בפרק השלישי "תפסיקו לקנות שטויות", הבטחנו לעצמנו שקט נפשי וויז'ואלי מגבב מיותר של חפצים שחסם את דרכי הנשימה של חיינו. בפרק הרביעי "מה זה כסף?" גילינו שמה שאנחנו באמת מבזבזים זה את אנרגיית החיים שלנו, וכעת, בפרק החמישי, אנחנו רוצים לדבר על נקודת הג'י הגדולה של החיים. נקודת "המספיק".
"מספיק" זו ככל הנראה המילה עם היח"צ הגרוע ביותר בעולם. החל בציונים בבית הספר היסודי (מספיק זה לא בדיוק מה שצריך?) וכלה בנזיפות חמורות סבר "מספיק ודי!" מההורים, אנו גדלים בתחושה שה"מספיק" הוא צעד אחת מהתדרדרות לזנות ולסמים.
אבל האמת היא שונה, האמת היא שזאת בדיוק המילה שטומנת בחובה את הסוד לחיים מלאים של אושר והגשמה. לא מאמינים? זה בסדר, בשביל זה יש לנו את העקומה.
_________
עקומת הסיפוק מראה את הקשר בין חוויית הסיפוק לכמות הכסף שאנחנו מוצאים. בתחילת חיינו, נכסים רבים יותר אכן הביאו יותר סיפוק. איש מאיתנו אינו זוכר את חוסר הנוחות שחש כתינוק, כאשר היה רעב, או רטוב, אבל היו בטוחים שחוסר נוחות זה לווה בצווחות קולניות אשר הריצו אלינו עד מהרה את אימא או את אבא עם בקבוק חם וחיתול. הכסף של הורינו הבטיח את סיפוק הצרכים המיידים שלנו, וחוסר האונים של הוולד האנושי טבע במוחנו את ההבנה שסיפוק הצרכים שלנו תמיד מגיע מבחוץ (אם רק נצרח מספיק חזק על מנת שמישהו שם ישמע).
בגיל מעט יותר מבוגר, עברנו מסיפוק צרכי הקיום הבסיסיים לתוספות מהנות יותר (צעצועים, נעליים עם פנס בסוליה, אופניים חדשים), והקשר החיובי בין כסף לסיפוק נטבע בנו עמוק יותר. בגיל זה ייתכן וגם למדנו לראשונה את יסודות הכלכלה מהורינו: "מה אתה חושב, שכסף גדל על העצים?"/"הילד הזה חושב שאני עשוי מכסף"/"כשאבא שלך יהיה רוטשילד תקבל…", ואם היינו ממש ברי מזל, קיבלנו גם דמי כיס על מנת ללמוד את ערכו של הכסף. מרגע שקיבלנו כסף יכולנו לבחור את "האושר" בעצמנו, ובהחלט עשינו זאת, שנה אחר שנה, בגדים, משחקי מחשב, רישיון נהיגה, מכונית…
כעת אנחנו כבר לא מדברים על "תוספות" אלא על "מותרות" לכל דבר – מכונית למשל, היא מותרות שכתשעים אחוז מאוכלוסיית העולם לא נהנים ממנה לעולם. אנחנו כבר מקבלים אותה כמובן מאליו. טיסות לחו"ל לחופשות פעם או פעמיים בשנה, מעבר לדירה יותר גדולה… כל אחד מהנכסים החומריים האלה עדיין מרגש במידה, אבל כל ריגוש חדש עולה לנו יותר, וההתלהבות שאנו חשים ממנו פגה מהר יותר.
בשלב הזה אנחנו עדיין מאמינים שכסף שקול לסיפוק, ולכן לא מבחינים שעקומת הסיפוק מתחילה להתיישר. אנחנו ממשיכים בחיים, קונים בית, מתקדמים בעבודה, נושאים בנטל האחריות המשפחתית, מרוויחים עוד כסף שמביא איתו עוד דאגות, עוד מחויבות לקריירה, עוד זמן הרחק מהמשפחה, אנחנו מוציאים יותר כסף על מנת לשמר את מה שיש לנו, ביטוחים, מטפלים, מיסים, פיצויים לילדים שמרגישים מוזנחים.
בסופו של דבר, אנחנו מוצאים את עצמנו יום אחד יושבים בבית גדול, זרים לבני הזוג שלנו ולילדים, לא מסופקים למרות שאנחנו מוקפים במיטב המוצרים ונחים על חשבון בנק עתיר מזומנים. הגענו לתקרת הסיפוק ולא שמנו לב שהמשוואה כסף = סיפוק, לא רק שהפסיקה לעבוד אי שם באמצע הדרך, אלא שכעת היא פועלת נגדנו. ככל שהוספנו לצרוך ולקנות, הוסיפה עקומת הסיפוק לרדת.
__________
יש נקודה אחת מעניינת בעקומת הסיפוק, והיא הפסגה שלה. ככל הנראה חלק מסוד החיים הטובים הוא היכולת לזהות את אותה נקודה חמקמקה של סיפוק מירבי. את הנקודה הזאת אפשר לכנות במילה הפשוטה "מספיק". בפסגת עקומת הסיפוק יש לנו מספיק. מספיק להישרדותנו. מספיק נוחות. מספיק "מותרות" קטנים. יש לנו כל מה שאנחנו צריכים ואין כמעט דבר שמעיק עלינו ומסיח את דעתנו. המספיק הוא מקום של בטחון. של אמון. מקום שמאפשר יושר עצמי והתבוננות פנימה. מספיק פירושו להעריך וליהנות לגמרי ממה שהכסף מביא לחיינו, ועם זאת לא לרכוש דבר שאינו נחוץ ורצוי.
__________
מהם כל הדברים שמעבר לנקודת ה"מספיק"?
גיבוב מיותר. כל מה שעודף ומיותר בשבילנו. כל מה שיש לנו ולא משרת אותנו. כל מה שקנינו רק כי לכולם יש/היינו עצובים/היינו שמחים/חשבנו שזה יתאים ל… ועכשיו זה זרוק במגרה/בארון/בארגז המצעים ויש לנו עליו עוד 12 תשלומים.
כשאנחנו אומרים לעצמנו מספיק זה לא קיפוח. ואנחנו לא סובלים כתוצאה מכך מהיעדר או מחסור. להפך, אנחנו קובעים לעצמנו את נקודת המוצא לחיים של חירות מכל מה שיש לאגור, לנקות, להעביר, לבטח, לתחזק, להיפטר ממנו ולשלם בעבורו בזמן – המספיק הוא המפתח לחיים של שיחורר מעבדות, והוא תקף לכל תחום בחיים, לקריירה וללימודים כמו גם להרגלי הצריכה והבילויים – לדעת מתי יש לנו מספיק כסף/תארים/נכסים זה לדעת מתי אנחנו יכולים להפסיק לרוץ כמו משוגעים, להאט לצעדים נינוחים, ולהתחיל ליהנות סוף סוף מהחיים.
הדרך למצוא את נקודת המספיק היא להגדיר לעצמנו את הצרכים שלנו. אם אנחנו לא נעשה את זה, מישהו אחר יעשה את זה בשבילנו, ותהיו בטוחים שבמקרה השני, אנחנו נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה.
__________
הנתונים והגרפים בפרק לקוחים מהספר המומלץ "Your Money or Your Life" שיצא לאור בעברית תחת השם "החיים או הכסף" בהוצאת "כתר"
__________