כמו בכל סוף עונה, גם הקיץ, וכבר במחצית חודש יולי, נתלו על כל חלונות הראווה שלטים בגדלים פסיכיים עם מילה בת ארבע אותיות, שרבים מאיתנו מתקשים לעמוד בפניה – סייל. כמי שמגדירה עצמה 'צרכנית מאופקת' לא פספסתי את ההזדמנות לאתר מציאות שוות ולהצטייד בטקסטילים מוזלים, ובהתאמה, יצאתי לסיבוב בסנטר עם דגש על הפייבוריטיות "זארה" ו"טופשופ". כן, זאת לא טעות – בחורה שרוכשת בגדים ברשתות קיבלה במה באתר סלואו – כמישהי שהייתה רכיב חשוב במנוע המשומן הדוחף את תעשיית האופנה קדימה, אני חשה שקנייה ברשתות היא אפשרות לגיטימית, כל עוד היא נעשית מתוך מודעות ושליטה, ותמהיל הארון השלם מורכב ברובו מבגדים של מותגים איכותיים המקפידים על תנאי ייצור נאותים, בגדי מעצבים ומעט מאוד בגדי רשתות.
חזרה לסנטר. סיבוב אחד בשדה הקרב של זארה הספיק בכדי להבין שהפריט היחידי שאני חושקת בו מקולקציית סוף העונה, הוא חולצת טי עם הכיתוב sale שהולבשה על בובות התצוגה, ולצערי, לא מדובר במקרה חד פעמי. מזה כמה עונות אני מרגישה שאת הפריטים הטובים של הרשתות אין למצוא על הקולבים בסוף העונה, שהפכה למפגן כישלונות של יצרניות האופנה, הנובע מרצונן הגובר לנפח את הקולקציה תוך כדי שימוש בפריטים בינוניים ולא מדויקים.
את יודעת שמשהו השתבש בתוכניות כשאת פשוט חייבת להשיג לעצמך את החולצה הזאת
הרשו לי לחשוף אתכם למדגם פריטי סוף עונה, שגם אם יצליחו לעבור את כל חסמי הביקורת שלכם, סביר להניח שיזכו לשימוש חד פעמי ואז יונחו באפלה הנצחית של ארון הבגדים. המדגם כולל שמלת שיפון עם רקמת חרוזים במראה עבודת יד, שאמנם נמכרת ב-99.99 שקלים אבל תראו לי את הבחורה שתגיע איתה למשרד או תצא איתה בערב של 80% לחות, אוברול מבד אלסטי שמפגין חוטים פרומים ונמכר ב 79 שקלים אבל לא יחמיא אפילו לטינאייג'רית נטולת קימורים, וחולצת טי שנראתה שיקית על הקולב והתגלתה בתא המדידה כיריעת בד ששכחו לצרף להוראות הייצור שלה גזרה.
שיפון חרוזים - תזרקו פנימה את חודש ינואר ומעיל אופנתי ב 149.99 ש"ח ואני לגמרי בעניינים
אז איך זה שזארה ומתחרותיה מביכות את עצמן מידי סוף עונה בכל כך הרבה פריטים הזויים ונטולי ביקוש? ההסבר הוא פשוט: רשתות האופנה רוצות לספק את הדחף הצרכני שלנו, ולשם כך יוצרות מצג שווא של שפע צבעוני, ממש כמו בופה בארוחת בוקר במלון חצי יוקרתי. אולם, כפי שיעיד כל שף, מוצלח ככל שיהיה, כאשר אתה מחויב להוציא תחת ידיך חמישים מנות שונות בשעה, הרי שחלקן יהיו סתמיות, או גרוע מכך, לא ראויות למאכל. תרגמו את האנלוגיה לפריטי לבוש וקיבלתם את קולקציות סוף העונה – בגדים שנכשלו במבחן הגזרה, הביצוע, בחירת הבד וההתאמה לאקלים המקומי – וכך יוצא שמידי עונה מתווספים למעגל צריכת האופנה של העולם המערבי אלפי פריטים לא מדויקים שיתקשו לשכנע אפילו בתאורה הנכונה ועם המוזיקה הקצבית. לאלה מכם החושבים שפריט מוצלח הוא עניין סובייקטיבי, ושעל טעם ועל ריח אין להתווכח, מומלץ לעיין במחקר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל בחודש אפריל, אשר מוכיח כי מרבית "קניות הטעות" נעשות במכירות סוף העונה.
