קוראי "ידיעות" נהנים בשנים האחרונות משירות השוואת מחירים המופיע במגזין "ממון" המצורף בכל יום לעיתון. בעמוד השער, בפינה הימנית התחתונה, ותחת הכותרת "כמה כמה", מוצג כמעט מידי יום מוצר צריכה כלשהו (בעיקר מתחום המזון וחומרי הניקיון) ולצידו שני מחירים שנדגמו בשתי חנויות שונות.
"כמה כמה" החל להופיע, אם אני לא טועה, מעט לאחר המחאה החברתית, וכחלק מיישור קו של העיתון עם עידן הצרכן החדש והמודע. לכאורה מהלך מבורך, אולם בפועל, השירות לאומה אותו מגיש העיתון לקוראיו רחוק מלסייע לציבור לחסוך ולו שקל אחד, וזאת משתי סיבות עיקריות: חוסר בעקביות או במעקב סטטיסטי אחר התוצאות גורם לכך שאיש אינו יכול לזכור איזו רשת היתה זולה יותר לאורך זמן (מוצר אחד לא יטה את הרגלי הקנייה), והעובדה שהפינה משווה אך ורק בין מחירי המוצרים ברשתות מוכרות, ומעולם לא טרחה (למיטב ידיעתי) לכתת את רגליה אל עבר החנויות הקטנות, השווקים והמכולות.
כך יוצא שמידי יום, מאות אלפי אנשים ברחבי הארץ בוהים בהשוואות מחירים בין "שופרסל שלי" ל-"מעיין 2000", "חצי חינם" ל-"אושר עד", "סופר פארם" ל-"קו-אופ שופ", "רמי לוי באינטרנט" ל-"מגה", "שופרסל שלי" ל-"שופרסל דיל", ומקבלים את הרושם המוטעה שכך או כך הם עתידים להידפק, ולא משנה באמת היכן ייערכו את הקניה השבועית שלהם.
מבלי להרבות מילים (שכן מסקנות קשות עוד עתידות להיגזר מן הנתונים בהמשך הפוסט), להלן השוואת מחירים שבצעתי בעצמי ברוח הפינה המדוברת, רק הפעם בין מחירי הרשתות הגדולות לשווקים ולחנויות הקטנות. על מנת שלא לעשות לעצמי חיים קלים מידי בחרתי מלכתחילה את שוק הכרמל, שאינו נחשב לשוק הזול ביותר בתל אביב, ומנגד, השוויתי את מחיריו לאלה של "רמי לוי – שיווק השקמה" ורשת "ויקטורי" הנחשבת לרשת עירונית זולה, ולא למחירי "אמ:פמ" או "טיב טעם" שהיו מביאים את רמת הקושי של הניסוי ל"גניבת ממתק מתינוק".
***
ירקות
ברוקולי (קילו) – בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 30 ₪.
כרובית (קילו) – בשוק 5.90 ₪, בשיווק השקמה 9 ₪.
חציל (קילו) – בשוק 7.90 ₪ , בויקטורי* 9.90 ₪.
פלפל אדום (קילו) – בשוק 7.90 ₪ בויקטורי 9.90 ₪.
מלפפון (קילו) – בשוק 4 ₪ בשיווק השקמה 5.90 ₪.
בצל סגול (קילו) – בשוק 4.50 ₪ בויקטורי 5.90 ₪
פטריות (מארז זוגי) – בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 14.90 ₪
פטרוזיליה – בשוק 1.5 ₪ בשיווק השקמה 3.90 ₪
שמיר – בשוק 1.5 ₪ בשיווק השקמה 3.30 ₪
לימון – בשוק 4 ₪ בשיווק השקמה 6.90 ₪
*(כל הירקות בויקטורי הם של מותג "ביכורי השקמה" שבבעלות רמי לוי)
סה"כ: בשוק 57.20 ₪, במדליק משואות וחברים 99.60 ₪ (כי ככה זה כשאתה קרטל)
גבינות
פטה עיזים 5% (250 ג') – בשוק 10 ₪ בויקטורי 26.80 ₪
בולגרית כבשים 5% (250 ג') בשוק 10 ₪ בשיווק השקמה 24.20 ₪
גאודה 9% (100 ג') – בשוק 2.90 ₪ בשיווק השקמה 3.73 ₪
פרמזן (100 ג') – בשוק 7.90 ₪ בשיווק השקמה 12.95 ₪
סה"כ: בשוק 30.80 ₪, באלוהי קופאיות ישראל ושות' 67.68 ₪
קטניות*
שעועית מש (500 ג') – בשוק 6 ₪ בשיווק השקמה 12.30 ₪
שעועית לבנה (500 ג') – בשוק 7 ₪ בשיווק השקמה 10 ₪
לוביה (500 ג') – בשוק 6 ₪ במגה 10 ₪ (ל-400 ג')
גרגרי חומוס (500 ג') – בשוק 5 ₪ בשיווק השקמה 6.10 ₪
*ההשוואה היא מול "סוגת", מותג הקטניות המוכר ביותר והיחיד שניתן לאתר ברוב הסופרים הגדולים.
