לשנה טובה בעיר יותר טובה

לפני כשבוע פרסם אתר Curbed את הטור "101 דרכים פשטות לשפר את העיר". מאחר ומדובר ברשימה ארוכה למדי, החלטתי לשלוף מתוכה מספר מצומצם של רעיונות, אותם יצא לי ליישם או לחוות מיד ראשונה, ולקבץ אותם לפוסט חגיגי אחד – ערב ראש השנה הוא תמיד הזדמנות טובה לקבל החלטה חדשה, ואימוץ של כל אחד מהבאים יכול לשפר את חוויית העירוניות, שלא לומר את החיים עצמם.

מבלי להרבות מילים, מתחילים.

היו "מדריכי תיירים" בשכונתכם. אמנם מדובר בהמלצה מספר 71 ברשימה המקורית, אבל לטעמי אחת מהטובות שבהן. צירוף נסיבות שלא היו בשליטתי גרם לכך שממש לפני מספר שבועות העברנו, נועה ואני, סיור מודרך לחברים קרובים באזור דרום תל אביב בו אנו גרים. מאחר ולא עשינו זאת בעבר התיישבנו ללמוד ולחקור את הסביבה, וגם ערכנו סיור מוקדם בנתיב המתוכנן. הסיפור שמאחורי הקמת השכונה התברר כמרתק, והרחובות עצמם הכילו לא מעט אנקדוטות ששווה היה להתעכב עליהן. הוסיפו לכך מספר מסעדות קטנות ונחבאות, וברים שמוכרים וודקה לפי גרמים, וקיבלתם בילוי מנצח של צהריי שישי.

כמעט לכל שכונה בעיר גדולה, בוודאי בחלקים הוותיקים שלה, יש סיפור מעניין לספר, וההחלטה להפוך למדריך מאפשרת לנו להכיר אותו טוב יותר, להציג אותה לאורחים, ולהיות בעצמנו תיירים במקביל.

הפכו את הבית שלכם לגלריה. המלצה מספר 30 ברשימה מקשרת לכתבה ב"לוס אנג'לס טיימס", המספרת על בחור שהפך את דירתו הקטנה, 32 מ"ר, לגלריה בה מציגים אמנים שונים בכל פעם, וכל זאת בעוד הוא ממשיך להתגורר בה ולנהל כהרגלו את שגרת חייו. לטעמי מדובר באחד הרעיונות המעניינים בטור – רבים מאתנו מכירים מאיירים, ציירים, צלמים ואמנים אחרים, אשר ייתכן וישמחו לחלל נוסף בו יוכלו להציג את עבודתם, והמחשבה שכל דירה יכולה להפוך לחלל תרבותי שכזה, המושך מבקרים ויוצר תנועה, היא לא פחות מהברקה.

הצגה של אמנות היא רק אפשרות אחת כמובן. לפני מספר חודשים יצא לי להרצות בביתה של חברה, אשר החליטה אחת לחודש לקיים בסלון ביתה ערב תרבות. מזה כשנה היא מזמינה אמנים ודוברים מתחומים שונים, ופותחת את דלתה בפני חברים ואורחים מזדמנים. מאחר וכל אחד מביא עמו משהו לשתות או לאכול, הערב כולו הופך להפנינג נעים וארוך.

ללכת ברגל. המלצה מספר 41 אמנם מתייחסת ספציפית ליצירת מפה ברדיוס של 2 מייל מסביב למקום המגורים (3.2 ק"מ), ובחינה של כל המקומות שנמצאים בטווח הליכה של כארבעים דקות, אולם אני מעדיף להרחיב אותה להמלצה כללית אודות הליכה בעיר. בין אם מדובר בהליכה פונקציונלית, ספורטיבית, או שוטטות לכל דבר ועניין, ההליכה היא אינטרס אזרחי ראשון במעלה.

אם נדמה עיר לגוף חי, הרי שהרחובות שבה הם ורידים ועורקים, ובמידה ואין בהם תנועה, הרי שהעיר עצמה נדונה לכליה (ולא, מכוניות זה לא נחשב). כדי שעיר תהיה מעניינת, כדי שעיר תהיה בטוחה, כדי שעיר תהפוך ליותר מאשר מקום בו חוזרים בערב לאכול ולישון אחרי העבודה, היא צריכה להיות עיר שבה התושבים הולכים ברחובות, כמה שיותר, וכמעט בכל שעה של היום.

radi-nedelcev-winter-day-in-the-city-1975

Radi Nedelcev: winter day in the city, 1975

 

להיות אמנים. המלצות 20-23 ברשימה עוסקות באופן שבו אנחנו יכולים לשחק עם המרחב הציבורי על מנת ליצור בו עניין. הוספת "עיניים" לחפצים, הצבת שלטים מומצאים ומשעשעים, הפיכת ארונות שירות ליצירות אמנות. אחרי הכול, אמנות רחוב היא לא רק גרפיטי וציור, היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בנגינה, במשחק, בהקראה של שירים לעוברי אורח, בהצבה של משחקי ילדות במקומות לא צפויים או כל פעולה אחרת שתאתגר את הפונקציונאליות של המרחב הציבורי, תגרום עניין לעוברים ושבים, ותשלח אותם לדרכם מעט יותר מהורהרים או מאושרים.

