אחרי שבחלק הראשון הוכחתי באותות ובערוגות כי העיר ניו יורק, למרות שלל הדעות הקדומות, הנה מהערים האיטיות, הרי שכעת לא נותר לי אלא ליישם על עצמי את עקרונות התיירות האיטית בעיר שמאפשרת זאת.
ובכן, ומבלי לטעון כי הפוסט הנוכחי יצליח לכסות את מכלול ההמלצות לתייר האיטי (הראשונה והחשובה שבהן – תתחילו לשתות בעשר בבוקר), להלן המהלכים בהם נקטתי באופן אישי על מנת להבטיח לעצמי חופשה שלא תבייש את אתר סלואו: דירה ולא מלון, ארוחות ביתיות ולא מסעדות (בהצלחה חלקית), ואיום ברצח והתאבדות בחנות H&M בתור לחדר המדידות.
דירה.
כפי שציינתי בחלק הראשון, החופשה בניו יורק יצאה לפועל לא מעט בזכות העובדה שאסף שטקלר, חברי הטוב, עבר לגור בעיר מטעם עבודתו, ולא סתם עבר לגור בעיר, אלא בדירה מפנקת באפר ווסט סייד, בבית לבנים חומות (שנצבעו מסיבה לא ברורה בלבן) עם רצפות חורקות מעץ ורהיטים עתיקים שלא היו מביישים אף חנות בשוק הפשפשים.
אלמנט החיסכון הכלכלי כתוצאה ממגורים בדירה של חבר הנו ברור, אולם התיירות האיטית ממליצה על מגורים בדירות ולא בבתי מלון מעוד כמה סיבות, כאשר החשובה שבהן היא האפשרות להיטמע באופן מוצלח בשכונה על מנת לספוג את האווירה והתרבות המקומית. כאשר אנחנו גרים במלון, אנחנו מנותקים מהמרקם העירוני והחברתי אשר בו חיים מרבית תושבי המקום, ובדרך כלל אנו נחשפים בעיקר לאטרקציות התיירותיות – כאשר אתם גרים בדירה אתם מוקפים בחפצי אמנות, ספרים, כלים ורהיטים אשר כולם דוברים את השפה המקומית, וחשוב יותר, יש לכם שכנים. שכנים שאפשר לשוחח עמם, לקבל המלצות על מסעדות, גלריות, בארים ומועדונים שלא מופיעים במדריכים.
אז נכון, זאת לא חוכמה שחבר מזמין אתכם להתגורר אצלו במשך עשרה ימים, אבל זאת לא הדרך היחידה למצוא את עצמכם מתגוררים בדירה במהלך החופשה. דרך מוצלחת אחרת היא ליזום חילופי דירות – לפני מספר שנים החלפתי דירה בתיווכו של חבר עם פריזאית שהגיעה לתל אביב, וכך זכיתי לחיות בדירה משלי באחד הרבעים היפים של העיר. ואם אין לכם חברים מקושרים גם לא צריך לדאוג, נכון להיום קיים ברשת מספר לא מבוטל של אתרים חינמיים המתמחים בתיווך של חילופי דירות, ואלה מכם שאין להם דירה להחלפה מוזמנים לנסות את אופציית "גלישת הספה".
מעבר ליתרונות שהוזכרו עד כה הדירה טומנת בחובה עוד הבדל אחד מהותי מזה של חדר המלון – המטבח
אוכל.
אוכל הוא חלק בלתי נפרד מהבילוי בחופשה, ובמקומות מסויים הוא יכול אפילו להוות את מרכזה, ויחד עם זאת, אכילה של שלוש ארוחות ביום במסעדות ומזללות היא מיותרת מכל בחינה, במיוחד כאשר יש לכם בבית מטבח מאובזר והסופר נמצא ממש מעבר לפינה.
במקרה הספציפי שלנו, החבר עמו עברנו להתגורר הוא גם שף חובב, עובדה שטמנה בחובה ארוחות מוצלחות במיוחד במהלך החופשה, והעובדה שנאלצנו לקחת חלק פעיל בהפקה רק שיבחה את טעמן…
כל מי שהכין ארוחה בייתית במהלך חופשה בחו"ל יכול להעיד כי היא היתה הטובה ביותר שאכל באותה חופשה, על אחת כמה וכמה אם הוא אכל אותה בחברת ידידים. מובן שמאחר ואנחנו בכל זאת מבקרים במדינה זרה ובעלת מטבח מקומי ומסורתי (אה אה) ביקרנו גם בלא מעט מסעדות מוצלחות, יותר ופחות, כך שלסיכום תחום המזון, אני ממליץ על הפעולות הבאות:
קנו בקבוקי מים מינרליים גדולים בסופר, ברחוב יזיינו אתכם ב 3$ לשלוק.
תעשו קניות בסופר, גם אם השפע העצום הוא מזוייף, עדיין מדובר בחוויה ראויה.
תבשלו, אלוהים יודע שאתם לא עושים את זה בארץ ובחופשות ראוי לנסות דברים חדשים.
תכינו סנדוויצ'ים, זה נשמע הכי ישראלים בבופה של הבית מלון, אבל זה יותר טעים ויחסוך לכם לא מעט בהוצאות.
תבחרו את המסעדות שלכם על סמך המלצות של אנשים שאתם מעריכים כי יש להם בלוטות טעם פעילות.
קניות.
