
ניצן
רק אומרת
http://m.fashionforward.mako.co.il/how-to/98153/
ניצן
מערכת סלואו
מה אני מפספס, כי לא נראה שהלינק קשור לפוסט…
מערכת סלואו
מיכל
קשור למכנסיים המתרחבים 🙂
מיכל
מערכת סלואו
🙂 תודה, כנראה עיוורון סלקטיבי, אני פשוט לא מאמין שזה קורה…
מערכת סלואו
רוזלין
יש אחת, מארי קונדו שמה, שמטריפה את העולם ברעיון סוחף-
לסדר את הבית וזה ישנה את חייך.
היות וכבר לפני שנה יישמתי את הכתוב למעלה (קראתי ואני חוזרת וקוראת בשקיקה את כל הפוסטים של סלואו)
לא חידשה לי דבר וגם לא היה לי הרבה מה ליישם ממישנתה למעט לקפל כאוריגמי את הבגדים ולנסות להעמידם אנכית בארון (וזה אגב בכלל לא חוסך מקום לעומת הסידור האופקי)
סתם שתדעו,
מה שמגניב את האנושות כעת נכתב באתרכם מזמן…:)
רוזלין
מערכת סלואו
תודה רוזלין 🙂
מערכת סלואו
עינבל
בהקשר לתגובה עם מארי קונדו.
גם אני כמישהי שנוהגת לסדר את חפציה בקביעות ולסנן- מצאתי אצלה (למרות שיש קטעים שחשבתי שלסדר אצלה זה בגדר הפרעה…) גישה הרבה יוצר נכונה ומותאמת לחוויה.
גם היא טוענת שזה תהליך של תקופה אבל שיש להתחיל את התנועה, עם זאת- היא שואלת ומבקשת את המקום הרגשי בחייו של האדם ולא כפי שזה נתפס בעיניי "כלל סתמי" של לא השתמשתי מעל שנה.
לטעמי, זו גישה נכונה ומותאמת יותר וכראיית עומק מא]שרת באמת לבחור מה אני רוצה להכניס לחיי, להשאיר בחיי ומה לא
עינבל
מערכת סלואו
אני שמח על כל טכניקה ושיטה שמסייעת לאנשים להיפטר מעודף רכוש בחייהם, אבל כדאי לזכור שהכלל של מעל שנה או מעל שלושה חודשים אינו סתמי, הוא נובע מהרעיון שאם לא השתמשתי במשהו מעל X זמן כנראה שהוא לא תורם בדבר לחיי, שהוא לא מעניק לי "אושר" במונחיה של קונדו, או שהוא סתם לא שימושי ולכן מעמיס את עצמו על הזמן והחלל, שהם כידוע מוגבלים
מערכת סלואו
מאיה
לדעתי מארי קונדו מעריצה חפצים, דבר שמנוגד מהיסוד לרוח המינימליזם שגורס שחפצים הם רק חפצים. בנוסף סידור וארגון הם לא מטרת המינימליזם. יש אנשים מאוד מסודרים אבל אגרנים כפיתיים שלא מוכנים להפטר מכלום ועסוקים כל היום לארגן את חפציהם. בנוסף כל הרעיון במלתחה מינימליסטית שהכל מתאים להכל וכל הבגדים הם קלאסיים. אין מקום לפריטים סופר מגניבים שגורמים לך אושר. האושר נמצא ברוח ולא בגשמיות.
מאיה
דניאל חמלניק
קראתי את הטקסט שלך… והבטתי בספרייה העמוסת ספרים שלי שלא נגעתי בה… (הנה אני משחררת סוד) לפחות 6 שנים. שש שנים שהם עומדים פה יפה ומעלים אבק. הרבה ספרים טובים. עכשיו בנינו, זה אפשרי למסור אותם וגם אם יום אחד תחפוץ נפשי לקרוא ספר ספציפי, בעולם של ימינו הרי כולנו יודעים שאשיג אותו שוב בתוך כמה רגעים… (ולא אלך לקנות אחד חדש) אבל אני לא מסוגלת להיפרד מהתחושת בית שהם מקנים לי…ומה זו התחושת בית הזו? 1. הם יפים, אשכרה רהיט יפה צבעוני מעניין…2. כל מי שבא אלי חושב לעצמו-אווווו הנה בחורה חכמה גרה פה.. אין לה הרבה כסף אבל היא חכמה.. קוראת הרבה ספרים… 3. יש באמת כמה ספרים שהעבירו אותי כזה מסע משמעותי בחיי כמו "אשה בורחת מבשורה" שאם אמסור את הספר הזה איך אדע מי אני?
נפטרים מחפצים ונשארים לבד ומתחילים קודם כל מהלבד.
בונים מחדש ביטחון עצמי בלי כל מיני "חפצים" שמספרים לאחרים מי אתה.
זו תחושה של פרידה.
שינוי.
סך הכל חפצים אני אומרת לעצמי.. את רוצה להשתנות..
אמאל'ה!!!
את כזו שיטחית!!!!
אבל זה באמת קצת מפחיד לא?
רק לי?
כל מיני מחשבות רגע לפני סידור וניקוי הבית…
היכון הכן צא..!
דניאל חמלניק
מערכת סלואו
ספרים הם אכן קטגוריה נפרדת מבחינת היחס הרגשי אליהם, וכבר הרבה זמן אני מתכנן לכתוב פוסט בנושא, אז טוב שהזכרת לי, מקווה שיעלה בקרוב.
מערכת סלואו
שיר
ואם נסתכל רגע בצורה יותר אובייקטיבית- 90% מהספרים לא ראויים לנייר עליהם הם כתובים ולא לאלפי העצים שכרתו בשבילם.
גם לי יש ספריה גדולה ועשירה ומלאה ספרים אבל למדתי לשחרר את אלה שכבר קראתי כי מרבית הסיכויים שלא אחזור לקרוא אותם.
שיר