"אז מה אתם עושים כל היום בבית?”
אם ניקח את העובדה שהילדים שלי ואני אוהבים להיות בבית ומבלים בו לא מעט ונוסיף לזה את המונח המטעה "חינוך ביתי" נקבל את רמת הפופולריות של השאלה הזאת. מהמונח "חינוך ביתי" משתמע שהחיים מתנהלים רק בין קירות הבית. נכון, לא יוצאים מהבית כדי להתחנך אבל זה לא אומר שלא יוצאים ממנו בכלל. החינוך נשאר במשפחה, לא בהכרח במקום הפיסי שבו היא גרה.
"ומה עושים?”
אני מקפידה על סדר יום. קמים בבוקר, מוקדם ממה שהייתי רוצה, מתלבשים, מצחצחים, ארוחת בוקר וההמשך הוא בהתאם ללוח קטן שהכנו כששמנו לב שהילדים קצת מבולבלים לגבי היומיום שלהם עם עזיבת הגן. הלוח מחולק לימות השבוע וכל יום מחולק לשניים – בוקר ואחרי הצהריים. בכל מוצאי שבת אנחנו מדביקים (סקוצ'ים) את פעילויות השבוע הקרוב, גם את אלה שעושים כל שבוע וגם את החד פעמיות.
"ומה עושים במהלך השבוע?”
אנחנו הולכים למפגשים של ילדי חינוך ביתי שלוש פעמים בשבוע בשעות הבוקר, לפעמים הולכים לגן שעשועים אחרי הצהריים, פוגשים חברים.
"זה מה שאתם עושים כשאתם יוצאים מהבית. מה עושים בימים שאתם בבית?”
לומדים לקרוא. לא, זה לא לגמרי נכון כי הוא משחק בלגו, וגם זה לא לגמרי נכון כי הוא בעצם ממציא סיפור חדש. מה הקשר? הוא ממציא סיפור חדש שמשולבות בו דמויות של לגו והוא צריך לבדוק כמה דברים למען האמיתות הספרותית. כדי לבדוק את הדברים האלה הוא בונה כמה דגמים, בודק את היכולות של הדמויות המדוברות. הסיפור מתרחש בחלל, יש עוד כמה פערי מידע ולכן צריך גם לקרוא כדי להשלים אותם.
"אההה… לא הבנתי, מה עושים?”
מסתבר שזאת לא שאלה פשוטה כמו שהיא נשמעת אך עשרות הפעמים ששמעתי אותה וניסיתי לענות עליה היו תרגול מצויין לאותו יום בו המפקחת של משרד החינוך, מי שאמורה לאשר לנו את הפטור מחוק לימוד חובה, הגיעה אלינו הביתה ושאלה אותה.
אנחנו הזמנו אותה וקבענו מראש יום ושעה, מילאנו את הטפסים, פירטנו בהם במה הילדים מתעניינים אבל עדיין לא הצלחנו להסביר בדיוק איך זה מתבטא ביומיום. היום אני כבר יודעת שבחינוכית ספרותית קוראים לזה אינטרדיסציפלינרי. ואולי זאת התשובה: מה אנחנו עושים כל היום? זה מאוד מורכב. אינטרדיסציפלינרי.
"אינטר…מה? מה זה אומר? מה אתם עושים כל היום??”
_______
לפרק הבא – לכבוד השנה החדשה לפרק הקודם – אבא
קרן פורטה
רני!~ אני מנסה לקבוע עם שי ולא מצליחה… בנתיים זו הדרך שלי לומר – מעולה. מקסים וכיף לקרוא. אני עדיין בהתלבטויות ובנתיים בבית. כ"כ נכון שלפעמים הוא פשוט לא רוצה לצאת מהבית. הוא כ"כ נהנה בחצר ועם המשחקים שלו והכלבה…
אני גם לא נוסעת לחרב לאת כי אין לי רכב…
שבת שלום וד"ש!
קרן
קרן פורטה
רני ארז
היי קרן, אני זוכרת את ההפתעה שלי בתחילת הדרך מכך שהם לא באמת צריכים פעילות וחברה בכמות שחשבתי שהם צריכים. אני כאן לחיזוקים, רני
רני ארז
אדית
פשוט נפלא!
אנחנו אמנם ויתרנו על חינוך ביתי, אבל הפוסטים שלך כתובים נפלא,
ומשנה של ניסיון עם הזאטוט אני מתחברת מאד, אפילו שזה הרבה לפני טווח הגילאים הדורש אישור של משרד החינוך.
אני הייתי מוכנה לנסות חינוך ביתי אם היה לי שבט, כדי לאפשר את מגוון המקצועות בגילאים הבוגרים יותר והתמיכה של מבוגרים כדי לאפשר 'החלפות'. מה גם שכמות האנרגיה של הזאטוט היתה עצומה, גם בגיל שנה, שלא הייתי בטוחה שאצליח להתמודד 🙂
תודה על השיתוף…
אדית
רני ארז
תודה אדית. אנרגיה זה מצרך מבוקש מאוד, אפרופו השייקים הירוקים שכתבת עליהם…
רני ארז