לפני שנתיים, וככל הנראה בשל נטייתי לבהות, הצלחתי לפספס את חג השוטטות, אולי האירוע החשוב ביותר לתנועת ההאטה (מלבד כמובן הנמנום היומי). התנצלתי על כך בפוסט מיוחד, הבטחתי לעצמי "לעולם לא עוד" וחזרתי לישון. לפני שנה, ולאחר מחשבה ארוכה, החלטנו לפתוח אירוע וירטואלי ולעודד אנשים לצאת לשוטט באופן עצמאי ביום חגינו. האירוע, שנפתח בפייסבוק, משך אליו קרוב לאלף משתתפים, וגרר תגובות נלהבות. לאור זאת, החלטנו השנה לאתגר את "פעילי תנועת ההאטה" (הנה שלוש מילים שמתקשות להסתדר יחדיו) ולחגוג את "יום השוטטות הבינלאומי" בחוץ, כלומר, בעולם הממשי. לטובת גולשי האתר שאינם אוחזים בפרופיל פייסבוק, אני מעלה את טקסט האירוע במלואו כפי שפורסם באיוונט שנפתח ממש היום.
_____________
ביום שישי, התשעה עשר ליוני, הנכם מוזמנים לקחת חלק בחגיגות יום השוטטות הבינלאומי, ולהצטרף אלינו לאירוע המרכזי בכיכר דיזינגוף שבעיר תל אביב.
חג השוטטות (World Sauntering Day) נחגג לראשונה בשנת 1979 במלון "גרנד הוטל מישיגן", אשר מתהדר במרפסת הארוכה ביותר בעולם (כ 201 מטרים). היוזם של החג החדש היה ברנש בשם W.T.Rabe אשר ביקש למצוא תגובה הולמת לפופולאריות ההולכת וגואה של הג’וגינג באותה תקופה, והאירוע עצמו, במהלכו שוטטו אנשים על המרפסת הלוך ושוב, נועד לעודד אנשים בכל רחבי העולם לקחת את החיים יותר בקלות, להאט את הקצב, וליהנות מהסביבה המקיפה אותם.
במסגרת חגיגות יום השוטטות המקומיות, וכמחווה לאירוע המקורי שנערך במרפסת ה"גראנד הוטל", אנו נתכנס בכיכר דיזנגוף בשעה 10:30 בבוקר, ובשיאו של יום הסידורים והקניות העמוס ביותר של העיר, נשוטט במעגלים ללא כל תכלית ונשוחח על עניינים פעוטים ולא חשובים.
אם מחשבה אודות יציאה מהבית לטובת הליכה חסרת תכלית נשמעת לכם תמוהה, אין להאשים בכך אלא את העידן המודרני, אשר הכניע אותנו לדפוסי חשיבה תועלתניים בלבד. עוד במאה התשע עשרה כתב ניטשה: "המנוחה כבר נעשתה עניין של בושה; הרהורים ממושכים כמעט שגורמים נקיפות מצפון… 'זה רק למען הבריאות' – אומר אדם כשהוא נתפס בבילויו בחיק הטבע" – ואכן, למדנו להאמין כי לכל דבר שאנו עושים צריכה להיות מטרה ברורה ובכך איבדנו את החדווה הספונטנית, הסקרנית, העצלה ונטולת הדאגות, אשר באה לידי ביטוי מושלם בפעולת השוטטות.
השוטטות, חשוב לציין, שונה מהליכה רגילה. המשוטט העירוני הוא בן דמותו של ה- Flâneur – כינוי שהוטבע בצרפת כבר במאה השש עשרה וטמן בחובו משמעויות מגוונות: האיש בעל הפנאי, הבטלן, החוקר/מגלה העולמות העירוני, והמומחה לענייני הרחובות. המשוטט העירוני הוא שילוב מנצח, אם כי אמביוולנטי, של סקרנות ועצלנות, והוא מהווה דמות מפתח בחשיבה האורבנית המודרנית, כמו גם בכתיבה ובאמנות.
חג השוטטות מאפשר לנו להתענג על המרחב הציבורי אשר הולך ונגזל לנגד עינינו, להכיר את הסביבה העירונית בה אנו חיים, לגלות מקומות נסתרים, להתרשם מאמנות הרחוב, להיקלע לשיחות אקראיות עם משוטטים אחרים, ולא פחות מכל אלה, למרוד – ארנה קזין כותבת בספרה "במרחק הליכה" כי הדרך העירונית היא כיום "מעבר ממקום של ייצור למקום של צריכה. היא אינה מקום בעצמה. היא אינה חלק מהיקום. האדם ההולך בלי סיבה היא בלתי נסבל. ולכן, כטיפוס, המשוטט, בן התרבות העירונית, הוא במידה רבה היפוכו של הצרכן."