סה"כ: בשוק 24 ₪, ביצרני מקומות עבודה ונלווים 38.4 ₪
***
הסקירה מעלה אמנם אינה ממצה אולם אני מבטיח לכם שהיא חוזרת על עצמה גם בתחום הפירות, התבלינים, השימורים והבשר. לאחר דגימה של עשרות מוצרים מצאתי רק כמה בודדים בהן רמי לוי זול יותר מאשר השוק היקר ביותר (למשל: בצל יבש וחזה עוף טרי, וגם שם ההפרשים היו זעומים), בעוד שבשאר המחלקות, המחירים זהים או שההפרשים נושקים לקו 50 האחוזים, לרעתן של הרשתות.
הסיבה העיקרית לכך שבעלי הרשתות הגדולות מרשים לעצמם למכור מוצרי מזון במחירים גבוהים מאלה של השוק היא פשוטה – הם יכולים.
הם יכולים לנפנף בשלושה מוצרים זולים ולדחוף לנו לעגלה עוד מאה יקרים, כי הם יודעים שרוב הציבור בארץ עובד בשעות שבהן השוק פועל, וגם אם היה רוצה, סביר להניח שהוא לא היה מצליח להגיע אליו בזמן על מנת לערוך קניות.
הם יכולים למכור לנו במחירים כפולים כי הם יודעים שפריסת השווקים בערים רחוקה מלענות על הצורך של הצרכנים, שתמיד יעדיפו לרכוש קרוב לביתם, למקום עבודתם (ובהתאמה סניפי דגל תמיד יימצאו במתחמי עבודה בעלי קהל שבוי, כגון רמת החייל, קריית עתידים, הרצליה פיתוח וכו') או לרכז את הקניות ליום אחד בשבוע, בדרך כלל שבת, אז השוק סגור כמובן.
הם יכולים לגרוף כל שנה רווחים של מאות מיליוני שקלים כי הם יודעים שבקרבת השוק יש בעיות חניה, בקיץ חם ובחורף קר, ושרוב הצרכנים מפונקים ומעדיפים להשתמש ברכב פרטי וליהנות מקירור או חימום של מזגנים.
הם יכולים להרשות לעצמם לפרסם מבוקר ועד ליל, ובכל אמצעי המדיה, שהם מוכרים את סל המוצרים הזול ביותר במדינה, כי הם יודעים שאף אחד לא באמת יטרח לבדוק מחוץ לגבולותיהן של הרשתות האחרות (בהן הם לא באמת מתחרים), לא הצרכנים ובטח שלא פינות זניחות בעיתונים הכלכליים.
הם יכולים כי אנחנו מרשים.
***
יהיו שיגידו שאני עושה עוול לבעלי הרשתות. אחרי הכול, השוק זול יותר רק בגלל שלבעל באסטה, או מכולת קטנה, אין הוצאות תפעול גדולות כמו שיש לסניף של רמי לוי באזור התעשייה.
אני מוכן להמר על קילו ברוקולי מ"שיווק השקמה" שאלה בדיוק אותם אנשים שתוקפים אותי בכל עת בה אני כותב על עסקים קטנים, וטוענים בלהט שלא ייתכן שמחיריהם יהיו זולים יותר, ושאין לי מושג מה המשמעות של "יתרון הגודל", אותו אחד המאפשר לרשתות להיות יעילות וזולות.
