Good, Clean & fair – צעדים ראשונים בסלואו פוד – 9 – לא הוגן, לא טעים.

לפני פחות מחודש עלה לאוויר עמוד פייסבוק חדש תחת השם "חקלאות חברתית ישירה", ובשעה בה נכתב פוסט זה נרשמו לעדכוניו 12,715 גולשים. העמוד, למרות שניתן לטעות מקצב ההצטרפות אליו, אינו מחלק ירקות בחינם, אבל הוא כן מצליח לייצר מודל ישיר של מכירה, ועל הדרך מעורר מודעות חברתית שלדעתנו יכולה להוביל למהפכה של ממש. כל האמור זוכה לקרות באמצעות פעולה פשוטה כביכול – ביטול פערי התיווך בין החקלאים לצרכנים, על ידי עקיפת רשתות השיווק.

הנה מה שכתבו מקימי העמוד:

"אנחנו חקלאים שמעוניינים להתפרנס בכבוד.
חקלאים בערבה מקבלים בממוצע שקל אחד עבור קילו תוצרת, בעוד שברשתות השיווק אותה תוצרת נמכרת במחיר של 8-10 שקלים לקילו. לא החקלאי קובע כמה הוא יקבל על התוצרת שלו. אנחנו שולחים את התוצרת, ומגלים כמה קיבלנו עליה רק יום אחרי.

יש כאן התנהלות מונופוליסטית ובריונית שפוגעת בצרכנים ובחקלאים. מדוע לא להוזיל את מחירי התוצרת ולתת לצרכן ליהנות מתוצרת איכותית ובזול? אנחנו כאן בשביל לשמוע אתכם, ולהקים רשת חברתית שתעקוף את פערי התיווך. חקלאים וצרכנים שמעוניינים לרכוש בזול וללא פערי תיווך מוזמנים לעשות לנו לייק. ולמלא את הטבלה.

חקלאים וצרכנים יקרים – בואו ננסה משהו חדש."

ההיענות לקריאה היא כאמור יותר ממרשימה, ומכירות ישירות, שזכו לכינוי "מכירות מחאה" נערכו בשבועות האחרונים בכל רחבי הארץ, תחת הכותרת "מחאת הפלפלים". אחת הסיבות המרכזיות להצלחה הפנומנאלית של היוזמה, מעבר לאפשרות לרכוש אספקה טרייה וזולה כמובן, היא המחשבה שבוודאי חלפה בראשו של כל אדם שנחשף לטקסט הקצר – זה פשוט לא פייר.

כן, עד כדי כך, אותה מחשבה כמעט ילדותית (שהרי מבוגרים יודעים שהעולם אינו הוגן) היא זאת שלדעתנו דוחפת עוד ועוד אזרחים פרטיים להצטרף ליוזמה ולארח בביתם מכירות ספונטניות של ירקות. ואכן, קשה מאוד להתעלם מחוסר ההוגנות המצוי בבסיסו של התהליך המתואר, ממנו נפגעים הן היצרנים והן הצרכנים, והנהנים היחידים הם בעלי הרשתות הגדולות.

העדר ההוגנות, המאפיין כמעט כל שלב בתהליך ייצור המזון המתועש, לא חמק מעיניה של תנועה מזון איטי, ובהתאמה, אחד העקרונות החשובים שחרטה על דגלה מיום היווסדה היה רעיון ה"הוגנות". בעוד שתעשיית המזון רואה לנגד עיניה את שורת הרווח הכספי בלבד, הרי שתנועת מזון איטי רואה לנגד עיניה את רעיון הטעם, ולשיטתה, מזון לא יכול להיות טעים אם היצרן לא זכה לתשלום הוגן (או חלילה נוצל בצורה מחפירה), אם בעלי החיים עברו התעללות, ואם במהלך ייצורו של המזון נגרם נזק סביבתי בלתי הפיך. נפרט בקצרה אודות שלושת הנדבכים.

יצרנים –

אחת היוזמות הראשונות של התנועה היתה הקמה של שווקי איכרים (Farmers Market), שנועדו לעשות בדיוק את מה שאנשי מחאת הפלפלים עושים – לחתוך את פערי התיווך ולאפשר לחקלאים למכור את תוצרתם ישירות לצרכנים. נכון להיום פועל שוק איכרים שכזה במספר מוקדים בארץ, אולם הוא אינו עונה לחלוטין על עקרונות התנועה, אשר דורשת כי החקלאים עצמם ישתתפו בניהול המיזם – בארץ שוק האיכרים הינו פרי עבודתן הקשה של שתי נשות קולינריה ועסקים, שיר הלפרין ומיכל אנסקי, אשר משכירות את דוכני השוק לחקלאים. אין בכך כמובן בכדי להפחית מחשיבותו – מדובר במיזם שמאפשר לחקלאים קטנים שאינם זוכים לייצוג ברשתות הגדולות למכור את מרכולתם ברווח הוגן, ולצרכנים לרכוש תוצרת טרייה ועונתית שלא נשמרה חודשים ארוכים במקררים תעשייתיים.

פערי התיווך הם כמובן דוגמא עדינה לחוסר ההוגנות המאפיינת את תעשיית המזון. כיום, יותר משמונים אחוז מהקקאו בעולם מופק בחוף השנהב וגאנה.בעקבות קמפיין שכונה "שוקולד דמים" (כינוי שאומץ בעקבות המושג יהלומי דמים), חברות שוקולד גדולות חתמו על אמנות והתחילו לקנות רק קקאו שתהליך הפקתו לא הוביל לרצח ילדים. לא נרחיב על מחנות העבודה לילדים בקטיף קקאו, מספיק לציין כי אנשים הבינו מהר מאד ששוקולד שקשור לרצח ילדים לא יכול באמת להיות טעים.זה היה אולי משפט פופוליסטי, משפט המקשר רצח לטעמו של שוקולד, אך ברוב המקרים זהו משפט נכון. תעשיית המזון העולמית מתעללת, מנצלת וגם הורגת כדי להגדיל רווחים. גם אם אתם קונוסרים גדולים של אוכל תתקשו לבלוע את זה, מעבר לעובדה שמדובר בפשע, זה כאמור פשוט לא טעים.