אלוהים עדי. יצאתי מהארץ עם מזוודה במשקל של 10.5 ק"ג ואני חוזר עם מזוודה במשקל של 10.6 ק"ג. ביליתי עשרה ימים נטו בניו יורק והצלחתי לעשות זאת כמעט מבלי לעשות קניות. אני אומר כמעט רק בגלל שאחרי יומיים של צעידות האולסטאר שלי התפרקו לרסיסים ונאלצתי לקנות נעליים חדשות, ואחרי שבוע נגמרו לי הבגדים וקניתי לעצמי שלושה טישרטים ברחוב.
אז נכון שלא תיכננתי להימנע משופינג לחלוטין, אבל חוויה אחת מזעזעת שנמשכה כשעה בסניף H&M עם החברה שכנעה אותי מעל ומעבר לכל ספק – שופינג בניו יורק זאת עבודה קשה (כדברי המשוררת מ.פוקס) – ואני, למיטב זכרוני ולכל הרוחות, נמצא בחופשה.
אפס שופניג, רק essentials.
תכלס, המכנסיים הכי יפות שיש לי הגיעו מחנות בדיזינגוף, והטי שרטים הכי יפים שיש לי הגיעו מחנות "בנקוזי" בבניין שלידי, אז למה לבזבז את הימים היפים שקיבלנו בניו יורק בעמידה בתורים אינסופיים…
וכמובן, אם כבר לעשות קניות, אז העדפה האישית שלי היא שווקי הפשפשים. בכל עיר שאני נוסע אליה אני קודם כל מברר מתי ואיפה הם נערכים, וכמעט תמיד זה משתלם – שווקי פשפשים בחו"ל הם ירידים צבעוניים ושמחים שבדרך כלל גם כוללים דוכני מזון משובחים ונמצאים בקרבה לאזורי בילוי ראויים. בניו יורק היינו בשלושה שונים, כאשר הטוב שבהם היה בברוקלין, שלאט אבל בבטחון מתחילה להוות אלטרנטיבה ראויה למנהטן עצמה.
ומאחר ואחרי הכל אני לא קדוש, אלה הרכישות האחרונות:
מאחר וחלק מהרכישות, כאמור, ינתנו בעתיד כמתנות, אני לא אנקוב בסכומים המדוקיים שהוצאו, אבל תאמינו לי, מדובר בפרוטות.
אז לסיכום השופניג:
אל תעשו שופניג.
אם אתם חייבים לעשות, תעשו אותו בשווקי פשפשים.
אל תעשו שופניג.
אם אתם לא אוהבים שווקי פשפשים, תקבעו לעצמכם יום אחד מרוכז לקניות. אל תניחו לעצמכם להיסחף אל תוך חנויות בכל אחד ואחד מהימים של הטיול.
אל תעשו שופינג.
תקנו בחנויות קטנות.
אל תעשו שופינג.
______________
למה אנחנו בעצם יוצאים לחופשה? כדי לנוח, להירגע, להטעין מצברים, למצוא שלווה.
מה אנחנו עושים בפועל בחופשה? מנסים להספיק כמה שיותר ולקנות כמה שיותר, כדי שיהיה מה להראות ולספר לחברים כשאנחנו חוזרים.
אז אם אנחנו באמת רוצים לדבר על תיירות איטית, אולי העצה הכי טובה היא פשוט – אל תעבדו כל כך קשה – ככה לא תצטרכו לברוח מהחיים פעמיים בשנה, וכשאתם כבר כן בורחים, תעשו את זה בקצב שלכם. תזרקו את מדריכי התיירים (אנחנו הסתובבנו עשרה ימים בעיר בלי מדריך תיירים ואפילו בלי מפה, זה הוביל לאינספור שיחות נעימות עם זרים ברחוב) אל תנסו לכסות את כל האטרקציות שיש בעיר (בסטנרל פארק למשל אפשר לטייל יום שלם, אבל אפשר גם לפרוש שמיכה על הדשא ולנמנם) ואל תרגישו שאתם צריכים לחזור לארץ עם סיפורים מרגשים ומיוחדים – בסה"כ נסעתם לחו"ל כדי לישון כמו שצריך, אז תעשו חיים.
_____________
לחלק הראשון – לברוח לתוך הערוגה
_____________
אושרי
מעולה, הפנמתי 🙂
אושרי
ספי
תיקון, תעשו שופינג רק אם יש המלצות מחברים, ממש כמו מסעדות.
לחזור מניו-יורק בלי קניות זה מבאס. אף פעם לא ניסיתי את זה, אבל זה נשמע ככה.
ולגבי השמיכה הפארק, זה הכי נכון, רק תביאו איתכם נשנוש. עשיתי את זה עשרות פעמים בניו יורק. ואל תשלמו במטרופוליטן, התשלום הוא רק הצעה, אפשר לשים גם רק 10 סנט ובכל מוזיאון יש שעות פתיחה בחינם, חפשו אותן, אפשר ככה לחסוך לתיק של מארק ג'ייקובס.
ודבר אחרון, קאפקייס הם רק יפים. התרחקו מהם!
עמית, אחלה פוסט. אני כבר לא יכולה לחכות לביקור שלי ביוני.
ספי
עמית נויפלד
היי ספי,
באמת לא תכננתי להימנע לחלוטין מקניות פשוט היה מזג אוויר מושלם אז היה מבאס להתקע בחנויות, מה שכן, פעם הבאה אני אקח ממך המלצות…
תודה, ויוני זה ממש מעבר לפינה
עמית נויפלד