אז הרי לנו היתרון האמיתי של הגודל – הוא מאפשר למספר מצומצם של אנשים לדפוק אותנו מכל הכיוונים.
***
בעלי הרשתות היו יכולים למכור במחירים של השוק, שלא יהיה לנו ספק בכך, וכדי לגרום לזה לקרות, כל שהיה עליהם לעשות זה להרוויח פחות. נכון להיום, יתרון הגודל של הרשתות, שמנוצל היטב על מנת להפעיל לחץ על עובדים וספקים, אינו מתגלגל כהוזלה לכיסיהם של הצרכנים, אלא כמשכורות עתק ודיבידנדים של עשרות מיליוני שקלים, המגיעים ישירות לידיהם של בעלי הרשתות.
אבל למה להתעסק ברווחיהם הבלתי נתפסים של טייקוני המזון, כאשר על הפרק בכלל עומדות הוצאות המזון המשפחתיות (ממוצע של 2,300 ש"ח נכון לשנת 2014). ברגע שאנחנו מבינים שלא ניתן לנו לצפות מאף רשת שתוזיל באמת את סל המזון שלנו (הכיוון בכלל לא מצוי בדי.אן.איי שלהן) לא נותר לנו אלא לבחון אופציות אחרות. מהבדיקה שאני ערכתי במהלך השבועיים האחרונים, משפחה שתעביר את סל קניות המזון שלה לשוק תצליח לחסוך עד 50% מההוצאות. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לצאת יום אחד יותר מוקדם מהעבודה, לקחת עגלה מתקפלת קטנה, לעלות על אוטובוס או מונית שירות, ולהעביר את כל קניות המזון לבאסטות ולחנויות הקטנות.
אנחנו חיים במעגל זדוני המאלץ אותנו לעבוד שעות ארוכות על מנת שנוכל לעמוד בהוצאות המחייה הגבוהות, והדרך לפרוץ החוצה ממנו מתחילה בשינויים קטנים בהרגלי הצריכה. אם נאמץ אותם ייתכן ויום אחד נוכל לעבוד פחות, ועל הדרך נבטיח שלא יהיו יותר שחקנים גדולים מידי, הגורפים רווחים עצומים על חשבון עובדים, ספקים וצרכנים.
***
השוק כאמור יכול להוזיל משמעותית את סל קניות המזון שלנו, אבל לא כמו החלטות חשובות אחרות עליהן אכתוב בחלקו השני של הפוסט – ""
***
באותו נושא
יונית צוק הבלוגריסית
מעורר מחשבה. תודה
יונית צוק הבלוגריסית
שרה
הכל נכון עם הסתייגות אחת.
אתה יוצא מתוך הנחה (שוב, כמו ברוב הכתבות/ פוסטים /פרסומים הצרכניים) שכולם חיים בעיר.
אני מתגוררת ביישוב קטן בצפון. אין ממנו תחבורה ציבורית בשעות סבירות (רק פעמיים ביום, מוקדם מאוד בבוקר ומאוחר בערב) ועלותה של נסיעה היא כשל נסיעה ברכב (כי זו נסיעה בינעירונית, גם אם היא נסיעה של רבע שעה, קצרה יותר בזמן, ואפילו חסכונית יותר בכסף עבור חברת האוטובוסים).
האופציות העמודות בפנינו אינן רבות, והזולות ביותר נמצאות ביישובים הערביים (במקרה שלנו, שפרעם או בית זרזיר), שם, אני, בשמחה, עורכת את קניותיי. בשמחה כי תמיד נחמד יותר לפרנס יזמים קטנים מאשר טייקונים אימתניים).
זאת מלבד בתקופות מתוחות בהן לא ממש מומלץ להכנס ליישובים ערביים.
ועדיין, אופציית השוק הזול רחוקה מביתי 40 דקות נסיעה (+פקקים +חניה) לפחות. והרשתות הערביות זולות מעט מהרשתות הגדולות, אבל בוודאי שלא בפער של 50% כפי שאתה כותב.
