על אוניברסיטאות ומשחטות

ידיעה קטנה שהתפרסמה בסוף השבוע בעיתון "הארץ" מדווחת על תגובתה של חברת "זוגלובק" לבקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו כנגדה בעקבות כתבת התחקיר של "כולבוטק". כצפוי, החברה מבקשת לטעון כי מדובר היה באירוע נקודתי, והאשמה מוטלת על מספר מצומצם של עובדים שסרחו. בנוסף, מציינת החברה כי בכל שעות העבודה במפעל (בו נשחטים 30,000 עופות ביום), מצויים במקום שבעה פקחים ורופא וטרינרי, וכי מעולם לא התקבלו הערות אודות הפרות של חוק צער בעלי חיים בעבר. קו הגנה צפוי, ועם זאת, למסמך השתרבבו גם כמה ציטוטים יותר מעניינים.


"המשחטה היא תעשייתית, ואיננה חצר משק בחווה. עובדי המשחטה אינם בוגרי אוניברסיטה, ומי שמוכן לעסוק כיום בשחיטה הם בודדים".

בעיתון "הארץ" כמובן לא החמיצו את ההזדמנות ומהרו להעניק לידיעה את הכותרת "מה זוגלובק חושבת על עובדי המשחטה שלה", וזו האחרונה, בתגובה לידיעה עצמה, טענה כי הדברים הוצאו מהקשרם. לטעמי, ההערה אודות השכלתם של העובדים, אומללה ככל שתהא, מפספסת את התמונה הגדולה שנעוצה דווקא בתחילתו של הציטוט: "המשחטה היא תעשייתית, ואיננה חצר משק בחווה."

מי שמתקשה להבין את הרמזים העבים הפזורים בפתיחה זו, מקבל אותם בצורה מפורשת יותר בהמשך: "כולם רוצים לאכול בשר, אולם לא רוצים לדעת כיצד הגיע העוף לצלחת", וגם- "בעוד שצרכן של מוצרי צריכה אחרים יכול לסבור שייצורם אינו כרוך בגרימת סבל ופגיעה לעובדים המשתתפים בכך, צרכן של מוצרי בשר אינו יכול להניח הנחה דומה לגבי בעלי החיים שמבשרם הם מופקים".

במילים אחרות, ולמרות ההסתייגות מהציטוטים האקראיים שהובאו בכתבה, אין ספק ש"זוגלובק" הגיעה למסקנה כי ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה – רוח הדברים העולה מן הציטוטים (שכאמור "הוצאו מקשרם"), ייתכן ותסייע להם להדוף את הבקשות לתביעות הייצוגיות וייתכן ולא, אולם, היא בוודאות תסייע לתנועה הצמחונית/טבעונית, שכן אם יש עובדה אחת המזדקרת בבירור מהטיעונים הללו, היא שחברת "זוגלובק" אינה אשמה בהתעללות. גם העובדים שהתאכזרו בעודם עובדים בעבורה אינם אשמים. למעשה, האצבע המאשימה יכולה וצריכה להיות מופנית רק אל הצרכנים המאפשרים את המשך קיומה של "תעשיית הבשר" במתכונתה הנוכחית.

_______

 

"לאחר הצפייה חש המבקש תחושת גועל קשה, שנבעה מהבנה כי הוא הכניס לפיו ולגופו מזון שהופק תוך התעללות קשה בבעלי החיים, בניגוד לציפייתו הלגיטימית כי המוצרים יהיו כרוכים בסבל המינימלי האפשרי לבעלי החיים". (מתוך אחת הבקשות לתביעה ייצוגית)

ציפיות הן דבר לגיטימי כמובן. כאשר "המבקש" נכנס לסופר בו הוא עורך את קניותיו, ורואה את עשרות מוצרי הבשר הפרושים על המדפים לפניו, הוא יכול בשקט יחסי לנתק את עצמו מהמשמעות הרחבה של השפע הנגלה לעיניו. העובדה ששפע זה חייב להתקיים בעוד אלפי נקודות מכירה ברחבי הארץ, אינה מחלחלת לתודעתו, וכך הוא יכול להמשיך ולדמיין כי במפעל של "זוגלובק" נשחטים כמה עשרות עופות ביום, בדיוק הכמות הדרושה על מנת שניתן יהיה להפיק ממנה כדי צרכיו וצרכי שכניו, וכמובן, ששחיטה זו נעשית בצורה הומאנית ככל האפשר, ותוך מינימום של סבל לבעלי הכנף.

מחלקת בשר

במיוחד בשבילכם

אינני מכיר את אותו "מבקש" המצוטט במסמך התביעה, אולם, יש לי תחושה עמומה כי למרות הזעזוע העמוק שחש לנוכח ממצאי התחקיר הנדון, הוא לא חדל מאז לצרוך בשר ממקורות מתועשים, כי אם רק החליף מותג, או אפילו חזר לצרוך את מוצרי "זוגלובק" מאחר והאמין כי זו האחרונה תיקנה את הליקויים הנקודתיים.

אני מתעקש על הנוסח "ממקורות מתועשים", שכן, למרות היותי צמחוני, ובהתאם לתפיסותיה של תנועת מזון איטי, אני בפירוש מאמין כי יש דרך ראויה לצרוך בשר, אולם בשר זה לא יכול להגיע ממשחטות בהן עוברים 30,000 פטמים ביום, 1,250 עופות בשעה, בקצב של קצת יותר מעשרים מיתות לשניה.

