האירוניה הגדולה של תקופתנו נעוצה בעובדה שלמרות שהטכנולוגיה מייצרת עוד ועוד מוצרים "חוסכי זמן" (מכונת כביסה, מדיח כלים, שואב אבק, מיקרוגל, מחשב וכו') הרי שאנחנו בוחרים למלא את הזמן שהתפנה בעוד ועוד פעילויות כאלה ואחרות, עד שבסופו של דבר במקום ליהנות מזמן פנאי מרביתנו מנהלים אורח חיים כאוטי למדי. אבל זה לא חייב להיות ככה, אנחנו יכולים לבחור להאט את מהלך העניינים.
להאט זה לקבל החלטה מודעת. לא תמיד החלטה קלה, לא תמיד החלטה מובנת מאליה, אבל כן החלטה שטומנת בקרבה הבטחה. הבטחה לחיים מספקים יותר, שלווים יותר ומאושרים יותר.
יש הרבה דרכים להאט את החיים. ההמלצות המקובלות יכולות לנוע במרחב שבין "תפסיקו לבזבז זמן על סידור המיטה" ועד- "עבור לבית קטן יותר שדורש פחות תחזוקה". רשימת הטיפים היא במובן מסוים אינסופית. כל אחד יכול לבחור מתוכה את אלה שנראים לו הולמים, מתאימים, ובעיקר ישימים. גם אימוץ של כללים ספורים יכול להוביל לשיפור דרמטי של החיים, אז דבר ראשון, בלי לחץ (לחץ זה בניגוד לתקנון האתר) – "101 דרכים" הן רק הצעת הגשה לא מחייבת לחיים.
מה שכן, להאטה, ולא משנה באיזה דרכים תבחרו, ישנם מספר כללים מקדימים:
1. תעשו פחות. האמת היא שקשה להאט את החיים כאשר אנחנו ממשיכים להעמיס על עצמנו עוד ועוד משימות, אז הכלל הראשון והכי חשוב, הוא פשוט לעשות פחות. לחשוב ולהבין מה הם הדברים שבאמת חשובים לנו בחיים, ולהתמקד בהם. לחשוב מה הן המשימות ההכרחיות ועל מה ניתן לוותר. לדאוג למרווח נשימה ראוי בין מטלות ופגישות. לעשות פחות.
2. תהיו נוכחים. זאת לא קלישאה, וזאת לא מילה שהניו אייג' רשם עליה פטנט. להיות נוכח בסיטואציה משמעו להתרכז בה ולא בזרם התודעה שמרחיק אותנו ממנה אל עבר העתיד (דברים אחרים שיש לעשות) או העבר (דברים שעשינו וההשלכות שלהם).
בין אם זו שיחה, פגישה בבית קפה, סרט בקולנוע, קריאה של ספר… תדאגו להיות נוכחים רק בסיטואציה, רק בכאן ועכשיו. זה דורש אימון, אבל ההנאה מכל פעולה ולו הקטנה ביותר מתעצמת לאחר שהנוכחות הופכת להרגל.
3. תתנתקו. התרגלנו להסתובב עם טלפונים ומחשבים, אנחנו זמינים בכל רגע לדרישות העולם וחשופים להטרדות אלה ואחרות. כשאנחנו מחוברים, אנחנו למעשה נתונים לרחמי אחרים. אנחנו צריכים ללמוד להתנתק. לכבות מידי פעם את הניידים, אפילו להשאיר אותם מאחור לפעמים. קשה מאוד להאט כשאנחנו בודקים בכל חמש דקות את המייל, את הפיד, או את הטוויט.
4. תתרכזו באנשים. הרבה פעמים אנחנו מבלים זמן עם משפחה וחברים, אבל אנחנו לא באמת שם. אנחנו נסחפים למחוזות אחרים, מוטרדים, מתעסקים בדברים אחרים. זה קצת כמו הכלל השני, אבל הוא הרבה יותר ממוקד וחשוב. אנשים, אנחנו מדברים על אנשים. לפעמים חמש דקות של התמקדות באדם שמולך משיגה תוצאה מספקת הרבה יותר מבילוי של אחה"צ מלא בהסחות, אז אנחנו צריכים ללמוד לחסום את העולם החיצון בהחלטה מודעת, ולהתמקד באדם שאנו נמצאים בחברתו.
