"שני בשרי", או, שבע סיבות לצמצם דרמטית את צריכת המזון מהחי

לפני יומיים התפרסם בעמוד הפייסבוק של "אנונימוס" סטטוס המבשר כי פסק הלכה חדש של רבני בית הילל מותח ביקורת על ההתעללות בבעלי-חיים בתעשיות הבשר, החלב והביצים, וקורא להימנע לחלוטין מצריכת כבד אווז ועגלי חלב, ולצמצם בצריכת מוצרים מהחי. פסק ההלכה הינו כמובן בגדר חדשות טובות עבור כל מי שרווחת בעלי החיים עומדת לנגד עיניו, אולם לטובת אלה מכם שאינם נוטים להישמע לרבנים כאלה ואחרים, החלטתי לקבץ את מיטב הנימוקים והסיבות שצריכות להוביל אתכם, החל מהיום, לצמצם באופן דרסטי את צריכת הבשר שלכם.

ראשית גילוי נאות: אני צמחוני מזה ארבע שנים, אינני אוכל מוצרים מחלב בקר, ממעט בצריכת גבינות עזים או כבשים, וצורך ביצים ספורות במהלך החודש. עבור חובבי בשר מובהקים אני תימהוני ועבור כמה טבעונים אדוקים אני חלאת המין האנושי – במילים אחרות, שביל הזהב שאני מתיימר להציג תחת הכותרת "יום שני בשרי" צפוי להיתקל בהתנגדויות משני המחנות, ועדיין אני חושב כי מדובר, נכון לרגע זה, באפשרות ראויה שתצליח לגשר בין הניצים.

"יום שני בשרי", בניגוד לקמפיין "יום שני צמחוני", גורס כי עלינו לצמצם דרמטית את צריכת הבשר (או כל מוצר אחר מהחי), אולם לא לחדול מכך לחלוטין – אין צורך להיתפס ליום אחד בשבוע, ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, למשל, גורס כי תדירות אכילה נכונה היא אחת לחודש בקיץ ואחת לשבועיים בחורף – כך שהבחירה בשם "שני בשרי" מגיעה בעיקר על מנת להדגיש את הצורך לצמצם את צריכת הבשר באופן גורף יותר מאשר יום אחד בשבוע, ולעשות זאת מבלי להפחית מתרומתו של קמפיין "שני צמחוני" להעלאת המודעות לנושא.

ולאחר שאמרתי כל זאת, אפשר להתחיל.

1. שימור מסורות וטעמים. אני בוחר להתחיל דווקא בטיעון זה מאחר והוא כמעט ואינו עולה בוויכוחים האינסופיים בין אוכלי בשר וטבעונים, אולם הוא מהותי לתנועת "מזון איטי". כתבתי על כך במספר מקומות באתר – חלק מרכזי מפעולותיה של התנועה מתמקד בשימור מסורות בישול, יצירת "בנק זרעים" של מינים וזנים הנכחדים מן העולם, והצלה של טעמים שנרמסים תחת גלגלי תעשיית המזון המודרנית. כן, גם של בעלי חיים.

אנשים הרואים במזון רק "דלק" שיש לצרוך על מנת להמשיך ולנוע, או אחרים המצמצמים את הדיון לרעיון הסבל, מתעלמים מהעובדה כי מזון הוא חלק אינטגרלי מהתרבות האנושית. לכל מדינה, לכל עם, יש מתכונים עתיקים שהם חלק חשוב ממה שמרכיב את זהותם. יש אופנה, שפה, דיאלקט וגם אוכל. האוכל הזה מורכב מהסביבה. כבשים בפלשתינה וסרדיניה. פרות בצפון איטליה ודגים בגנואה ומרסיי. הם חלק מחילופי העונות, משימוש בירקות משלימים, ממסורות עתיקות של הכנה, חיתוך, טקסים. כל הדברים האלו ייעלמו ואיתם המכלול הזה של התרבות.

ייתכן מאוד וזה יקרה. מבחינה אבולוציונית, ובדיוק כפי שהתחילו לאכול בשר, תיתכן גם האפשרות שבני האדם יחדלו מכך לחלוטין, אבל זה ייקח זמן. דברים יחליפו דברים והטבע ידבר. תנועת "מזון איטי" ניצבת לצדו של הטבע, היא לא מבקשת להיאבק בו, לחמוס או להנדס אותו. היא בעד מסורות של אכילה, נגד תיעוש, ונגד הניסיון לכפות מחיקה טוטאלית של טעמים ומסורות. "שני בשרי", ברצוני לטעון, יכול לאפשר את האיזון העדין, ואת המשך התהליך שסופו כבר ידוע מראש – העולם, בין אם נרצה או לא – הולך לכיוון של צמחונות/טבעונות, ולו מהסיבה הפשוטה שהסביבה לא עומדת בעומס שתעשיית המזון מן החי יוצרת.

2. איזון אקולוגי. אין כיום מחלוקת על כך שתעשיית גידול בעלי החיים לצורכי מאכל היא המזהם מספר אחד בעולם (מקדימה אף את תעשיית הרכב הידועה לשמצה). גם יחס העלות תועלת כבר ברור וידוע לכול – הפרות, התרנגולות והחזירים שאנחנו אוכלים צריכים בעצמם לאכול מספיק כדי לגדול, עובדה שמצריכה שטחי מרעה עצומים ושדות אינסופיים של גידולים חקלאיים שלא נועדו אלא לספק את האוכל של האוכל שאנחנו אוכלים.