נראה שהשוטטות כה מאיימת על סדרי העולם, עד כי בחוק היא נקבעה כעבירה לכל דבר, והיה ותעצרו על ידי שוטר בעודכם הולכים ובוהים, תאלצו למהר ולתרץ את מעשיכם. הלכתם לעבודה. הלכתם לבקר חבר. הלכתם לקניות, הכי טוב הלכתם לקניות, תמיד יש מה לקנות.
חג השוטטות, במובן זה, הוא לא פחות מאשר קריאה למרד בעידן התועלתני-יצרני-צרכני.
"יעד מסוים לשוטטות או הקצבה מחמירה של זמן סותרים בהגדרה את רוחו האמתית של המשוטט”, כתב אדמונד וייט, ובהתאמה, לאחר כשעה של שוטטות במעגלים, אנו נתפזר אל ארבע כנפות הכיכר, ונצא לשיטוטים עצמאיים ולא מתוכננים. משתתפים שירצו לחלוק חוויות יוכלו לעשות זאת באמצעות עמוד הפייסבוק של האירוע.
מארגני האירוע
אלישבע זלצר (המשוטטת), יהונתן משעל (CTLV) ועמית נויפלד (תנועת ההאטה)
מומלץ להצטייד בכובע או מטריה, וכמו כן במים.
__________
להצטרפות לעמוד האירוע בפייסבוק לחצו כאן. שתהיה שבת שלום, ולהתראות בכיכר.
עופר
איזה יופי!! אם אצליח להתעור כל כך מוקדם בבוקר- יש סיכוי שאבוא לשם. מצד שני – גם אם אצליח להתעורר – אני כל כך איטי בבקרים שבודאי אאחר ואגיע אחרי שהכל יסתיים. THE STORY OF MY LIFE
עופר
אושרי
יוזמה נהדרת. כשגרתי בת"א שוטטתי כל הזמן. העדפתי את שעות היום, בהם שוטטתי בפארקים וגנים, .בחוף הים ובעיקר ברחובות הקטנים, כי רעש הרכבים העוברים מערער אותי קצת. לכל אזור בעיר, לכל רחוב ולכל יום יש אנרגיה מיוחדת משלו וזה מעניין לעבור אט אט בהליכה מאחד לשני ולשים לב איך קולות הרקע, כיווני האוויר והאור משתנים. שישי ושבת כמובן מאוד שונים, שישי מאוד מגרה ומרגש, בשבת יש אזורים בהם אפשר לגמוע מנות גדולות של שקט. להסתכל על אנשים זה כמובן מעניין, אבל בשלב מסוים זה מיצה את עצמו עבורי וגרם לי ליותר מדי מודעות עצמית כשהביטו בי בחזרה, אז העדפתי להסתכל במבנים, בצידי הדרכים, בצמחים השונים, ציפורים וחתולים וכיו"ב. היום אני גר במושב ומטייל בעיקר בשדות ויערות.
אושרי
שירה
הערים בעולם המערבי הפכו להיות קצת משעממים לשוטטות. כולם נראים כמו הדפסים אחד של השני. החנויות זהות, מעשי האנשים זהים וזה קצת מעשמם אחרי כמה ימי שוטטות. מעניין יותר היום לשוטט בכפרים או בישובים עם ציביון מסוים. מה שכן, זה נחמד מאוד ללכת ברגל, שזה כבר אני חושבת משהו שונה מ"שוטטות".
שירה
רון
"נראה שהשוטטות כה מאיימת על סדרי העולם, עד כי בחוק היא נקבעה כעבירה לכל דבר"
מה? באמת?
רון
עמית נויפלד
בכל היקר לי.
לפי סעיף 216 (א) בחוק העונשין התשל"ז – 1977, העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1) מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
(2) גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;
(3) מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;
(4) מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;
(5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
עכשיו תגדיר "מטרה אסורה או פסולה"..
זאת אגב הסיבה שבעטייה עוצרים את סילבסטר סטאלון בסצינה הראשונה של רמבו 1 (משחק הדמים)
עמית נויפלד
אלדד
עוצרים אותו ברמבו 1 כי לא אוהבים אותו. השוטטות היא תירוץ.
לגבי סעיף 5 הבעייתי לכאורה,כמובן שמותר לשוטט בשביל הכיף.
השוטר או שומר החוק המזדמן צריך להוכיח שיש יסוד סביר למטרה אסורה או פסולה.
אלדד
רון
טוב.. מצאתי לבד:
חוק העונשין סעיף 216(א)(5) (עונש מאסר ל6 חודשים)
"משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה."
רון
עמית נויפלד
אין על ויקיפדיה 🙂
נתראה בכיכר.
עמית נויפלד
גיא
טוב , שיטוט ביום שישי זה למשוטטי הויקאנד (ראו ערך – weekend warrior ).
https://www.youtube.com/watch?v=Oj3VphK9AMk
בכל מקרה אני אתמוך מהרתק.
אני כמובן בעד שיטוט אקסטרים ע"ח זמן העבודה באמצע השבוע.
חוצמזה , יום שישי , לא מתאים לי כי אני עושה ספונג'ה.
גיא