אז תודה שוב על שנעשה שירות צרכני חשוב לתושבי ערי המרכז, אבל מבחינתי, ומבחינת שאר תושבי הפריפריה (שחלק נמצאים באזורים מרוחקים בהרבה ממני), השירות הזה זהה לשירות ש"כמה כמה" עושה לרשתות השיווק עצמן
שרה
עמית נויפלד
את צודקת, הדברים בפוסט אכן לא עוזרים לתושבי ישובים קטנים להם אין נגישות לשווקים ולתחבורה ציבורית אפקטיבית. לצערי אין לאל ידי לשנות מציאות זאת…
עמית נויפלד
עירוני
הכל זה טרייד אוף,
את לא קרובה לשוק ויש לך תחבורה ציבורית גרועה, מצד שני מחירי הנדלן נמוכים, ואולי יש לך גינה ענקית שאתה יכולה לגדל בעצמך קצת אוכל.
וכן כנראה גם שוק העבודה שלך פחות טוב מהמרכז.
אבל צריך לזכור זה בחירה שלך לגור איפה שאת גרה ואני סומך עלייך ששיקללת את כל הנסיבות ומצאת שאיפה שאת גרה זה המקום הכי טוב בשבילך
עירוני
נעים אע'רייד
מאד נכון אבל חסרות כמה נקודות להשלים (לדעתי)
1 – הקניה בשוק תמיד במזומן, לא באשראי – חוסר נוחות
2 – לא ניתן לעשות משלוחים מהשוק – מה עושים אנשים שלא יכולים לסחוב (מוגבלים/זקנים וכו')
3 – ספציפית בשוק הכרמל נתקלתי הרבה יותר מדי פעמים ברמאויות קטנות אך ערוניות, מהסוג של רמאות במשקל או "עיגול" המחיר…. בטוח שיש לזה מחיר וצריך להכניס לשקלול
מה שהיה צריך לקרות זה אנשים שיפתחו עסק שיעשה עבורנו את הרכישה מהשוק בתוספת עמלה כלשהי, כנראה שעדיין יהיה כלכלי
נעים אע'רייד
עמית נויפלד
יש חברה בשם כרמלה שעושה משלוחים מהשוק, ולפי חברים שהשתמשו בשירותיה זה אכן יוצא עדיין משתלם. לגבי רמאויות וכו', צריך להיזהר באמת, וללמוד (לפעמים מטעויות) על איזה סוחרים אפשר לסמוך ועל איזה פחות. כמו שהגבתי למישהו בהמשך, גם בשוק יש פערי מחירים לא קטנים.
עמית נויפלד
HuBeZa
הרבה חנויות בשווקים מכבדות אשראי בימינו. בשוק בכפר סבא כמעט כולם.
HuBeZa
קיפודיישן
מעניין, תודה.
ושאלה לקהל- למי שגר בגבעתיים (עבר רק לאחרונה), האם יש לו באיזור "שוק" להנאתו?
קיפודיישן
אירית
ממליצה על שוק התקווה בשכונת התקווה בתל אביב. יותר קרוב לגבעתיים משוק הכרמל, ויותר טוב ממנו בהרבה בחינות.
אירית
דודו.א.
עמית, גרמת לי לחשוב…
אני מתגורר כבר שנה וחצי בסמיכות די רבה לשוק לווינסקי ולשוק התקווה, אבל לא יוצא לי לבקר שם הרבה. ההמוניות מרחיקה אותי, המחשבה שאני קונה בסה"כ רק לעצמי ולזוגתי (ולכן מראש לא שווה לי לטרטר עצמי בשביל 7 עגבניות, 10 מלפפונים וחציל אחד) וגם ההרגשה המובנית שבשוק לא הרבה יותר זול מאיפה שאני קונה…
אעשה חישוב מסלול מחדש ואגיע לשם בתכיפות רבה יותר לאמת את טענותיך 🙂
מחכה לפוסט הבא!
דודו.א.
עמית נויפלד
תודה דודו, ההמוניות פעם הרחיקה גם אותי, היום אני מכור לה 🙂
בתקווה אגב יותר זול מהכרמל, והשוק עבר שיפוץ אז גם בשישי הוא מרגיש הרבה פחות עמוס מהכרמל, שווה לתת לו וללווינסקי עוד צ'אנס, ולשוטט קצת בסמטאות הצדדיות שלו
עמית נויפלד
אסף
דודו, באיזור שלך יש לא מעט חנויות ירקות זולות מאד (וגם כמה יקרות)
באופן כללי כל האיזור הזה הוא שוק אחד גדול,
וכדאי להכיר את האפשרויות שם.