מנגד, בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מדעיות התומכות בנחיצותם של עדרי בקר לשמירה על האיזון האקולוגי. לאחר פוסט דומה שכתבתי בעבר שלחה לי חברת פייסבוק לינק להרצאה מרתקת של אלן סאבורי, ממליץ בחום לפנות רבע שעה על מנת לצפות בה, היא בהחלט מערערת חלק גדול מהטיעונים הנפוצים, ועם זאת, היא בהחלט מתיישבת עם מהלך רחב של צמצום צריכת הבשר – עדרים שיגודלו בחופשיות במרחבים בהם הם נדרשים על מנת לשמור על בריאות האדמה והסביבה, ישמשו גם להזנה, ולו מפאת הצורך לשלוט בגודלם (ובהעדר חיות טרף שדואגות לאיזון בטבע עצמו).

3. הוגנות. תנועת "מזון איטי" מייחסת חשיבות גדולה לרעיון ההוגנות, והשפעתו על רעיון הטעם. אני מודע לבעייתיות של שימוש במילה זו כאשר מדובר בהרג של בעלי חיים, אולם גם לסבל יש מדרג ורמות שונות. בעלי חיים המופרדים מאימהותיהם ברגע לידתם, גדלים במכלאה, מוגבלים בתנועתם ומומתים מיד לאחר שהגיעו למשקל אופטימלי (בסיועם של זרזי גדילה כמובן), סובלים ברמה גבוהה משמעותית מאלה הזוכים לחיות בעדרים, לרעות בשדות, להגיע לבגרות לפי קצב הטבע ולנוע בחופשיות, לפחות יחסית. צמצום דרמטי של צריכת הבשר יוכל לאפשר לתעשייה לשוב ולהתבסס על מגדלים קטנים ובעלי חיים שזוכים, לפחות לפרק זמן, לחיים ראויים.

4. תמיכה במגדלים קטנים. ויש מגדלים כאלה בארץ. הם לא רבים, אבל בשנה האחרונה הם זוכים לעדנה, לא מעט בזכות "התנועה למען גידול הומאני של חיות משק". נכון, זה יצריך אותנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהתרחק מהסופר מרקט, אבל זה שווה את המאמץ (הנה רשימה חלקית מהאתר של אורי מאיר צ'יזיק).

לאלה הגורסים כי בשר מגידול הומאני יהיה יקר משמעותית – ראשית, מאחר ואתם תאכלו בשר לעיתים רחוקות יותר הרי שההוצאה, לכל הפחות, תתאזן, ושנית, רכישה ממגדלים קטנים תסייע לפרק את הדואופול השולט בשוק הבשר ואחראי למחירים הגבוהים שאנו משלמים (“סלאח דבח ובניו” ו”תנובה”, אשר יחדיו מחזיקות בכ-60-80 אחוזים מהשוק), כך שבסופו של דבר רכישה ממגדלים קטנים ייתכן ותוביל דווקא לירידת מחירים.

כך או אחרת, "שני בשרי" עתיד לחסוך לכם הרבה כסף.

5. מחיר. איך שלא תסתכלו על זה, תזונה צמחית זולה משמעותית מתזונה בשרית. מחירו של קילו בשר טחון נע בין 39-59 ₪ ואילו מחירו של קילו עדשים עולה כ- 9.90 ₪, קילו עגבניות 9 ₪ (בשיא) וקילו טופו כ-25 ₪. (לפוסט בנושא באתר vegan-friendly)

6. בריאות. אינני יכול בפוסט זה להיכנס לעומק הדיון בשאלה האם תזונה טבעונית בריאה יותר מתזונה בשרית. הבחירה האישית שעשיתי מעידה על עמדתי, אולם הוויכוח המתחולל סביב נושא זה טרם הוכרע. עם זאת, אני משוכנע כי גם טבעונים לשעבר וחובבי שיטת הפליאו, למשל, הטוענים בלהט כי הבשר נחוץ ודרוש לטובת בריאות מאוזנת, יסכימו כי 99% ממוצרי הבשר שאנו צורכים היום לא יכולים לענות על הקריטריון הבריאותי, וזאת בשל תהליכי הגידול והעיבוד שעוברים כל המוצרים המגיעים מהמשקים המתועשים. החל בתזונה שאינה מתאימה (עופות למשל ניזונים מקמח העשוי מחלקי נוצות ועצמות, ומזרעים הזוכים להיטבל בשמן הנאסף ממסעדות לאחר שימוש – סליחה על הפירוט), המשך בזרזי גדילה, אנטיביוטיקה ותרופות אחרות, וכלה בהזרקה של חומרי טעם, ריח ומים – הבשר שאנחנו אוכלים הוא לא באמת בשר. לפחות לא במובן המקורי של המילה.

7. טעם. וזו השורה התחתונה – "שני בשרי" יכול להחזיר את הטעם (הן במובן הרציונלי והן במובן הקולינרי) לאכילת הבשר, מאחר וסוף סוף תוכלו לדעת שהבשר שאתם אוכלים הוא באמת טוב. שהוא מגיע מחיה שאכלה עשב ולא תירס, שרעתה בשדה פתוח, שלא סבלה יתר על המידה ומעל ומעבר למה שנחוץ, שהוא טרי, מקומי, בריא, ובזכות כל האמור הוא גם טעים. באמת טעים. טבעי טעים.

כאמור, אני לא צופה שטבעונים יחבקו את הרעיון, וכמובן אין שום סיבה שאדם שחדל מלאכול מוצרים מן החי יאמץ את גישת ההפחתה בצריכה, אולם בעבור אוכלי בשר החשים מותקפים, או עבור כאלה המרגישים כי ויתור מוחלט על בשר אינו אופציה בשלב זה מבחינתם, שני בשרי יכול להוות "התחלה טובה".

בהצלחה.

________

סייע בהכנת הפוסט: רפרם חדד

________