בעוד שבועיים בדיוק יחלפו חמש שנים מאז שהפכתי לצמחוני, והעניין, עלי להודות, מעט מפתיע. כאשר הפסקתי לאכול בשר ב-01.01.2011 לא הגדרתי את עצמי כצמחוני, ולמען האמת תכננתי להמשיך לאכול בשר, אולם לעשות זאת לעיתים רחוקות, ובאירועים מיוחדים שיצדיקו זאת. מאחר ובאותם ימים עקרונותיה של תנועת מזון איטי כבר חלחלו להתנהלותי היומיומית, היה לי ברור שבמידה וארצה לאכול בשר הוא יצטרך לעמוד בקריטריונים העונים להגדרתה של התנועה כ"טוב, נקי והוגן".
וזה אולי מסביר מדוע בפועל לא נגעתי בבשר מכל סוג מאז אותו היום. כצרכן, גיליתי שכמעט בלתי אפשרי בעבורי לדעת מה באמת עבר על המזון עד שהגיע לצלחת שלי, וכאשר מדובר במוצרים מן החי, המידע שכבר כן מתגלה הינו בדרך כלל מהסוג שמדרבן טבעונות, או לחילופין הדחקה עמוקה.
שנה לאחר שהפסקתי לאכול בשר חדלתי גם מלצרוך דגים, ובארבע השנים שחלפו מאז אני מתקדם באיטיות ובצעדים מדודים אל עבר טבעונות מלאה. במהלך כל התקופה הנ"ל כתבתי מעט מאוד בנושא, וכשכבר כן כתבתי קידמתי את רעיון "שני בשרי" (להבדיל "משני צמחוני") שקורא להפחתה דרסטית באכילת בשר, ולצריכה של בשר "טוב, נקי והוגן" ככל האפשר. למרות האמור מעלה, פה ושם ברחבי הארץ יש חקלאים שמגדלים בעלי חיים בעדרים קטנים, תוך שמירה על רווחתם, והמודעות לקיומם עלתה בשנתיים האחרונות בעיקר בזכות פעילותה של "התנועה למען גידול הומאני של חיות משק".
עם זאת, עד לאחרונה, צרכנים מודעים שהיו מבקשים להיטיב עם בריאותם, עם סביבתם ואולי גם עם מצפונם, ולרכוש מוצרים מן החי שלא עברו התעללויות או הולעטו באנטיביוטיקה ותרופות אחרות, היו מתקשים מאוד לאתר את אותם מגדלים עצמאיים. בשוק שנשלט כמעט לחלוטין על ידי שתי ענקיות ("תנובה" ו"דאבח") גם אטליז קטן בכפר בגליל עלול להתגלות ככזה המוכר את תוצרתן. החדשות הטובות הן שמיזם מקומי חדש (פרי ידיה של לימור אברבוך) העונה לשם "חי בריא", מבקש לשנות מציאות זאת, ולאגד את אותם מגדלים קטנים ועצמאיים תחת מותג אחד, שיהיה כפוף לתקנים מחמירים ולפיקוח הדוק.
Edward Hicks: The Cornell Farm 1848
תו התקן של "חי בריא" מבוסס על תקינה בינלאומית והוא מתייחס לכל ההיבטים במחזור החיים של חיות המשק, מהמלטה ועד השחיטה. כך למשל, בין עיקרי התקינה ניתן למצוא: איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה המניעתית, תזונה נאותה שאינה כוללת חלבון מהחי (כדוגמת זבל עופות), איסור על החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, הגבלת זמן ההובלה של בעלי חיים למקסימום של 4 שעות, חיוב התקנת טלוויזיה במעגל סגור בבית המטבחיים, ועוד כללים שלפחות על הנייר צריכים להבריח גם את התחקירן האמיץ ביותר של "כולבוטק" (לקריאת הנוסח המלא באתר).