5. תעריכו את הטבע. אנחנו סוגרים את עצמנו בבתים, ברכבים ובמשרדים ממוזגים. התנתקנו כמעט כליל מהטבע. אנחנו כבר לא מלקטים, לא צדים, לא שותים מהנחל. אבל הטבע עדיין שם, והוא עדיין נפלא ונשגב. אנחנו צריכים לתת לו לחדור לליבנו. לנשום אוויר צלול, לשחות באגמים, לטייל בחורשים. להרגיש משהו מעבר לאורות ניאון ואספלט. לא צריך להתרחק מידי, יש פארקים, וחופים, וגינות גדולות שאפשר להתאמן בהן, לטייל בהן, לקרוא ספרים או סתם לבהות בנמלים. העיקר שמידי פעם תצאו מהבתים.
6. אכלו לאט יותר. בכל הנוגע לאכול, יהיו לנו עוד כללים ברורים והמלצות נקודתיות. אבל כרגע, חשוב לנו למנות את המזון בין הכללים המקדימים, ולו בגלל שהוא תופס חלק נכבד בהתנהלות היום יום. אז נתחיל בהמלצה לאכול לאט. לא משנה כרגע מה אוכלים. ללעוס היטב, להתרכז בטעמים, להניח לאוכל לשקוע באיטיות בקיבה ולמלא אותה בדיוק במידה הרצויה.
7. סעו לאט יותר. רכב פרטי הוא מטרד אמיתי. פקקים, חיפוש חניה, הוצאות תחזוקה… תכלס היינו מעדיפים לחיות בלעדיו. אבל במציאות של חיינו (ושל מערכת התחבורה הציבורית) השימוש ברכב הוא לעיתים בלתי נמנע. מה שכן ניתן למנוע זה את הטירוף שלעיתים אוחז בנו על הכביש. אנחנו ממהרים, חותכים, מקללים, צופרים, קצף יוצא מבין השפתיים ואם היינו מצוידים בנשק אוטומטי ובטילים חכמים (ותודה ל Q) מספרם של קורבנות תאונות הדרכים היה מתגמד לעומת שפיכות הדמים שהיתה מתרחשת באופן טבעי על הכבישים.
אז אנחנו רק צריכים לקבל החלטה שאנחנו לא חלק מהתחרות. שאנחנו נוסעים לאט בנתיב הימיני, נהנים מהנוף, מהמוזיקה ומהמחשבות. (לא יתחילו בלעדינו וגו', ואם כן אז שימותו)
8. נסו למצוא הנאה בכל דבר שאתם עושים. קל ליהנות מארוחה, מבילוי, מיחסי מין, מחופשה, אבל אפשר גם ליהנות משטיפת כלים, מניקוי אבק, מכביסה… לא מאמינים? תנסו. זה קשור ל"להיות נוכחים" (2) בתור התחלה, ואז בשימת לב לדברים הקטנים, לזרם המים, לריח, לתחושות הבסיסיות של טיפול בחלקת האלוהים הקטנה. זאת עוד החלטה שכדאי לעשות, החלטה ליהנות.
9. אמרו לא ל"ריבוי משימות". איך קרה שלהיות "מולטי טאסק" (כלומר: לא מרוכז, לא יעיל, לא מקצועי, נויירוטי וכו') הפך ליתרון? האמת אנחנו יודעים אבל זה לא המקום לענות. מה שחשוב זה פשוט להגיד לא לריבוי משימות. כשאנחנו עושים משהו אנחנו מתרכזים רק בו. דבר אחד בכל פעם. זה יעיל יותר, מספק יותר, ואפילו מהיר יותר.
10. תנשמו. אי אפשר להגיד את זה מספיק פעמים. לנשום. בכל פעם שנדמה לנו שהנה אנחנו נבלעים בעוד מערבולת של משימות, מחשבות, חשבונות וכו', כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעצור, לקחת נשימה עמוקה, ואז עוד שתיים או שלוש. תתרכזו בכל נשימה, תיהנו מהתחושה של האוויר שנכנס לגוף. זה יחזיר אתכם לכאן ועכשיו, תנסו, אפילו עכשיו.
_________
לפרק הבא – תסדרו את הבית
_________
ותודה לאתר zenhabits
טל
השליליות במספר 7 נראית לא ממש לא במקום.
א. אפשר להסתדר בלי אוטו, זה אמנם אולי פחות נוח, אבל זה אפשרי לגמרי.
ב. מה זאת האלימות הזו?
ג. מה זה ״שימותו״? האלימות נמשכת…
טל