בעלי החיים –

תנועת מזון איטי אינה מטיפה לצמחונות או לטבעונות, ומרבית חבריה יתקשו לוותר על סטייק עסיסי. עם זאת, היא כן דורשת כי בעלי החיים יזכו לקבל יחס הוגן – בשרה של פרה שעברה התעללות, או בשרו של עוף שגודל בכלוב סוללה וניזון מתירס וקמח עצמות, פשוט אינו יכול להיות טעים לתפיסתה.

בדרישה זו ליחס הוגן יש משום החרגה מיידית של תעשיית הבשר בכללותה – כל תרנגולת או פרה שעברה דרך בית מטבחיים תעשייתי ככל הנראה עברה התעללות ברמה כזו או אחרת, כך שבפועל, תנועת מזון איטי למעשה שוללת את מרבית מוצרי הבשר המתועש – נקניקיות, המבורגרים, נקניקים פרוסים ופסטרמות למיניהן הן החשודים המיידיים, אבל לא רק. רובו ככולו של בשר העוף הנמכר בארץ מקורו בכלובי סוללה של תנובה, ומרבית בשר הבקר הנמכר בארץ מקורו ביבוא של עגלים, אשר זוכים לעבור גיהינום אמיתי.

אז איך למרות כל האמור ניתן לצרוך בשר באופן הוגן? בעבר כתבתו באתר זה על יוזמת "יום שני בשרי" (על משקל יום שני צמחוני, רק הפוך) במידה ונפחית את צריכת הבשר שלנו נוכל לאכול בשר איכותי וטעים. זה דורש כמובן מעט עבודה: תעברו בין האטליזים הקרובים אליכם. הימנעו מכניסה לרשתות שיווק גדולות והעדיפו מקום שיש מאחוריו מישהו עם פנים. תשאלו את האיש באיטליז מאיפה הבשר מגיע. אמרו לו מה אתם מעדיפים. יתכן ותרנגול אורגאני שגודל בשטח פתוח יעלה כפול, אבל זה בסדר, כי עכשיו אתם אוכלים פחות והעלות מתקזזת. תעדיפו טלה על פרה. טלה הוא בגידול מקומי. פרה בדרך כלל לא. תתעניינו אצל הקצב. תאמרו לו שתהיו מוכנים לשלם יותר עבור תוצרת מקומית ועבור בעלי חיים שלא עברו התעללות. בסופו של דבר אתם לא תשלמו יותר אם רק תאכלו פחות.

"יום שני בשרי" יכול להפוך את צריכת הבשר לחגיגה אמיתית בגלל שסוף סוף תוכלו לדעת בוודאות שהבשר שאתם אוכלים הוא באמת טוב.שהוא מגיע מחיה שאכלה עשב ולא תירס, שרעתה בשדה פתוח, שלא סבלה יתר על המידה ומעל ומעבר למה שנחוץ, שהוא טרי, מקומי, בריא, וכתוצאה מכל זה, טעים.

אדמה –

הפוסט מתחיל להתארך אולם לא ניתן לסיים אותו מבלי להזכיר את רעיון ההוגנות כלפי הסביבה, אשר כמו כל דבר אחר בתנועת מזון איטי, לא נועד אלא להבטיח את הישמרותם של הטעמים השונים. התנועה מקדמת חקלאות בת קיימא מתוך הבנה כי רק חקלאות שכזו תוכל לשמר את המגוון הביולוגי הרחב, ותאפשר לאדמה להתאושש ולחזור לעצמה על מנת שתוכל לספק מחזור נוסף של גידולים איכותיים וטעימים.

 

מומלץ להציץ בסרטון הזה, החל מדקה 03:20, בו מסבירים מומחים כיצד החקלאות המודרנית מעקרת את האדמה שלנו מכל המינרלים החשובים שנדרשים לנו, ואמורים להיות נוכחים במזונות שאנו מגדלים. להעדרם של מינראליים חיוניים מהאדמה יש השלכות בריאותיות משמעותיות, ולא פחות חשוב, השפעה ישירה על טעמם של המזונות.

צרכנים –

למעט משפחה קרובה, ספק אם יש עוד משהו כה יומיומי בחיינו, שלו השפעה כה גדולה על בריאותנו והנאתנו, כמו המזון שאנו אוכלים. ישנם כמובן אנשים המתייחסים למזון כאל "דלק" בלבד, אולם בעבור מרביתנו, האוכל ממנו אנו ניזונים כולל בקרבו רבדים שונים של זיכרונות, מסורות, תרבויות וטעמים רבגוניים.

מרגע שאנו מבינים שהוגנות היא חלק מהותי בטעמו הסופי של המזון, כל שנותר לנו לעשות זה לאמץ חלק מהרעיונות שנסקרו כעת בטור: לקנות ישירות מן המגדלים, להפחית את צריכת המזונות מן החי, לשלב מוצרים אורגאניים ככל האפשר, לחפש מוצרי סחר הוגן, והכי חשוב, אף פעם לא להתבייש לשאול ולחקור מהיכן הגיע המזון שאנו עתידים לאכול.

_________

הפרק נכתב על ידי עמית נויפלד ורפרם חדד, מתאם תנועת סלואו פוד בישראל

לכל הפרקים בטור "צעדים ראשונים בסלואו פוד"

_________