***
מידי פעם אני נתקל בטבעונים שמעלים תמונה של מזון לרשת ולצידה כותבים ואריאציות שונות למשפט "ארוחת בוקר/צהריים/ערב נטולת סבל". אני מוצא זאת משעשע במידה, שכן מעבר לסבל שהיה כרוך בייצור הסמארטפון באמצעותו הם צילמו והעלו את התמונה לפיד, הרי שגם בתור טבעוני לעתיד יהיה עלי להודות שייצור המזון שלי כרוך ביצירת סבל ומוות של לא מעט בעלי חיים, הנגרם כתוצאה ישירה של החקלאות המודרנית. ייתכן והוא זניח ביחס לסבל הנגרם בתעשיית הבשר, אולם הוא עדיין קיים, והתעלמות ממנו היא בגדר עלבון לכל אותם יצורים טהורים, השם יקום דמם, שקיפחו את חייהם כדי שאני אוכל סלט ערבי.
אני מציין זאת שכן גם אם תו התקן של "חי בריא" לא יגרום לי לחזור ולאכול בשר, הרי שאני רואה חשיבות רבה בעצם קיומו. לסבל מופעים ומדרגים שונים, ולטעמי אין להשוות בין מוצרים מן החי הנפלטים מפס הייצור של תאגידי המזון הגדולים, לאלה המעובדים באמצעות משקים קטנים ומשפחתיים, המגדלים עדרים קטנים של כמה מאות ראשי בקר, ורועים אותם בשטחים פתוחים.
יוזמת "חי בריא" אינה מהווה כמובן חדשות טובות במיוחד לצמחונים וטבעונים. יותר מכך, הבחירה בשם "חי בריא", לטעמי, הינה מעט צורמת, ומזכירה לי את האיחול מילדותי "תהיה בריא תמות טרי", אולם אם אשים לרגע את האידיאולוגיה האישית בצד, לא אוכל אלא להודות שמדובר בחדשות טובות לבעלי החיים, לצרכנים, ולמגדלים הקטנים.
***
באתר היוזמה מופיעות כרגע 11 נקודות מכירה של מוצרים הנושאים את תקן "חי בריא" (מתוכן שתי מסעדות, אחת מהן מוכרת היטב לכל חובבי הבשר) והמוצרים עצמם כוללים גבינות צאן, בשר צאן ובשר בקר.
ההצלחה של המיזם תלויה בצרכנים. בחלק מענפי משק החי בארץ כלל לא פועלים מגדלים שיכולים לענות לדרישות התקינה של "חי בריא", ורק הוכחת היתכנות כלכלית יכולה להביא להופעתם של מגדלים חדשים שיוכלו לספק את הדרישה, ובאותה נשימה, לסייע ולהאט את גלגלי התעשייה האיומה.
באופן אישי טרם בדקתי את מחירי המוצרים השונים, אולם ניתן לשער כי הם יהיו יקרים מעט מהמקבילים התעשייתיים. ההמלצה שלי, ברוח יוזמת "שני בשרי", נותרה בעינה – לשלם יותר עבור כל מוצר, אולם לצרוך פחות ממנו.
חפשו את הלוגו הירוק
"חי בריא" מאפשרת, לראשונה בארץ, למצוא בקלות יחסית מוצרים שעונים לקריטריונים של תנועת מזון איטי, וזאת הזדמנות בעבורנו הצרכנים להוכיח שהמחיר הוא לא תמיד חזות הכול, שאנחנו לא מוכנים עוד לסלוח לענקיות כמו "תנובה", "זוגלובק" ו"דאבח" אחרי אינספור תחקירים איומים, שאנחנו לא מזלזלים בסבל של בעלי החיים, בבריאותנו ובזיהום הסביבתי שנגרם ממשקי החי התעשייתיים, ושאנחנו לא מפספסים הזדמנות לשינוי אמיתי.
חפשו את מוצרי "חי בריא" בנקודת המכירה הקרובה לביתכם, ואל תחששו לספר לי אם היה טעים. אני כבר חסין.