אסף
עומרי
אני קונה בשוק הכרמל את כלל סל המצרכים שלי מדי שבוע, פרט למוצרים מפוקחים, ורבים מהמחירים שציינת פשוט לא נכונים.
עשבי תיבול – קבוע 2.5 לזולים כמו פטרוזיליה ושמיר ו5 ליקרים כמו אורגנו טרי
פרמזן – הכי זול שתמצא יעלה 10 שח ל100 ג
גם רוב הירקות שציינת יקרים יותר, אך המחירים תנודתיים אז אני לא בטוח.
בנוסף, מוצרים יבשים כמו מזון מעובד הכרחי כמו מיונז/חרדל וכן מוצרי ניקוי הרבה יותר יקרים בשוק.
למרות זאת אני מצטרף להמלצה לקנות בשוק. הסחורה היא מוקפדת יותר מעצם ההתמחות של על דוכן ודוכן. חוויית הקנייה מהנה – שיטוט תחת כיפת השמיים.
יש הרבה יותר מוצרי נישה איכותיים.
ולא פחות חשוב – קונים פחות. הקנייה במזומן, העגלה בגודל מוגבל, והסחיבה הביתה מעבר לפינה.
עומרי
עמית נויפלד
המחירים שציינתי מדוייקים, וצרפתי לחלקם תמונות המוכיחות זאת (ראה פטרוזיליה ושמיר למשל – בדוכן החדש שנפתח בתחתית השוק) פרמזן אפשר היה השבוע למצוא גם ב -5.90 בדוכן גבינות באמצע השוק. גם אני הופתעתי בהתחלה מהשוני במחירים, וכמעט כל דבר אפשר למצוא בשוק יותר בזול או יותר ביוקר, צריך ללמוד להכיר את כל הבאסטות, וכמובן שגם העונה משפיעה על המחיר.
מעבר לכך, מסכים איתך לגבי חוויית הקניה, המגוון, והכמויות – הרבה יותר קל לקנות פחות כשאתה לא דוחף לפניך עגלה של 200 קוב…
עמית נויפלד
גיא
מסכים עם הרוב. כשיצא לי לקנות בשוק זה יצא לעיתים בערך 10 עד 15 אחוז יותר זול מברשת ולעיתים אחרות לא. מה שנכון שהסחורה היתה הרבה יותר מוקפדת. מה שרציתי לציין שלי אישית היתה בעיה להכיר את כל הבאסטות משום שחששתי מהעין העקומה של הבאסטיונר הקבוע שהייתי קונה אצלו כשהייתי רק מעיז להביט לעבר באסטות שכנות.
בברכת והוזלת את סליך
גיא
עדי
פשוט הפסקתי לקנות באחת מהרשתות הגדולות ואני קונה כבר יותר חצי שנה במכולת השכונתית (שמביאה גם ירקות). אז נכון אולי הוא לא עושה הנחת ומבצעים כמו רשת גדולה (ואני גם לא קרובה לאף שוק) אבל אני לא משלמת יותר מכמה סיבות:
1. חוסכת את דמי המשלוח
2. אני לא קונה שטויות. הקנייה ממוקדת מאוד. כי אין שם כלי בית וכלי מטבח או מבחר בלתי נגמר. זו מכולת עם מצרכים בסיסיים ומספקים כך שאני גם לא קונה דברים שאני לא צריכה.
והכי טוב, לאור מקרה מגה והבונוסים המנופחים, אני מסייעת לפרנסתה של משפחה שמנהלת את העסק הקטן ולא של טייקוני ענק או מנכ"לים תאבי ממון. אחרי הכל לא הרבה מגיע לעובדים הפשוטים ברשתות הללו שבקושי מתפרנסים אז זה בעיקר לפרנס טייקונים מבחינתי וזה כבר ממש מרגיז.
כמובן אולי אני טועה בהשקפתי (ואשמח לשמוע על השקפות נוספות) כרגע אני חושבת שזה הדבר הנכון.
