אפליקציית הכלכלה השיתופית הטובה בעולם

במהלך השנים האחרונות נתקלתי בלא מעט יוזמות שביקשו למנף את רעיון שיתוף החפצים לכלל מערכת כלכלית או חברתית, החל ב"ספריות" להשאלת חפצים (רובן נותרו בגדר רעיון בלבד למיטב ידיעתי) וכלה ברשת החברתית LendU שפעלה לאורך מספר חודשים. הבעיה ביוזמות מסוג אלה נעוצה לדעתי בשלוש נקודות מרכזיות: מיקום, מיקום ומיקום – קצת כמו מינוי לחדר כושר, אם זה לא נמצא ממש מעבר לפינה אני כנראה לא אעשה בזה שימוש, מה שמוביל אותי לאפליקציה הטובה ביותר בעולם לשיתוף חפצים – אפליקציית בניין – וליתר דיוק, הבניין בו אתם גרים.

 

על מנת להפעיל את האפליקציה יש להצטייד בדף לבן וחלק ובכלי כתיבה, רצוי טוש דק. משאלה מונחים לפניכם רשמו עליהם את שמכם, את מספר הדירה שלכם, ואת החפצים שתוכלו לחלוק עם שכנים אחרים. תלו את הדף בכניסה לבניין יחדיו עם כלי הכתיבה, והמתינו לבאות.

בניין מגורים משותף מצליח לתת מענה לשלושה גורמים מרכזיים שהכשילו בעבר כל מיזם טכנולוגי בתחום: מיקום, מיקום ומיקום. אם אני זקוק לסולם בשכונת התקווה לא עוזר לי זה שיש לפלוני להציע ברמת גן. אם הכנתי יותר מדי קונפי שום, אני לא אשלח צנצנת לחיפה בדואר רשום. אם החתולים שלי זקוקים למישהו שיוכלו להתעלם ממנו בזמן שאני בחופשה… טוב, אתם כבר מבינים את הנקודה. מערכת כלכלית שיתופית טובה תלויה בשני דברים בלבד – רצון טוב וקרבה. את שני אלה (יחדיו עם ערימות של חפצים שעומדים חסרי שימוש) ניתן, בדרך כלל ובנקל, לאתר בכל בניין מגורים משותף.

***

הנה מספר דרכים בהן תוכלו להפוך את הבניין שלכם למכונת שיתוף משומנת, כבר מחר, ובעזרת לא יותר מקבוצת ווטסאפ, או אפילו עט ונייר:

יצירת ספריית חפצים פרטית. בחלק גדול מהבתים המשותפים ישנו מחסן גדול או מקלט לשימוש הדיירים. במידה ותגיעו לכלל החלטה תוכלו לעשות בהם שימוש כספריית חפצים פרטית של הבניין, שהן תחסוך לכם כסף והן מקום בדירה. אותם חפצים כבדים שממלאים את הארונות שלכם ביומיום יוכלו להסתדר כעת לפי מחלקות על המדפים, ומעקב אחר השאלות יתבצע באמצעות טופס פשוט שימולא על ידי הדיירים השואלים. בכל רגע נתון תדעו היכן נמצא המיקסר שקניתם לפני שלוש שנים והשתמשתם בו פעמיים, אולם לא תאלצו לאכסן אותו במטבח שלכם, מה שיאפשר לכם להתקדם צעד נוסף אל עבר הבית המינימליסטי עליו תמיד חלמתם.

החלפת שירותים/כישורים. למה לעצור בחפצים כשאפשר לחלוק גם כישורים. בבניין בו גדלתי בנאות אפקה היה שכן בעל ידי זהב שביצע עבודות כמעט בכל הדירות ומעולם לא דרש תשלום (מעבר לעלות החומרים). בדירה שלנו הוא התקין ארון אמבטיה שבנה במו ידיו, אצל שכן אחר ביצע תיקוני צנרת וכך הלאה. כל אחד ואחד דאג לגמול לו בצורה זו או אחרת ובמטבע שווה – שיעורי בית פרטיים לילדיו במתמטיקה או אנגלית, תספורות לבני המשפחה או עזרה עם הכנת מצגת גדולה. סך כל הכישורים והקשרים המרוכזים בבניין אחד בן שמונה קומות יכולים להניע מערכת כלכלית שלמה בזעיר אנפין.

