הרגלי זן – 5 – האמנות האבודה של הבדידות

כמעט חודשיים עברו מאז הפוסט הקודם של 'הרגלי זן' – מניפסט העצלות, וכעת, ולרגל יום הכיפורים הבא עלינו לטובה, החלטנו לתרגם את אחד מהפוסטים הנקראים ביותר באתר zenhabits שעלה תחת הכותרת: האמנות האבודה של הבדידות. איך שלא נסתכל על העניין, נראה שהמודרנה אכן גזלה מאיתנו את היכולת להתבודד ולמצוא שלווה, וגם אלה מאיתנו שמוצאים חוף מבודד בקצה העולם בדרך כלל מגיעים אליו עם טאבלט וטלפון נייד. יום הכיפורים  מעניק גם לחסרי האמונה מבינינו את המצע המושלם לעיסוק באותה אמנות אבודה – שקט יחסי, תחבורה וערוצי טלוויזיה מושבתים, וכן, בואו נודה בזה, גם הילה מסויימת של קדושה – ועכשיו, רשות הדיבור לליאו באבואטה, שישכנע אתכם שבדידות היא הדבר החם הבא.

______________

"לא צריך להיות נזיר כדי למצוא בדידות ולא צריך להיות זאב בודד כדי ליהנות ממנה.
בדידות היא אמנות אבודה בימים אלו של אולטרה-מחוברוּת. אינני מגנה את היופי הגדול של הקהילה הגלובאלית, אך אני חושב שצריך לקחת צעד אחורה ממנה על בסיס קבוע.

חלק מהפעילויות האהובות עליי כוללות ישיבה אל מול האוקיינוס כשאני מהרהר בדממה… הליכה, כשרק מחשבותיי מלוות אותי… התנתקות וכתיבה… מציאת שקט עם קריאת ספר טוב… טבילה באמבטיה, לבדי.
אל תבינו אותי לא נכון: אני אוהב להיות עם האנשים היקרים לי, והליכה עם חבר או צפייה בשקיעה עם אשתי או קריאת ספר עם הילד שלי גם הם נמנים על הפעילויות האהובות עליי. אבל עכשיו יותר מתמיד, בדידות היא צורך.

פתאום התבודדות לא נשמעת כל כך רע

יתרונות הבדידות

האמנות הטובה ביותר נוצרת בבדידות, ומסיבה טובה: רק כאשר אנו לבד אנו יכולים להגיע אל עצמנו ולמצוא אמת, יופי, נשמה. כמה מהפילוסופים המפורסמים ביותר יצאו לצעידות יומיות, בהן הם פגשו את מחשבותיהם העמוקות ביותר. הכתיבה הטובה ביותר שלי, ולמעשה הטוב ביותר מכל דבר שעשיתי, נוצר בבדידות.

הנה כמה מיתרונות הבדידות:

זמן למחשבה.
בהיותנו לבד, יש לנו הזדמנות להכיר את עצמנו.
אנו ניצבים מול השדים שלנו ומתמודדים עמם.
מרחב ליצירה.
מרחב להשתחרר ולמצוא שלווה.
זמן לחשוב על דברים שעשינו וללמוד מהם.
בידוד מהשפעת אחרים מסייע לנו למצוא את הקול של עצמנו.
השקט מסייע לנו להעריך את הדברים הקטנים שהולכים לאיבוד בשאון.

ישנם יתרונות רבים אחרים, אך אלו מספיקים בתור התחלה. היתרונות האמתיים של הבדידות לא יכולים למצוא את ביטויים במילים. יש למצוא אותם במעשים.

כיצד למצוא בדידות

מתחילים עם ניתוק.

קחו כל אמצעי תקשורת שלכם אל אחרים ונתקו אותו. התנתקו מהדואר האלקטרוני, מהפייסבוק ומהטוויטר, מפורומים, מבלוגים וכל מדיה חברתית אחרת, החל מתוכנות מסרים מידיים ועד לסקייפ. נתקו את הטלפונים הניידים שלכם ואת הטלפונים הקוויים שלכם.

כבו את המחשב… אלא אם כן אתם משתמשים בו כדי ליצור. במקרה זה, נתקו את האינטרנט, כבו את הדפדפן וכל תוכנה אחרת המשמשת אתכם לתקשר עם אחרים.

הצעדים הבאים תלויים באיזו משתי האסטרטגיות הבאות תבחרו להשתמש:

התחפרות – את זה אפשר לעשות במשרד, באמצעות סגירת הדלת, ו/או שימוש באוזניות להאזנה למוסיקה מרגיעה לבחירתכם. אם זה אפשרי, ידעו את עמיתכם לעבודה שאין להפריע לכם במהלך פרק זמן מסוים במהלך היום. אפשר לעשות את זה גם בבית, למצוא חלל שקט, לסגור את הדלת אם אפשר, או להשתמש באוזניות. הסוד הוא למצוא דרך לחסום את העולם שבחוץ, כולל עמיתים לעבודה או אנשים שחיים אתכם.

עלמה מתחפרת

בריחה – זוהי הדרך המועדפת עליי למציאת בדידות. צאו החוצה, תיהנו מהחלל הפתוח. צאו לטיול, מצאו פארק, או חוף, או הר, מצאו בית קפה שקט, מצאו חלקת מוצלת לנוח בה. אנשים צופים, או שהטבע צופה.

טיפים נוספים:

נסו לעשות אמבטיה שקטה ומרגיעה מדי פעם.
התכרבלו במיטה עם ספר טוב.
אם אתם נשואים עם ילדים, בקשו מבן או בת הזוג שלכם לתת לכם קצת זמן להיות לבד, והחזירו להם את הטובה הזו. עשו זאת למנהג הדדי.

צאו לצעידה יומית.
הגיעו לעבודה בשעה מוקדמת ונצלו את הסביבה השקטה כדי לעבוד.
שתו כוס תה.
נסו לקבוע פרק זמן קבוע במהלך היום בו אתם מנותקים מהעולם.
שקלו להגביל באופן קבוע את שטף המידע (הרחבה בפוסט הבא בסדרה).
נסו לשבת בדממה, ולהתמקד בשאיפות ובנשיפות. כשמחשבתכם נודדת מתחילה להרהר בעבר או בעתיד, שימו לב לכך ונסו לחזור ולהתמקד בנשימה."

"הבדידות כואבת בתקופת הנעורים, אבל אין מתוקה ממנה בבגרות" אלברט אינשטיין.

___________

לפרק הראשון – תשטפו את הקערה שלכם
לפרק הקודם – מניפסט העצלות

___________