מעצבת אופנה שעבדה באחת הרשתות הגדולות בארץ, סיפרה לי בעבר שפעמים רבות בעת בניית הקולקציה, בעל המותג רוצה לנפח את ההיצע, אבל כתוצאה מדד ליין קשוח לא ניתן להטיל את המשימה על מעצבי הבית, והבגדים הרצויים נקנים אצל ספקי משנה במזרח. מדובר בתופעה שכיחה באופנה הקמעונאית: לחץ הזמן וחוסר היכולת לשלוט על הייצור (אלפי פריטים בקולקציות של הגדולות), גורם לכך שלא פעם היצרן טועה בהזמנה, והמוצר הסופי שמגיע אל מדפי החנויות מפגין גזרות בעייתיות, בחירת בדים או צבעים שגויה ועוד מיני טעויות שהופכות את הבגד מבינוני למבאס. מאחר והמותג כבר שילם עבור ההזמנה, הפריטים יגיעו אל הקולבים בחנויות במחירים בהם זה "יהיה פשע" לא לקנות, או כך לפחות רוצות הרשתות שנחשוב בעת שאנו מביטים בתגית המחיר שכמעט זועקת "לנו זה עלה יותר", רק שלא.
אם חשבתם שתג המחיר של המתנחלים הוא טרור יהודי - זארה ישראל מציגים: מ 229 ש"ח ל 79.90 ש"ח בתוך שלוש מעלות
"בגד טעות" – משמע גזרה כושלת, בד לא נעים, צבע שלא משתלב בהרמוניה עם מה שכבר יש לנו בארון הבגדים, רמת גימור נמוכה או חוסר שימושיות, לא יהפוך לשווה יותר במחירי סוף העונה, וערימות "פריטי הטעות", המצויות בכל רשת במהלך מכירות סוף העונה, מעידה יותר מכל על חוסר האחריות של תעשיית האופנה המהירה, שמבזבזת משאבים עצומים, ומזלזלת בקהל הצרכנים.
אם פעם האמנתי שרכישת בגדים בסוף העונה היא חכמה ויעילה יותר, הרי שהיום אני מבינה שדווקא היא זו שמובילה לקניות המיותרות הנפוצות בכל ארון ממוצע. הפיתוי הטמון בתגי מחיר עשירים בספרה תשע (9.99 ₪ 49.99 ₪ 99.99 ₪) הוא עצום, ובדרך כלל מוביל למחשבה "רק חמישים שקלים, מקסימום אלבש את זה פעם אחת…" אשר מצידה מובילה לעומס פיזי על מדפי ארון הבגדים, ובסופו של דבר לשקים גדולים שנזרקים או נתרמים.
בשורה התחתונה, מכירות סוף העונה הן מלכודת הנוצרת משפע מזויף ומחירי ריצפה, ועלינו הצרכנים מוטל לעמוד בפני הפיתוי, ולרכוש אך ורק את מה שבאמת ישמש אותנו, וזאת על סמך היכרות עם עצמנו ועם העבר העשיר של פריטי הלבוש שזרקנו מבלי שבאמת זכינו ליהנות מהם. כולי תקווה שככל שמוטיב הצרכנות הפזיזה ייעלם מן העולם, כך גם רשתות האופנה יישרו קו, ויחלו לפעול מתוך אחריות גדולה יותר כלפי הקהילה והסביבה.
_________
באותו נושא
איך להיות מגניבים בשקל תשעים – כל הטורים
_________
שי
מנוסח באופן מופתי!!
שי