עדי
עומרי
אוקיי, קראתי בסמארטפון ולא הבחנתי בתמונות.
עומרי
ג׳ודאס
קונה כבר שנים כמעט רק בשוק כפר סבא ובמכולת הצמודה אליו
המחירים בשוק יקרים , קרובים יותר למחיר ברשתות מאשר ציינת ובמכולת באופן עקבי מוצרים כמו שקדי מרק עולים 50% מרמי לוי
ועדיין מעדיף לקנות בלי להזיז את הרכב , לתמוך בסוחרים ולא במוצצי דם ולקנות באופן ממוקד לפי מה שאני הולך לבשל באותו השבוע
ג׳ודאס
אלכס
אני מכניסה שיקול נוסף למשוואה, שאמנם אינו כלכלי אך בהחלט משמעותי- חווית הקנייה.
אחרים עשויים לא להסכים, אך מבחינתי הקנייה בשוק מספקת חוויה נעימה, מעניינת, צבעונית ואף מגניבה הרבה יותר מאשר בסופר. המבחר בשוק הרבה יותר גדול (גם בהיבט הכלכלי: אני יכולה לעבור בין כמה דוכנים ולבחור את העגבניות הכי זולות והכי מובחרות, ולא כבולה לסוג אחד במחיר אחד כמו בסופר), מבחר סוגי הירקות, הקטניות, התבלינים והדגנים עצום, כך שאני יכולה לגוון את המטבח שלי ולהכניס לשם המון דברים שפשוט לא נמצאים בסופרים.
ובכלל, האפשרות להתיישב לכמה דקות ולשתות קפה באמצע הקניות, להסתכל על כל מה שקורה מסביב (דווקא בגלל שזה לא במקום סגור, ממוזג וסטרילי)- עושה לי את היום.
אלכס
שירה
בשוק יש מבחר עצום של ירקות ופירות שאין בסופר ויש דוכנים של מגדלים שמביאים את הסחורה של עצמם לשם. בשוק יש גם מחירים מעולים של אגוזים, בוטנים, פירות יבשים, קטניות במשקל. נכון שיש רמאויות, אבל נראה לי שאנחנו הישראלים מנוסים מספיק כדי לקרוא אנשים בעיניים. כשגרתי בחיפה, היה לי את הדוכנים הקבועים וקיבלתי הרבה פעמים מתנות מהם כמו עוד קצת שעועית טריה, פטרוזיליה או דברים חדשים כדי לנסות ולטעום.
עכשיו אני גרה במדינה ששוק זה חלק אינטגרלי מההווי העירוני, לכן רק בטווח של אזור המגורים שלי, יש שלושה שווקים מעולים ואחד מהם פשוט מדהים.
לעומת זאת סופר רק לראות את הקופאיות המסכנות עם המבט המת בעיניים וכבר נכנסת אנרגיה שלילית לאוכל ולקניה, מה גם שכמעט אין מה לקנות שם ויקר רצח.
שירה
D! פה ועכשיו
אין דבר כזה גאודה 9% שלא יעבדו עלייך.
שכח מזה. גימיק שיכול לקרות רק בישראל. קחו פלסטיק בטעם גבינה, נחסוך עליכם בשומן שלו, במקום לפחות 48% קחו עשר בקושי (גם לא בריא) ותשלמו מעט כי יוקר המחייה והכל. בעעעעעעעעעעעעעעעה
D! פה ועכשיו
עמית נויפלד
אני מודה שמעולם לא ניסיתי אותה. הגבינה היחידה שאני עדיין אוכל היא צפתית עיזים 5%, וגם ממנה לא יותר מידי. אבל תודה על המידע 🙂
עמית נויפלד
ע'
היכן ניתן לקנות בראשון לציון? נראה לי שהגיע הזמן לאמץ או לפחות לנסות את ההמלצות שלך.
תודה מראש.
ע'
רן
אז בעקבות הפוסט נסעתי היום לשוק התקווה (בתחבורה ציבורית כמובן, ועם עגלה מתקפלת כמו שהמלצת).
