בקרב הממסד הרפואי קיימת עלייה מתמדת בהיקף ובמספר החיסונים המוצעים לציבור. חיסונים שפעם לא היו חלק מסל החיסונים הופכים כעת לנגישים יותר והם מוצעים ומשווקים לאזרח ע"י קופות החולים. אפשר לראות את התרחבות סל החיסונים כהתקדמות והשתכללות של יכולות הריפוי ושמירת בריאותינו – צעד קטן לטכנולוגיה וצעד ענק לאדם וגו' – אולם, מותר גם לשאול אחרת: האומנם מעלים החיסונים את רמת בריאותינו? וכמובן, האם המחיר שאנו משלמים עבור החיסון אינו גבוה יותר מסכנת ההידבקות במחלה?
לפי ההומיאופתיה אחד הנדבכים החשובים ביותר לבריאות הינו אינטראקציה חופשית ומשוחררת עם הסביבה. כלומר מתן אפשרות חופשית לחברה ולסביבה "לחדור" אלי, כמו גם גישה חופשית שלי לצאת לגעת ולהשתלב בסביבה. אדם בריא הינו אדם אשר לא "נועל" את עצמו לסביבה אלא הוא משוחרר ופתוח מספיק כדי לצאת ולהתחבר לסביבה. כפי שכבר נכתב כאן בעבר ההומיאופתיה אינה מבחינה בין גוף לנפש, כך שהאמור לעיל מתייחס לשניהם כאחד; אדם בריא הינו אדם שנפשו וגופו כאחד נמצאים באינטראקציה חופשית עם הסביבה, מגיבים ופתוחים לשינויים רגשיים, לחברה, כמו גם לעונות השנה, למזון ולמגע.
במהלך יחסי הגומלין הללו שבין אדם וסביבה לומד הגוף, כמו גם הנפש, להכיר את הסביבה, לעצב את עצמו מולה, להגיב לנסיבות, להתוודע לדברים הנעימים יותר כמו גם אלו הנעימים פחות, ולפתח מערכות חיסון והגנה.
מובן שמערכת חיסון טבעית זו אינה זהה לזו אשר נרכשת ע"י החיסונים המוכרים; נוגדנים אשר יתפתחו בעקבות זריקת חיסון קונבינציונלית לא יתפתחו בנו באופן טבעי (אלא אם כן חלינו במחלה בעבר ומערכת החיסון שלנו למדה לפתח נוגדנים כנגדה), כך שמי שקיבל למשל חיסון נגד אבעבועות רוח יהא מחוסן יותר כנגד המחלה לעומת מי שלא חוסן כנגדה. אולם כאן כדאי לציין שתי נקודות, האחת היא שמחלות ילדות הינן שלב שחשוב לעבור ולחוות אותו ולא לנסות להמנע ולהתחסן מפניו; מחלות ילדות מהוות שלב חשוב בהתפתחות הילד ולא אחת ניתן לראות איך לאחר מחלת ילדות נראה כי הילד עובר פאזה, גדל ומתפתח. נקודה שנייה הינה המחיר שחיסון גובה מאתנו. החיסון בעצם נועל אותנו מפני סוגים מסוימים של אינטרקציה עם הסביבה, סוג ההגנה שהחיסון מעניק לנו אינו כזה אשר נרכש במהלך התוודעות והתחכחות טבעית עם החיים אלא מעין סוג של הגנה סטרילית-סינטיתית, הגנה אשר חוסמת ומדכאת את מגוון נקודות החיכוך שבינינו ובין העולם, הגנה אשר גובה מחיר ניכר מאיתנו. ואכן קיימים בספרות מחקרים רבים המעידים על סמיכות סטטיסטית בין מתן החיסון ובין מחלות שהתפתחו בעקבותיו, הדוגמא המובהקת והמדוברת ביותר הינה של פיתוח תסמינים אוטיסטים לאחר חיסון נגד שעלת.
קריקטורה משנת 1802 הלועגת לחיסון החדש שהומצא כנגד מחלת האבעבועות השחורות - החיסון עצמו כלל נגיף מוחלש שהיה גורם לאבעבועות הבקר, ולפיכך צייר האמן ג'יימס גילראי אברי בעלי חיים המבצבצים מגופם של האנשים שחוסנו
וכעת לפרקטיקה. נכון, לא כל חיסון הוא נגד מחלת ילדים וחלק מהחיסונים ניתנים כנגד מחלות קשות הרבה יותר מאשר אבעבועות רוח או שפעת, למשל פוליו. כאן יישקול כל הורה את הבעד ונגד וייצטרך לקבל החלטה.
בכל מקרה ישנם כמה התוויות שכדאי מאוד לתת עליהם את הדעת גם אם החלטתם שכן לחסן את ילדיכם:
- תנו את החיסון בעת שנוחה לילדיכם ולא מתי שטיפת חלב החליטה; מומלץ מאוד שלא לחסן את ילדיכם לפני גיל שנה, תינוקות רכים פגיעים יותר לנזקי החיסון מאשר תינוקות בוגרים יותר.
- אל תיתנו יותר מאשר חיסון אחד בכל עת; דרשו מטיפות החלב לקבוע תורים נפרדים לכל חיסון.
- יש להימנע ממתן חיסון בתקופות רגישות לילד: בסמוך לזמן מחלה, או כאשר הילד עובר אירוע רגשי (גמילה מהנקה, מעבר גן וכדומה)
- ילדים עם היסטוריה של מחלות חוזרות ונשנות, ילדים עם אלרגיה ובמיוחד ילדים עם בעיות נוירולוגיות מומלץ לשקול במשנה זהירות את נחיצות החיסון.
______________
באותו נושא – לחנך את אמא – 21 – לא לעולם חוסן
______________