בהתאמה, הבקשות לתביעה ייצוגית כנגד "זוגלובק" הן לא יותר מאשר אופורטוניזם טהור, וחמור מכך, הן משמשות לצורך ניקוי ומירוק מצפונו של הצרכן הממוצע, אותו אחד שמעוניין להמשיך ולרכוש מוצרי בשר מתועשים ולהאמין שהוא אינו מעורב בגרימה של סבל שאינו "מינימלי והכרחי". אותו צרכן שמבקש להאמין כי תביעות מסוג זה יגרמו לפס ייצור שבו נשחטים עשרות אלפי בעלי חיים ביום להיראות הומאני יותר. אותו צרכן שכעת יבקש להאמין כי אם רק יימצאו עובדי משחטות בעלי תארים אוניברסיטאיים, הרי שהפסטרמה והנקניקים יסבלו פחות.

עופות סוללה

ליקוי נקודתי הידוע בשמו "כלוב סוללה תקני" (תמונה באדיבות אתר אנונימוס)

אז זהו שלא.

המקום היחידי ממנו יכול להגיע בשר שאכן יוצר תוך גרימה של סבל "מינימלי והכרחי" הוא ממגדל עצמאי בעל משק פרטי. כתבתי על כך במספר מקומות בעבר תחת הכותרת "יום שני בשרי" – אם אתם רוצים לאכול בשר שלא ניזון מאנטיביוטיקה ותרופות, שלא גודל ברבע מהזמן שהטבע קבע, שלא בילה שבועיים בבטן ספינה ושלא חווה התעללות וסבל מיותר ובל יתואר, תצטרכו להתאמץ ולצאת מאזור הנוחות שלכם, ממחלקת הבשר של הסופר, מקופסאות הפלסטית המסודרות בנימוס על מדפים מקוררים ברשתות הגדולות. תצטרכו, ממש בכוחות עצמכם, לגגל מילים כמו "עוף אורגני", ו- "גידול הומאני". הראשון יוביל אתכם, בין השאר, למשק מלמד, המגדל עופות חופש, ואילו השני יוביל אתכם לעמוד של התנועה למען גידול הומאני של חיות משק, אשר פועלת למען שינוי ומעבר לגידול הומאני ואקולוגי של בעלי חיים, ומאגדת מגדלים פרטיים ועצמאיים.

המוצר הסופי יעלה, מטבע הדברים, הרבה יותר, אבל זה בסדר, כי אתם יכולים לאכול הרבה פחות. מנת בשר פעם בשבוע או שבועיים זה די והותר, במיוחד לאור העובדה שזו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן רב שתאכלו בשר באמת, ולא עיסה סיבית שהוזרקו לה חומרי טעם, ריח, צבע ומים (האחרונים על מנת לעלות את משקלה ומכאן גם שאת מחירה).

פריריינג

עופות חופש במשק מלמד

 

כל עוד אתם צורכים מוצרים של "משחטה תעשייתית", אתם צורכים כאב וסבל שאינו מינימלי בשום צורה, וזאת לא בגלל "אי עמידה בנהלים" או "עובדים לא מלומדים", אלא פשוט מעצם ההגדרה – גם חבורה של דוקטורנטים מהחוג לפילוסופיה היתה מאבדת צלם אנוש במשחטה תעשייתית אחרי חצי מיליון עופות (עניין של בערך 14 ימי עבודה).  אם אתם מתעקשים על נתח בשר עסיסי, שגם גודל בצורה הולמת, וברווחה, ונשחט באמת תוך גרימה של סבל מינימלי והכרחי, אין לכם ברירה אלא לחפש את אותה " חצר משק בחווה" – יש כאלה, זאת עובדה.

להמשיך ולצרוך מוצרי בשר מתועשים, ולצקצק בלשון בכל פעם שתחקיר חדש עולה לאוויר, זאת הדחקה. להמשיך ולצרוך מוצרי בשר מתועשים ולהגיש תביעה ייצוגית בכל פעם שתחקיר חדש עולה לאוויר, זאת כבר צביעות.

 

נ.ב.

"בעוד שצרכן של מוצרי צריכה אחרים יכול לסבור שייצורם אינו כרוך בגרימת סבל ופגיעה לעובדים המשתתפים בכך, צרכן של מוצרי בשר אינו יכול להניח הנחה דומה".

לאור העדויות שהצטברו בעשור האחרון אודות תנאי העבודה בעולם השלישי, נראה כי נותרו מעט מאוד מוצרים שאכן ניתן לטעון זאת לגביהם, ומה שנכון לבשר נכון גם כאן – נסו לרכוש כמה שיותר מיצרנים קטנים ומקומיים, ועשו זאת חשבון רשתות ותאגידים, אם זה עולה יותר, פשוט תקנו פחות.

 

_______

באותו נושא

צעדים ראשונים בסלואו פוד – פרק 9 – לא הוגן, לא טעים.

הכל אודות בשר

על "אדום אדום" ויוזמת יום שני בשרי

יום ללא סופרמרקטים – מהאחד באפריל ועד אחרית הימים

_______

תגובות2

  • הגב אוגוסט 3, 2014

    שירה

    מעולה! תודה על הכתבה המאלפת.

      

  • הגב אוגוסט 16, 2014

    דני

    כתבה טובה, רק הערה קטנה בעניין הצרכנים הייתי מחליף את המילה "אשמה" ב"אחריות". אנשים לא אשמים שהם לא מקבלים מידע, מקבלים חינוך חסר, ונולדים לתוך מערכת שגורמת לבני אדם וחיות סבל. ושהמערכת סביבם בנויה להעסיק אותם בעבודה כל היום כדי שלא יהיה להם זמן לדאוג לחיות ולעולם בכלל.

    לדעתי גרימת אשמה זו אסטרטגיה אנושית ילדותית
    ואפשר לראות גם איך היא גורמת לתגובות נגד כמו קבוצות התנגדות קרניבוריות למיניהן.

      

השאירו תגובה