רעיון השיתופיות, עליו נכתב באתר זה במספר הזדמנויות, עושה צעד משמעותי נוסף אל עבר המיינסטרים, וזוכה לשער ב"אקונומיסט", אחד העיתונים החשובים והמשפיעים בעולם. כתבת השער, שהתפרסמה לפני שבוע בדיוק, סוקרת בעיקר את תחום הדיור והתחבורה – אנשים פרטיים המשכירים חדרים או דירות שלמות, ואחרים המשכירים את רכבם הפרטי לפי שעות – אולם בין השורות ניתן להתרשם שגם כתבי העיתון הוותיק מכירים בכך שמדובר במהפכה כלכלית אמיתית. יותר ויותר אנשים מגיעים למסקנה כי access trumps ownership (נגישות מנצחת בעלות) ובהתאמה, תעשייה שלמה הולכת ומתפתחת מסביב לצרכן החדש והמודע.
"למה לשלם בזיעת אפיים עבור משהו כאשר אתה יכול לשכור אותו בזול מאדם זר ברשת?", שואל האקונומיסט, ומציין כי הפריחה לה אנו עדים בתחום שירותי השיתוף וההשכרה ברשת היא תוצאה של שני גורמים עיקריים: המשבר הכלכלי של 2008, וההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת לנו לאתר הצעות רלוונטיות בבמהירות וביעילות, כמו גם להציע את מרכולתנו בעלות אפסית. שירותי ההשכרה הפרטיים (כלומר, מאדם לאדם ולא מחברה לאדם) מצליחים להעניק הכנסה נוספת למשכיר ובו בזמן לחסוך סכומי כסף משמעותיים לשוכר.
אחד האתרים המרכזיים שנסקרים בכתבה הוא Airbnb.com (קיצור של Air bed and breakfast), שהוקם באוגוסט 2008 על ידי ניית'ן בלייקרציק, בריאן צ'סקי וג'ו גביה. השניים האחרונים, שלא הצליחו לעמוד בתשלומי שכר הדירה שלהם, ניצלו כנס גדול שנערך בעירם, סן פרנסיסקו, והעמידו להשכרה חלק מהלופט שבו התגוררו. מאחר וכל המלונות בעיר היו בתפוסה מלאה ההיענות היתה מהירה. לאחר שראו כי טוב הם החליטו להקים את האתר שיאפשר להם להמשיך להעמיד את דירתם, ודירות אחרות של חברים למבקרים מזדמנים בעיר. היוזמה הקטנה נישאה על גלי השינוי החברתי וכיום ניתן למצוא באתר קרוב ל- 300,000 הצעות ביותר מ- 192 מדינות, אשר נעות מהצעה למיטה פנויה ועד לאחוזות גדולות, כאשר המציעים קובעים את גובה השכירות המבוקש.
עמוד הבית של אתר bnb - עם עמלת תיווך של בין 9-15 אחוזים מדמי השכירות, מדובר בעסק ריווחי למדי
בכתבה עצמה מודה ניית'ן בלייקרציק כי האתר לא היה יכול להצליח עשר שנים קודם לכן, טרם עידן הפייסבוק, "אנשים לא היו אז ממש בעניין של שיתוף", הוא אומר, אולם יותר מכך, הפייסבוק מאפשר לנו להכיר במובן מסויים את האדם ממנו אנו שוכרים או לו אנו משכירים, ולעיתים אף לזהות חברים משותפים ברשת. במובן זה, הרשת החברתית מעניקה את הביטחון והשקט הנפשי (לפחות באופן חלקי) לאלה מאיתנו החוששים להשכיר לאדם זר חדר בביתם.
החשש לעיתים במקומו כמובן. משתמשת של אתר bnb שהשכירה חדר בביתה חזרה יום אחד לדירתה וגילתה כי הדייר נעלם יחדיו עם חלקים נכבדים מרכושה, ורק לאחר דין ודברים עם האתר הוסכם כי היא תפוצה עבור נזקיה. בהמשך הדרך הבינו מנהלי האתר כי על מנת לטעת ביטחון בשירות שהם מציעים ולעודד משתמשים להציע את בתיהם, עליהם לספק הגנה מסודרת, והוסיפו התחייבות לפיצוי של עד 50,000 דולר ובהמשך אף הגדילו אותה לסכום של מיליון דולר, מה שבוודאי לא הזיק לטראפיק שלהם.
אולם האמון הנדרש הוא רק אחת מהבעיות התוקפות כעת את תעשיית ההשכרות המשגשגת. אנשים פרטיים המבקשים להשכיר את רכבם נתקלים בבעיות מתחום הביטוח, בעלי דירות מגלים לעיתים באיחור כי הדיירים שלהם מסבלטים ללא אישור את הדירה, וכמובן, היוזמות החברתיות שהחלו לגלגל סכומי עתק מושכות את תשומת ליבן של רשויות המס שכעת מבקשות את חלקן בעוגה. עיריית סן פרנסיסקו, למשל, ביקשה להטיל על אתר bnb מס של 15% החל על כל המלונות בתחומה. מנהלי האתר מנגד טענו כי התקנה העירונית המדוברת לא אמורה לחול על אתר אינטרנט, ונכון לרגע זה הם מצליחים להיוותר בתחום האפור של השירותים, אשר טרם נמצאה תקנה מתאימה שתאפשר לעיר לנגוס בריווחיהם.
למרות שחלקים נרחבים מהכתבה מוקדשים לסקירת הבעיות שצצות בתחום, קשה שלא להתרשם ממנה כי כלכלת השיתוף הולכת ומשתלטת על העולם, ועל כך מעיד חלקה האחרון שסוקר את כניסתם של השחקנים הגדולים לשוק. לנו לא נותר אלא לקוות שיהיו אלה דווקא היוזמות הקטנות והאנשים הפרטיים שימשיכו להניע את גלגלי השיתוף – הטכנולוגיה המתאימה קיימת ורוח התקופה דוחפת קדימה את העסקים החברתיים, ואחרי הכל, האינטרנט נועד ליותר מאשר העלאה של תמונות חתולים. כתבת השער באקונומיסט היא עוד דריסת רגל של חשיבה כלכלית מסוג אחר בעולם הישן, ולא נותר לנו אלא לברך על כך, ולהשתמש בשירותים שמציע לנו העולם החדש.
___________
באותה נושא
Lendu – יוצרים כלכלה חברתית ברשת
101 דרכים להאט את החיים – פרק 8 – מחליפים כלים/מכשירים
___________