התובנות: לקח לי הרבה פחות זמן משחשבתי, והיה ממש מרענן לראות אנשים מחייכים, בין אם זה קונים או מוכרים. גם לצאת משם בקלילות בלי לעמוד בקופות מייאשות היה מוזר. אז אני לא יודע אם זה ישנה את ההרגלים שלי באופן קבוע, אבל מה שבטוח – לימים הקרובים יש לי את הירקות הכי טובים בעולם ולחמים מדהימים!
רן
אחד
איזה כיף לקרוא את הכתבה! שנים לא הייתי בשוק וקניתי בסופרמרקטים (רמי לוי, שופרסל) משיקולי נוחות. עכשיו אסע לשוטט שוב בשווקים.
אחד
אופיר
אהלן עמית וחברים
אשתי מתלוננת על ההשפעה שלך עלי. אחרי שארגנתי מחדש את המלתחה למינימום ההכרחי לקחתי אותה יחד איתי לשוק כפר סבא והייתה לנו חווייה פשוט מרנינה. יצאנו עם שקיות עמוסות בפירות וירקות יפים, טריים ומעוררי תאבון, פגשנו אנשים נחמדים וסעדנו את ליבנו בבית עם הסחורה שהבאנו ביתר תאבון, כאילו גידלנו בעצמנו.
בלוג לאדם המחפש משמעות.
באהבה,
אופיר
אופיר
עמית נויפלד
תודה אופיר, כיף לשמוע
עמית נויפלד
דרור
לגדולים יש גם אורך נשימה וכיס עמוק. למשל בקרית שמונה רמי לוי פתח סניף ושבר את השוק. פשוטו כמשמעו. אחרי שיהרוג את השוק הנפלא סופית אני מוכן לנחש מה יקרה למחירים אצלו.
דרור
אלעד
מה לגבי ימי שישי בשוק?
אלעד
עמית נויפלד
לא בטוח שהבנתי את השאלה… ימי שישי זאת בהחלט אופציה לחלק מהאנשים העובדים (לפחות לאלה שלא עובדים גם בשישי) והשוק אכן עמוס הרבה יותר מאשר באמצע השבוע (וגם זול יותר משמעותית לקראת שעות הסגירה), אבל צריך לזכור שליום הזה מתנקזים כל הסידורים האחרים של השבוע + ילדים שיוצאים מוקדם מהגנים וכו'
עמית נויפלד
אסף
(אלעד – מה בעצם השאלה?)
ביום שישי בשוק יותר צפוף, אבל זה לא כזה משנה.
בסופרמרקט התורים יותר ארוכים, וזה דווקא כן משנה.
המחירים יותר משמעותית נמוכים בשוק בשישי, במיוחד אחרי 12:00-13:00
פחות נוח להגיע לשוק בשישי ברכב פרטי, אם כי כל הכבישים המובילים הם לתח"צ בלבד.
אסף
שמעון חש
לא יודע מאיפה המצאת ת מחירים. מקניות של שנים בשוק התקווה , שהוא זול יותר מהכרמל ,
המחירים ברשתות הדיסקאונט לרוב זולים יותר מהשוק.
נכון שבשוק קונים פחות דברים שלא התכוונו.
נכון שהרשתות עושקות את העובדים והחקלאים.
אך לטעון שהכרמל הוא כמעט חצי מחיר מרמי לוי.. נו…
שמעון חש
עמית נויפלד
מפתיע אותי שאתה טוען שאני ממציא את המחירים למרות שצרפתי תמונות מהשוק המעידות עליהם, ולינקים לרכישה באינטרנט מהאתר של רמי לוי…
עמית נויפלד
שמעון חש
עמית,
מתקן,
לא "ממציא", אלא איך הגרלת את המחירים האלה.אולי נפלת על מדגם מצומצם ולא מייצג.
מעשית, ברוב הזמן, רשתות הדיסקאונט זולות יותר מהשוק ובוודאי שמשוק הכרמל.
סתם דוגמא, מלפפון 5.9שח כשבשוק 4שח, לא מייצג.
למשל אושר עד בבצרון, מלפפון 3שח כבר שבועות. בזמן שבשוק מחירו השתולל.
ושוב,
איני תומך של רשתות כלל.
שמעון חש
אסף
אושר עד עושה הנחה (אולי אפילו מסבסדת) באופן נחרץ *חלק* מהירקות וחלק מהפירות.