קואופרטיב שמרטפים. זוגות עם ילדים צעירים נוטים לצור קשרים כמעט בעל כורחם שכן ילדים נוטים להתחבר במהירות. אם בבניין בו אתם חיים יש עוד שניים שלושה זוגות עם ילדים קטנים, הציעו להם יום בשבוע בו אתם תשמרו לאורך ערב שלם על ילדיהם. גם ככה מחקרים מוכיחים כי הבדלי הרעש שנמדדו בקבוצות של שניים, ארבעה או שישה ילדים לא היו משמעותיים בשום צורה, ובכל אחת מהמדידות הבוחנים התחרשו באותו מידה, כלומר, לחלוטין. העובדה שקואופרטיב השמרטפים ימוקם בבניין חוסכת לכם לא רק כסף רב, אלא גם את הצורך לצאת מהבית ולנסוע להביא את הזאטוט מהקצה השני של העיר שכן הוא החליט ברגע האחרון (כלומר, קצת אחרי חצות) שבעצם לא מתחשק לו לישון היום אצל החבר הכי טוב.

מזון/ארוחות. ארוחות משותפות עליהן אני ממליץ בדרך כלל בחום יכולות להיראות כעניין מתיש ופרוצדורה מעייפת ללא מעט אנשים, אולם מה בנוגע לסתם מזון שהכנתם ולא הצלחתם לסיים? התמזל מזלי ובעשור האחרון יצא שהתגוררתי בשתי דירות שונות עם שכנות שהיו בשלניות מדופלמות. כמעט מידי שישי נועה ואני זוכים בקופסאות של מאכלים טעמים רק בגלל ש"שוב הכנתי יותר מידי ונשאר גם בשבילכם…", מערכת שיתוף פנים בניינית יכולה להוביל לצמצום בזבוז המזון ולחיסכון כלכלי משמעותי.

גינון בשטחים משותפים. התרגלנו שגינת הבניין המשותף נתונה למרותו של גנן שמגיע אחת לחודש (או יותר) כדי לגזום ולסדר, אבל באותה מידה אנחנו יכולים לרתום אותה למהפכת העיר-יער שכה נחוצה, ולשתול ולנטוע בעצמנו גינת מאכל קטנה. הגינון ידוע כפעילות שמסייעת להתרגעות והשגת שלווה בת קיימא, וגם ילדים נוטים ליהנות ממנה ולקחת חלק פעיל במהלכה. גינה קהילתית בשטח המשותף היא פרויקט שגדול על שכן אחד, אבל התגייסות משותפת של הבניין יכולה להבטיח בוסתן מלבלב ורענן.

ספרים, בגדים, הסעות ושאר ירקות. אל תתנו לעצמכם לעצור פה, ככל שתכירו יותר טוב את השכנים תגלו עוד ועוד דברים וטעמים שמשותפים לכם, וייתכן ותוכלו למנף את רעיון השיתוף גם להשאלות של ספרים, סרטים, בגדים, קאר פולינג לעבודה או לבתי הספר של הילדים, אימונים משותפים, רכישות גדולות ומרוכזות או סתם בילויים. כאשר מצמצמים את רעיון השיתוף לבניין אחד, השמיים הם הגבול.

***

בכל האמור אין כמובן לטעון כנגד ניסיונות לפצח את המערכת ולפתח אפליקציות שיתוף במסגרת של סטארטאפ כזה או אחר. למעשה, אני עצמי משתעשע בזמן האחרון בפיתוח של אפליקציית שיתוף מבוססת מיקום, שתאפשר לתור אחר מוצרים, חפצים וכישורים (להשאלה או השכרה) בטווח של עד קילומטר וחצי לערך ממקום הימצאי, ואפילו יש לי שם טוב בעבורה: The One Mile Economy, או בקיצור, Mile Economy (עריכה: עברו 7 שנים מכתיבת הפוסט והגיע הזמן להודות שאין עצם יזמית אחת בגופי).

עם זאת, אני חש שבאפליקציית הבניין יש משהו בסיסי יותר, נכון יותר, שאותו יש לנסות וליישם לפני כל צעד אחר. אם לא נוכל כשכנים לפתח מערכת כלכלית שיתופית, אם לא נצליח לייצר את האמון הדרוש ואת הנכונות, אם לא נוכיח כי יש באפשרותנו לדאוג לחפציו של האחר באותה מידה של אחריות כמו היו הם שלנו, הרי ששום אפליקציה לא תעשה את העבודה הזאת בשבילנו.

 

***

באותו נושא

החופש מבעלות – איך לקבל הרבה יותר בהרבה פחות