אתר סלואו פוצח במפעל תרגום של אחד מהבלוגים הנקראים ביותר בעולם – zenhabits – אותו כותב ליאו באבאוטה מאז שנת 2007. הבלוג מתגאה במועדון קוראים המונה כ 240,000 מנויים, ובהופעות חוזרות ונשנות ברשימות "25 הבלוגים הטובים בעולם", ו- "50 האתרים הטובים ביותר ברשת" של TIME מגזין. למרות האמור, השתן לא עולה לליאו לראש. נאמן לעקרונות הזן, הבלוגר שכותב על האטת החיים משתדל לא לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות, וכמעט מפציר בקוראיו להעתיק ולהפיץ את רשימותיו, עם או בלי מתן קרדיט. מעניין ויפה לקרוא את נימוקיו להסרת זכויות היוצרים מהטקסטים שלו, עובדה שמאפשרת לנו לתרגם את הבלוג שלו ללא חשש מתביעות עתידיות.
מאז שנת 2007 עבר הבלוג מספר גלגולים עיצוביים, וכיום הוא נאמן לתפיסה המינימליסטית אותה הוא מרבה לקדם. ללא מודעות או פרסומות, ללא אפשרות תגובות בפוסטים, ללא סרגלי כלים ומיני וויג'דטים אחרים, ומלפני כשנה גם ללא תמונות – רק טקסטים על רקע לבן בוהק – אשר מרביתם נכתבים על ידי ליאו עצמו.
zenhabit בהכתרה ראשונה באתר TIME (בעיצוב טרום מינימליסטי)
לא היה פשוט לבחור באיזה פוסט להתחיל את מסע התרגום. מאות הפוסטים שעלו באתר עוסקים בנושאים מגוונים של חיים, תזונה, עבודה, כושר, וגם ברשימת ההמלצות של ליאו עצמו מופיעים יותר מעשרים וחמישה פוסטים שונים, אז החלטנו להתחיל דווקא בפוסט קצר וכביכול שולי, שעלה בבלוג התאום mnmlist שגם אותו כותב ליאו, ואשר הכותרת שלו היא wash your bowl
__________
סיפור זן ידוע:
נזיר פנה אל ג'ושו ואמר לו "זה עתה הצטרפתי למנזר, אנא, למד אותי"
ג'ושו שאל "אכלת את דייסת האורז שלך?"
הנזיר ענה "כן, אכלתי אותה"
"אם כך", ענה ג'ושו, "כדאי שתשטוף את הקערה שלך".
ובאותו רגע חווה הנזיר הארה.
"סיימת לכתוב את הפוסט? - כן - אז תעלה אותו לאתר."
אין בכוונתי לנסות ולהסביר את הסיפור הזה, מאחר ואני רחוק מלהיות מואר דיי על מנת להבין אותו לאשורו. במקום זאת, אני רוצה להתרכז בפשטות הנפלאה של העצה: "אכלת את דייסת האורז שלך? אם כך, תשטוף את הקערה שלך"
זהו דבר שאני חושב עליו בכל פעם שאני אוכל, ולמעשה, בכל פעם שאני מסיים לעשות דבר מה. "סיימת לאכול? שטוף את הקערה שלך".
יש משהו עמוק, ויחד עם זאת מינימליסטי, בעצה הזאת – אל תניח לעצמך להילכד בסבך המחשבות אודות משמעות החיים, במקום זאת, תעשה. פשוט תשטוף את הקערה שלך. ובתהליך השטיפה אתה תמצא את כל אשר אתה מחפש.
מצאתי שעצה זו נכונה. אני שוטף את הקערה שלי, פשוטו כמשמעו, בכל פעם שאני מסיים לאכול, ואני עושה זאת באיטיות ומתוך מודעות ועירנות לפעולה. זה מעניק סיפוק רב, ולא דורש כל כסף או השקעת משאבים מיוחדים.
כאשר אני מחליף בגדים, אני מניח את הבגדים שהסרתי במקום המיועד להם. כאשר אני מכין אוכל, אני מנקה את משטח העבודה ומשיב את המרכיבים השונים למקומם. או לפחות אני משתדל – אני לא טוען שאני מושלם.
לזכור לעשות דברים אלה כאשר אנחנו מסיימים לבצע את הפעולה, זה לא רק עניין של סדר ויעילות. זה בעיקר עניין של מודעות, של להביא לכדי סיום את מה שהתחלנו לעשות, של להיות נוכח בהווה בכל פעולה שאנחנו עושים, במקום לרוץ הלאה אל עבר המשימה הבאה.
תשטפו את הקערה, בתשומת לב, בסיפוק ובהנאה.
__________
__________
ענת
מסכימה בהחלט. תשומת לב ונוכחות בעשייה היומיומית. מאוד יוגי.. התוספת העכשווית שלי: הרתחת מים לקפה בסיר קטן. גם מפנה לי זמן לשטוף את הקערה גם חוסך חשמל וגם מדויק ונעים.
ענת
יעל גל
אבל לפעמים כל כך כיף לשטוף אח"כ:))
יעל גל
יאיר העצלן
סיפור זן פחות ידוע –
נזיר חדש פנה לגו'שו "אני חדש פה למד אותי"
גושו: "אכלת דייסה?"
נזיר: "לא"
גושו: "אם כך, שטוף לך את הקערה הזו וקח מנת דייסה"
יאיר העצלן
מיכאל רובין
התחברתי יותר לפוסט שלפני מאשר לבלוגר…. הכל טוב ויפה אבל זה לא ממש עובד .. אני עצלן אש וזו הבעיה הגדולה שלי..
מיכאל רובין