במיוחד מלפפונים ועגבניות – ולכן המלפפונים שם הם לא פרמטר להשוואה.
זה בדיוק הטריקים והשטיקים שגורמים לך לחשוב שזול שם 🙂
הם טוחנים אותך בפיצוחים, ובדברים מסויימים אחרים.
אבל!
אם אתה יודע מה זול שם (ובעיקר מה לא), אז אושר-עד זאת רשת זולה מאד, ומתחרה בשוק בהצלחה.
אני זוכר לטובה את הקטניות, שימורים, קמח מלא, טחינה, ירקות, וכלי בית.
יהיה מעניין לראיין את בעלי הרשת, ולקבל מהם את ה"אני מאמין" שלהם, ומה המטרות העיקריות שלהם.
יש סופרמרקטים שקמו בכוונה לשרת את המגזר הדתי/חרדי, וחלק מהם קמו כ-קואופ, או סתם עם מתח רווחים נמוך, מתוך אידאולוגיה.
אסף
אריאל קרס
אני גר בצפון ביישוב קטן. המכולת אצלנו היא אלונית, המחירים בה הכי גבוהים בסביבה והקהל שלה שבוי – אתיופים ממרכז הקליטה וקשישי הקיבוץ. אני קונה כרגע לצערי רק בשופרסל דיל, כי אני קונה אוכל פעמיים בשבוע (בשביל הטריות ובשביל לא לזרוק אוכל) – ואין לי כוח להתרוצץ בשוק, במאפייה ובסופר.
במילים אחרות, היתרון של הסופר מבחינתי זה שאני לא צריך לרוץ ממקום למקום כדי להשלים את הקניות. ייתכן שבעיר זו משימה הרבה יותר פשוטה
אריאל קרס
אנוש
חבל שלא השוות עם המחירים באושר עד. הם זולים משמעותית משוק התקווה בתל אביב, שלא לדבר על שוק הכרמל. גם מוצרי הטואלטיקה שם זולים מאוד (חיתולים, שמפו וכד') וכך גם הקטניות.
אנוש
תל אביבית
כתבה נהדרת, נהנתי מהכתיבה שלך, עשית לי חשק לחזור לסיבוב בשוק…תל אביבית בת 36 🙂
תל אביבית
אירית
אני שנים הייתי קונה בשוק התקווה, הולכת עם העגלה ונהנית. היום כאמא עובדת עשיתי אאואסורסינג לכל נושא הקניות, קונה באינטרנט (כן כן, מאד לא סלואי מצידי…).
הפסקתי עם השוק מכמה סיבות:
1. עברתי לאורגני, לא ניתן ממש להשגה בשוק. קונה כיום ישירות מהחקלאי, אחרי כמה וכמה שנים איתו מרגישה כבר שיש קשר אישי , בדיוק כמו שיכול להיות עם הירקן השכונתי (שבשכונה שלי ד"א הוא שוחט במחירים, קונה אצלו מעט מאד). וזה אולי דווקא כן סלואי מצידי.
2. לא מסכימה לגבי החיסכון הכספי, גם אם לכאורה יותר זול, בשוק הייתי קונה כמויות אדירות, ומתפתה בעקבות החושים לכל מיני מוצרים, ובהתאם גם זורקת הרבה. האתר של רשת השיווק גם מרובה פיתויים ומבצעים, אבל לפחות בכמויות יותר קל לשלוט, קילו זה קילו, בשוק הייתי מעמיסה את השקית בלי לדעת כמה בדיוק יש לי שם.
3. איכות – לא הזכרת את הנושא הזה בכלל, אבל מהידע שלי, למרות שהירקות בשוק נראים נפלא, אתה לא באמת יודע מה מקורם, אני מאמינה (וגם משיחה עם אגרונום שקיימתי פעם) שבסופרים המסודרים יש יותר פיקוח על איכות המוצרים, אלו הרבה פעמים ירקות ופירות של מגדלים שמייצאים גם לאירופה ומחויבים בסטנדרטים של האיחוד ולכן הרמה יותר טובה. אין לי מושג מאיפה מגיעים הירקות לשוק וכמה ריסוס וכו' הם עברו.
אירית
דיןדין
תודה רבה על התזכורת!!
דיןדין