הרחוב נמצא שם בשבילנו, וזוהי הבחירה שלנו האם להפקיר אותו לאפרוריות והזנחה, או להפוך אותו לצבעוני ושמח, ולכלי ביטוי מהמעלה הראשונה.
(טיפ: כצעד ראשון בדרך להפיכה לאמנים מן המניין, מומלץ לצפות בסרט "יציאה דרך חנות המזכרות", השראה מובטחת).

לשתף ולהשתתף. המלצה 72 היא להצטרף ל"בנק זמן", אולם מה שנכון לזמן וכישורים נכון גם להחלפות ומוצרים. החל ב"קואופרטיב שמרטפים" וכלה ב"ספריית חפצים"  – עיר טובה היא עיר שבה תושבים מקיימים יחסי גומלין, משתפים ומשתתפים, נפגשים ומחליפים. אל תחכו שמישהו אחר יעשה זאת בשבילכם, צרו כבר מחר "אפליקציית בניין" משלכם (באמצעות דף נייר ועט), ולאחר מכן הפיצו את השמועה על מנת להרחיב את רשת שיתופי הפעולה בשכונה כולה.

גינה קהילתית/גינון גרילה. המלצות 7, 13 ו-96. בשנים האחרונות גינות קהילתיות הפכו למחזה נפוץ יותר ויותר בערים בישראל, אולם בעוד שהן דורשות בירוקרטיה מסוימת ותחזוקה שוטפת, הרי ש"בגינון גרילה" יש משהו יותר מיידי ופשוט – מצאו פיסת אדמה מוזנחת באזור המגורים שלכם, עשבו אותה, הפכו מעט את האדמה, שתלו בה צמחים או פרחים, והרי לכם גינת גרילה פרטית משלכם, אשר על הדרך גם משמחת עוברים ושבים.

כתבתי בעבר על גננות הגרילה ששוטפת את ניו יורק, ואני עדיין חושב שמדובר בפעילות איטית למהדרין ומומלצת בכל גיל.

לקנות בעסקים קטנים. המלצה 87 ברשימה אך לטעמי מספר אחת בכל מה שקשור לעירוניות טובה. מאז שעברנו לגור בשכונת התקווה אני מרגיש שאני בגן עדן של עסקים קטנים. למעט סניף אחד של רשת "קופיקס" לא תמצאו בכל האזור ולו נציגות אחת של רשת ארצית או בינלאומית. במקום זאת ישנה פריחה של מרכולים, סופרים עצמאיים, בתי קפה פרטיים, בעלי מלאכה קטנים, טמבוריות, חנויות קטנות, בתי מרקחת שאינם "פארם" כלשהו ועוד.

ריבוי של עסקים קטנים מבטיח בראש ובראשונה שההליכה ברחוב תהיה מעניינת ונעימה, מסייע להשאיר כמה שיותר כסף בקהילה, מעודד תנועה ברחוב (בשונה מקונספט ה"מרכז המסחרי" או הקניון), מסייע ביצירת מקומות עבודה שאינם בשכר מינימום, מבטיח תחרות על כיס הצרכן ועוד. שמירה על רבגוניות זאת היא אינטרס משותף של כל מי שגר בעיר, ומעוניין לשמור עליה מלהפוך לפלקט ריקני. מאחר וכתבתי על נושא זה לא מעט באתר (רק לא רשת), אסתפק כעת בזאת.

 

***

לא פשוט לבחור מספר מצומצם של רעיונות מתוך רשימה כה ארוכה, ולפיכך אני ממליץ לשמור את הטור המקורי על מסך המחשב ולעיין בו באחד מימי החג. גם אם ההמלצות הספציפיות שאני ציינתי אינן לרוחכם, אני בטוח שתוכלו למצוא הצעה טובה אחרת שתהלום יותר את טעמכם.

שתהיה שנה טובה לכולם, ולאלה שגרים בערים, אז בעיר קצת יותר טובה.

 

תגובות7

  • להגיב אוקטובר 1, 2016

    חן

    איפה אתה גר בדרום תל אביב ? באיזה שכונה ואני מניח שאתה לא יליד שום שכונה בדרום תל אביב . אני בעד סיורים אבל שאנו התושבים המקורים נעשה ונרוויח מזה.