***
***
באותו נושא
על 'אדום אדום' ויוזמת 'יום שני בשרי'
'יום שני בשרי', או, שבע סיבות לצמצם דרמטית את צריכת המזון מן החי
על מחירי הבשר הגבוהים והיעלמות בתי המרקחת הפרטיים
שירה
יופי של פוסט ואני מקווה שכל המתנדנדים בין הרצון לאכול חיות ותוצריהן לבין הבנת הסבל שזה גורם ימצאו את דרך הביניים ב"חי בריא" וישלמו בשמחה. לגבי החיות שהחקלאות התעשייתית הורגת (חרקים? "מזיקים"? תולעים? אולי גם חפרפרות..?)אז בוודאי ידוע לך הטיעון של הטבעונים שתעשיית בשר חיות ותוצרי גופן הורגת יותר כי החיות, לפני שהן מתות, ניזונות מהרבה מאוד תוצרי שדה. יש יותר חיות משק בכדור הארץ מבני אדם והכמויות שהן צורכות כפולות ומכופלות. הטיעון מזכיר לי את כל ההשוואות הפוליטיות לשואה. גם אני בשמאל כמובן. אבל הפלסטינים בגדה המערבית לא עוברים שואה ואפילו לא קרוב לזה. החרקים בשדות לא עוברים שואה ואם הם כן חווים מוות המוני, הוא נטול סבל (האם לחרקים יש מערכת עצבים?). חיות המשק בהחלט עוברות שואה, פיזית, נפשית- כל מרכיבי ההגדרה של שואה. בהצלחה בטבעונות.
שירה
עמית נויפלד
הטיעון מוכר ואני כמובן מסכים איתו. אין לנו ויכוח על כך שתעשיית הבשר גורמת יותר סבל בכל מישור אפשרי, אבל, וזאת הטענה היחידה שלי, גם התבססות על תזונה צמחונית היא לא נטולת סבל, כפי שכמה טבעונים היו רוצים אולי לחשוב. באופן כללי התקיימותו של המין האנושי כרוכה תמיד בסבל לסביבה ולמינים אחרים.
עמית נויפלד
דרורה
נכנסתי לאתר שלהם בשמחה וגיליתי שכל הצפון הענק, העמקים והגליל, לא קיימים.
בתור צפונית, המקום הקרוב ביותר יגרום לי לנסוע שעה וחצי לכל כיוון. פשוט בדיחה.
אם יש לך קשר לחבר'ה האלה, אז אולי תסכים לבדוק מה עם מגדלי הבקר בגלבוע? בחוות שושנה? בלימוזין? בקיבוצים סאסא וברעם? בעמק הירדן?
זה פשוט נראה לי מוזר שאני צריכה לנסוע לתל-אביב או לרמות…
דרורה
עמית נויפלד
מבטיח להעביר הלאה, אני יודע שעובדים כל הזמן על הוספה של נקודות מכירה נוספות, ומקווה שהצפון יתעדכן בקרוב.
עמית נויפלד
Itzik
הייתי ממליץ דווקא לא לצרוך ביצים וחלב בשל הנזק הבריאותי שהם מסיבים וכמובן מבחינה מוסרית. מנגד אפשר להמשיך לצרוך בשר פעם או פעמיים בחודש בתנאי שהוא אורגני. טיפ קטן, לא מוכרים בשר בקר אורגנ בארץ, (מי שבכל זאת מצא בשר אורגני לכאורה כדאי לבדוק טוב תחת אילו תנאים הבקר גדל).
גם אם בשר אורגני עולה פי שניים או שלוש מבשר "רגיל" זה מתקזז עם ההפחתה בתצרוכת הבשר החודשית.
אנחנו יכולים להסתדר טוב מאוד בלי חלב ומוצריו, זאת תעשייה לא אקולוגית בעליל ובטח שלא מוסרית וזאת רק לשם ההנאה וההתמכרות. כנ"ל לגבי תעשיית הביצים.
מי שרוצה יכול לערוך ניסוי קטן ולא לצרוך חלב במשך שבועיים, הוא יווכח להתמכרות שלנו לחלב (כנ"ל עם סוכר).
