מחאת קיץ 2012 מתחילה להתעורר. למרות הניסיונות להשתיק אותה, אבל רבים שואלים ובצדק, "מה עכשיו"? עוד פעם אוהלים? עוד פעם הפגנות? לא היינו כבר בסרט הזה? הבחירות עדיין רחוקות, כך שהכוח העיקרי שלנו כאזרחים במדינה דמוקרטית, היכולת לאיים להצביע למישהו אחר, עדיין חלש, ובניגוד לקיץ הקודם הממשלה כבר לא מופתעת ויש לה קואליציה רחבה מאד. יחד עם זאת, יש פעולה אחת שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות, אקט של בחירה פשוטה המכוונת הישר אל החוליה החלשה של מנגנוני השליטה…
החוליה החלשה
בקשר הגורדי של הון-שלטון-עיתון, הרבה תשומת לב הופנתה עד כה ל-2 החוליות הראשונות ומעט מאד לחוליה חלשה שכוחה גדול – התקשורת ומוסדות התרבות.
התקשורת היא חוליה חלשה, משום שהקיום שלה תלוי ברצון ובהרגלים של כל אחד מאיתנו. אי אפשר להכריח אותנו לראות את ערוץ 2 או לקנות את ידיעות או ישראל היום. שוטרים לא ירביצו לנו ואף אחד לא יאיים על מקום העבודה שלנו.
לעומת זאת התקשורת היא בעלת השפעה חזקה משום שהיא קובעת מה אנשים יודעים ומה לא. במשך שנים התקשורת שמרה על "דממת אלחוט" בכל הנוגע לקשרים בין הון לשלטון. לא בגלל שעיתונאים לא ידעו אלא משום שהם פחדו. בקיץ האחרון זה השתנה, לכמה חודשים שבהם כולם פתאום דיברו על הכל: על הבעיות בפנסיה, ועל הריכוזיות, ועל הקרטלים, אבל מאז חזר שלטון הפחד.
לא פחות חשובה היא השאלה של מונחי היסוד. ערכי התרבות. המיתוסים. לפי הספר "קיצור תולדות האנושות" אימפריות לא נופלות בגלל שאנשים רעבים, או בגלל שסתם רע להם. אנשים רעבים בדרך כלל גוועים ברעב. אימפריות נופלות בגלל שאנשים כבר לא מאמינים במיתוסים הישנים. הכנסייה הקתולית לדוגמה מאבדת הרבה מכוחה, לא בגלל שאנשים הפכו ליותר רעבים, אלא בגלל שהם הפסיקו להאמין בגן עדן.
הפוליטיקה בישראל החלה להשתנות כאשר החלו להסדק המיתוסים לפיהם הכל בסדר בכלכלה הישראלית, וכשיש צמיחה, כל הסירות עולות. אתם יכולים לנסות לנחש איך הדברים יראו אם אנשים יתחילו לחשוב על מיתוסים אחרים, עמוקים יותר, כמו השאלה מי מייצר את הכסף ואיך הוא נוצר, או איך משרתת אותנו הצמיחה הכלכלית, ועוד כמה זמן היא יכולה להמשך בעולם סופי.
ממחאה לפעילות
במקום רק מחאה, כל אחד מאיתנו יכול לעשות פעולה. במחאה אנחנו קוראים למישהו אחר (הממשלה) לבצע שינוי. בפעולה אנחנו משנים בעצמנו, ברגע זה, בלי טובות מהממשלה או מהטייקונים.
הצעד שכל אחד מאיתנו יכול לעשות הוא לשנות את אופן צריכת התקשורת שלנו. מצריכה קלת דעת של תקשורת שמוכיחה שוב ושוב שהיא עומדת לצד הטייקונים (הבעלים, והמפרסמים שלה) לתקשורת מבוזרת של העם, בעד העם על ידי העם.
בוא נשאל אתכם, מה לדעתכם יפחיד יותר את ראש הממשלה – עוד הפגנה של 300,000 איש, או קבוצה של 80,000 איש לדוגמה, שיגידו שהם כבר לא רואים יותר טלוויזיה? הפגנה היא דבר חולף. הזכרון של הציבור קצר. אבל אלפי אנשים שמשנים את הרגלי התקשורת שלהם הם דבר הרבה יותר מאיים והרבה יותר עמוק. במקום להעביר אליהם מסרים קליטים וקצרים, יהיה צריך לנמק דברים במסרים מורכבים. ואולי יותר חמור – יהיה לאנשים האלה יותר זמן לקרוא, לכתוב, לדבר ולהעביר מסרים בינם לבין עצמם.
משפחה אמריקאית ממוצעת בשנות החמישים המאוחרות - ההבדל היחיד כיום: כל אחד מהילדים צמוד למקלט משלו
כלב השמירה, או משרת ההון?
בעבר, אנשים האמינו כי התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. לגבי חלק מהעיתונאים זה אולי עדיין נכון. אבל חלקה הגדול של התקשרות לא מתפקד כך. התקשורת המסחרית עסוקה בקרב הישרדות. היא ממהרת להתיישר סביב האינטרסים של אדוניה – בעלי הערוצים מחד והמפרסמים הגדולים מאידך. התקשורת הציבורית נמצאת בידי הממשלה ומי שלא מיישר קו, מפוטר.
הטלוויזיה היא סוכן התרבות העיקרי של ההון, "מערכת החינוך" הבלתי פורמלית, שמשפיעה לא פחות ממערכת החינוך הפורמלית. הטלוויזיה אינה סתם קופסה בסלון. היא מתפקדת בדומה לכומר בימי הביניים – היא אומרת לרוב הישראלים מה חשוב ומה לא חשוב, מה טוב ומה לא טוב, היא הגורם המרכזי שמשפיע על המיתוסים שיש בחברה שלנו. אלא שאת הכומר אנשים ראו רק פעם בשבוע. ישראלי ממוצע, לעומת זאת, צופה בטלוויזיה 4 שעות ביום.
אין מה להתפלא על כך שהטלוויזיה מעוותת דברים לדוגמה כשהיא מציגה את כל המפגינים כאלימים. אין מה להתפלא כשהטלוויזיה מנסה להסיט את תשומת הלב הציבור מסוגיות ציבוריות כמו ייצוא הגז הטבעי, השפעת הבנקים על הפוליטיקה ועל הכלכלה, או הריכוזיות בשוק ההון, לטובת נבירה בתכונותיה של דפני ליף. כאילו אם ליף היתה עושה צבא, אז פתאום לא היתה בעיית דיור. אין מה להתפלא כשהטלוויזיה מכתירה מנהיגי מחאה, וגורמת לפיצולים. הטלוויזיה היא גוף ריכוזי ששמח לעבוד מול גופים ריכוזיים, הטלוויזיה המסחרית היא גוף מסחרי שרוצה למקסם רווחים. זה האינטרס העיקרי שלו, לא שמירה על הדמוקרטיה.
אתם רוצים להפסיק את אחיזת ההון בפוליטיקה שלנו? אתם רוצים שהממשלה תשנה את דרכיה?
ומה איתכם? מה לגבי אחיזת ההון בתרבות שלנו? אם אנחנו רוצים שההון יצא מהכנסת, כדאי לפעול כדי להוציא אותו מהסלון שלנו.
פשוט קמים, ומכבים את הקופסא.
קבוצת "מכבים את הטלוויזיה" בפייסבוק
____________
באותו נושא – 101 דרכים להאט את החיים – פרק 10 – תכבו את הטלוויזיה, תתנתקו מהכבלים
____________