      

    • עמית נויפלד
      להגיב אוקטובר 1, 2016

      עמית נויפלד

      אני גר בשכונת התקווה, זה כתוב בפוסט, אני מניח שלא טרחת לקרוא אותו.
      הסיור שערכתי לחברים לא היה בתשלום. גדלתי בנאות אפקה, ומאוחר יותר במרכז תל אביב, אבי נולד וגדל בקריית שלום הסמוכה, אבל גם אם לא היו לי שורשים כאלה ואחרים בדרום, אני באמת לא מרגיש צורך לבקש את רשותך לקיים כאלה בעתיד בתשלום.

      מעבר לזה, אם אתה עושה סיורים בתשלום, או מכיר תושבים ותיקים ומקוריים שמעבירים כאלה, כתוב לי ואשמח להצטרף ולשלם.

        

  • אלישבע זלצר
    להגיב אוקטובר 1, 2016

    אלישבע זלצר

    אהבתי מאוד את הפוסט הזה, וגם אני אשמח מאוד להשתתף בסיור שכזה עם החברים שהחמיצו את הסיור הראשון. רציתי להביא לידיעתך שבערים רבות בעולם, גם בתל אביב שלנו, יש ארגון מתנדבים שמראים לתיירים, בהרשמה מראש, את השכונה שלהם או מקומות בעיר שלהם שהם אוהבים לשוטט בהם. יצא לי להסתובב באתונה עם מתנדב שכזה, וזו הייתה חוויה מענגת. Greeters.com או משהו דומה, ממש שווה.
    וגם אני חשבתי על הרעיון לפתוח את הבית פעם בשבוע ולהזמין חברים ולשוחח על נושא כל שהוא, להורי היה זוג חברים שהפך למרכז תרבותי שכזה. נו טוב, זה היה בחיפה….
    רעיונות מדליקים.
    ולסיום, טיפ מיוון הלא כל כך רחוקה: אם תעבד ותטפל בגינה קהילתית, כדאי לך לשתול אלוורה. החברות שלי פה באי, וגם החברים מורחים את עצמן/ם בנוזל העסיסי של עלי הצמח, והעור הופך רך וחלק, ומה עוד נבקש לראש השנה?

      

  • להגיב אוקטובר 2, 2016

    מור

    אחלה של טיפים.
    תודה רבה על הסיכום, אקרא בעצתך את הרשימה המלאה מדי פעם בחג 🙂
    ושתהיה שנה טובה ומתוקה!

      

  • להגיב אוקטובר 3, 2016

    שרון רז

    גם אני אוהב את הפוסט הזה. גם את הפוסט הזה. שנה טובה וחג שמח.

      

  • להגיב נובמבר 29, 2016

    דניאל גבעתיים

    הבעיה עם עסקים קטנים בישראל:

    אתה הולך בגבעתיים או חלקים מסוימים של תל אביב, והעסקים הקטנים נראים כל כך גרוע שהם פשוט מזהמים את הרחוב.

    זה מתחיל בחיצוניות זולה ודוחה, בעל העסק השקיע את המינימום הנדרש אי שם בשנות ה – 70 ומאז לא שיפץ, הכי גרוע זה שיש פתאום איזו פרסומת ענקית לסיגריות או לקולה בשלט של החנות.

    זה ממשיך בחנויות מוזנחות שלא נוקו זה זמן רב, ועובר בחלונות ראווה ועיצוב פנים שהוא למעשה חוסר עיצוב, מחסן שאמור להוות חנות.

    לכו בכצנלסון גבעתיים ותראו על מה אני מדבר, דווקא חלק מעסקי המזון החדשים משקיעים בחיצוניות, אבל את אותם עסקים ישנים או כאלו שלא מסוגלים להשקיע סכום הגון בנראות של העסק צריך לסגור בצו. פשוט נראה רע. רק כמה דוגמאות לעסקים שיכולים להפוך רחוב לסיוט:

    1. פיצוציות
    2. פיצוציות שהן גם תחנות לוטו – טוטו, למעשה מדובר במרבצי הימורים שמושכים אנשים עם עודף זמן פנוי, שכל היום יושבים שם ומעשנים, לא נעים לעבור ליד, תמיד נראה מוזנח מאוד.
    3. משרדי תיווך עם שלטים דוחים מנייר תלויים על החלון שלהם
    4. חנויות ירקות לא מעוצבות, עם ארגזים בכל פינה
    5. משרדים של סוכני ביטוח שלא טרחו לעצב קצת את החוץ שלהם
    6. חנויות שלא עברו שיפוץ באופן כללי

    כאשר מסתובבים במקומות רבים באירופה או ארה"ב ניתן לראות שלעירייה יש יכולת לכפות מראה מושקע של העסקים, וכיף להכנס ולקנות בהם. בישראל משום מה זה לא קרה, ולכן הרבה מאוד רחובות ראשיים או רחובות מסחר נראים נורא.

      

  • להגיב דצמבר 19, 2016

    דורון בדוח

    מאמר מקסים ומרגש, הכי ברוח החגים שיכל להיות. תודה רבה על ההשראה! כבר ניגש לגוגל לחפש קצת על ההסטוריה של השכונה שלי.

      

השאירו תגובה