כל הכבוד לכל מי שמפחית בצריכת מוצרים מן החי, יש לצומח הרבה מה להציע.
Itzik
גיא
לפי דו״ח האו״ם ״צילו הארוך של משק החי״ רק 30% מהאדמות המעובדות בעולם מיועדות לחיות משק. רוב המזון שהן צורכות (אלה שלא רועות) הוא למעשה תוצרי לוואי של תעשיית המזון מן הצומח. מהיותנו אומניבורים אנחנו לא כ״כ יעילים בשימוש במזון מהצומח לכן מייצרים *המון* תוצרי לוואי…
אני מקווה שאתם פועלים לפי העקרונות שפרסמתם גם לגבי צריכת מזון מן הצומח…
גיא
שירה
כנראה שאין משהו שלא בא על חשבון משהו אחר אבל אם זה טיעון אז כל רצח והתעללות הם לגיטימיים, בכל מצב. אם אנחנו מאמינים שאין לנו זכות לענות ככה בעלי חיים אז שום טיעון לא יכול להצדיק את זה. מי שחושב שהוא צריך בשר כדי להתקיים, שיצא לטבע לצוד. אני יודעת שאתה מסכים איתי פשוט חשוב להפריד בין העובדה הבלתי ניתנת לשינוי, שבכל פעולה שאנחנו עושים או שמישהו עושה הוא מזיק למישהו או למשהו אחר (צמחים, חרקים, אורגניזמים וכו) לבין התעשייה ההמשוכללת, המהוקצעת וחסרת הרחמים שאחראית לשואת בעלי החיים ואין ממש קשר בין העובדה הראשונה לתעשייה הזאת או להצדקתה בכל דרך שהיא.
שירה
בני עץבעיר
כיף לשמוע עליהם, ותודה שכתבת עליהם. חשוב לי להזכיר שחקלאות מונוקולטורית מתועשת, מהסוג שטבעונים צרכני סויה, חיטה ואורז תלויים בה, גורמת נזק ומוות בקנ"מ עצום למערכות אקולוגיות ולחיים בהן. אפשר לקרוא על כך למשל בספר (הבעייתי) the vegetarian myth. לכן אני גם לא מחשיב סויה מתועשת כמוצר טבעוני.
עלינו לאכול מה שהביו-אזור שלנו מספק לנו, בלי נפט והשקיה מאסיבית, כמו ששאתה אומר כבר מזמן. בארץ ישראל, זה אומר גם מעט עזים ובכשים, ומוצריהן.
בני עץבעיר
סמאאק
נתקלתי בתו הזה לא מזמן,
הבעיה העיקרית שלי איתו היא שגידול מהסוג הזה לא יכול לספק את רעב העולם לבשר. הכמויות שבני האדם אוכלים עכשיו ביחס לכמה עשרות שנים אחורה השתנתה מאוד, מאז המהפכה התעשייתית, והיום אין ארוחה שלא תמצא בה חתיכה של בשר או דג.
מעבר לכך- המחיר הוא עניין שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו, וכשיש לך הרבה הוצאות, במיוחד בישראל, שהיא מדינה יקרה (הייתי בביקור בארץ אחרי כמה שנים והייתי די בשוק מהעלויות של המזון בחנויות ובמסעדות), הקונים יבחרו במה שזול יותר ולא במה שיותר טוב לבעלי החיים.
דווקא אני כטבעונית לא חושבת שטבעונות היא דרך חיים נטולת סבל. אם אנחנו לא רוצים לגרום לסבל אנחנו צריכים להפסיק לחיות, מה שלא יקרה. גם ההערות פה על כמויות הסויה הנצרכות על ידי טבעונים הן בגדר מיתוס- סויה אפשר למצוא כמעט בכל מאכל מתועש, טבעוני או לא.
אני גם תוהה היכן הם נשחטים, לא הצלחתי למצוא את זה באתר.
סמאאק
יואל
וואו, אני כל כך שמח שגיליתי את האתר הזה בכלל ואת הפוסט הזה בפרט. לדעת שיש אלטרנטיבות לגידול הבשר התעשייתי משמח אותי
יואל
רני
עמית, זה שבכל פעולה שלך אתה גורם לנזק לאורגניזמים אחרים לא בהכרח אומר שאתה תמיד אחראי לסבל. סבל זה פונקציה של אורגניזמים עם תודעה. עד כמה שידוע, לצמחים, חרקים וכד' אין תודעה שמאפשרת להם לסבול, לכן אתה כן יכול להיות טבעוני בלי בהכרח לגרום סבל. כשבודקים לעומק מהו סוג הסבל שנגרם כתוצאה מגידולי שדה או תעשיית האלקטרוניקה, זה אף פעם לא מתקרב לקיצוניות של תעשיות הבשר, חלב, ביצים. לכן להגיד שבכל דבר שאתה עושה אתה גורם לסבל ובכך לתרץ את הרצון לאכול מוצרים מן החי זה לא ממש טיעון הגיוני או עקבי.
ומי שבאמת בודק טוב טוב ובכנות את כל מה שעובר מההתחלה עד הסוף על בעלי חיים שמגודלים לצורך מזון מגלה בדרך כלל לפחות כמה מקומות בהם "מעגלים פינות" וכן גורמים סבל בלתי הכרחי (כמו בתהליך השחיטה, למשל, בו לרוב בעלי החיים מבינים מה עומד לקרות להם).
רני
רני
* הכוונה למי שבודק טוב מה קורה לבעלי חיים במשקים קטנים וכאילו הומאניים…
רני
עמית נויפלד
היי רני,
לא ניסיתי לתרץ אכילה של מוצרים מן החי בטענה שממילא בכל דבר שאנחנו עושים אנו גורמים סבל, רק ניסיתי לטעון שיש בעיה בראיית הטבעונות ככזאת שלא גורמת לשום סבל. צמחים וחרקים אולי לא סובלים מבחינה מדעית, אבל מה בנוגע לנברנים, ולציפורים (נפגעים משמעותיים מהחקלאות המודרנית). ומה אם ניקח טבעוני שמשדרג את הנייד שלו כל שנה וקונה ערימות של בגדים ב H&M, לעומת צמחוני שאוכל גבינת עזים של משק קטן ולא שדרג את הנייד שלו במשך חמש שנים ומחזיק במלתחה מינימליסטית של 35 פריטים – מי מהם גורם ליותר סבל, הרי לא תטען שהילדים המסכנים בעולם השלישי שכורים את המתכות הנדירות או מרכיבים את הסמארטפונים שלנו ותופרים את הבגדים לא סובלים…
ובכל מקרה, הטקסט לא נועד להיות תחרות של סבל, אלא רק לטעון (טענה שנראה שאתה מסכים איתה) שיש רמות שונות של סבל. ברור לי שתעשיית הבשר היא קיצונית ברמות הסבל שהיא גורמת, ובגלל זה אני לא אוכל בשר, וכנראה שבקרוב גם לא אצרוך שום מוצר מהחי (אצלי זה הדרגתי, מה לעשות), ועם זאת אני שמח ומפרגן ליוזמות שמנסות להמעיט ולהפחית עד כמה שניתן את הסבל של בעלי החיים, עבור אנשים שלא מתכוונים להפסיק לאכול בשר, אבל אולי כן יגלו נכונות להפחית משמעותית, ולצרוך אותו ממקורות "הומאניים" יותר.
לגבי ההערה האחרונה, בדיוק בגלל עיגול הפינות הזה נוצר תו התקן של חי בריא. אם תבדוק את המשקים שלקחו על עצמם את האחריות לעמוד בתקניו, ותגלה שגם הם מעגלים פינות, אכן תישמט כל ההצדקה לרעיון, אבל כל עוד זה לא קרה, אי אפשר להאשים אותם בכך מבלי להציג הוכחות. לעניין השחיטה – אין דרך לשחוט בצורה נעימה. זה באמת נורא, וזה משהו שכל אוכל בשר צריך לשאת על מצפונו.
עמית נויפלד