התחושה הייתה שמישהו דחף אותי ואני התגלגלתי במדרון שכולו הישרדות, התקדמתי נטולת בחירה.
אני מתחילה להעלות שאלות לגבי אורח החיים שלי, אני בחרתי בו או שהוא בחר אותי? האם אורח החיים שלי מאפשר לי להגשים את הרצונות ולמלא את הצרכים או מרחיק אותי משם? הרגשתי שההיבטים השונים של חיי לא יכלו לדור בכפיפה אחת. הרגשתי שאני צריכה לעצור את התנועה במדרון, לבחון את הנוף מהנקודה שאליה הגעתי ולהחליט בעצמי אם אני חוזרת אל הירידה המוכרת והבטוחה; אני כבר לא נדחפת, הפעם אני קופצת מרצוני!
המסקנה הייתה אחת: סדר עדיפויות. דבר ראשון הילדים, אבל צריך פרנסה, טוב, אז קודם עבודה, אבל הילדים קטנים, הדבר היחידי שהם צריכים ממנו והרבה זה תשומת לב, אבל הם צריכים גם לאכול, אז פרנסה. והקריירה? העצמאות הכלכלית שלי? והזוגיות?
החלטה ראשונה, שלב ביניים. ירדתי לחצי משרה, כזאת שבה רב העבודה נעשית מהבית. צעד אחורה בקריירה, אני מרגיעה את עצמי שמשרה מלאה תמיד אוכל למצוא. הילדים בגן עד 13:00, אני אוספת אותם, יושבים לאכול יחד, מדברים, הם ישנים צהריים בבית.
אני מתחילה להבין את המשמעויות של בחירה בדרך אחרת מהמוכר לי. מוצאת את עצמי שוקלת חלופות שעד כה נראו לי קיצוניות ולא מעשיות. בעלי ספקן במיוחד ולטובת התפיסה האנליטית שלו אני מוצאת גם מחקרים, מאמרים, נתונים מספריים.
שנה עברה ועדיין לא הצלחתי להגדיר את סדר העדיפויות, ידעתי שרק הוא יוכל להשקיט את המאבק הפנימי, לתת משמעות לויתורים.
ואז הבנתי, אני לא צריכה לקבוע את כל סדר העדיפויות, לא צריכה לחשוב מעכשיו על הכל. אני צריכה לדעת רק את העדיפות הראשונה. היתר כבר יסתדר אם נחיה את סדר העדיפויות שלנו מלמעלה.
אין ספק, משפחה.
אני מכבה את הטייס האוטומטי, עוצרת את הגלגול במדרון.
אני יודעת מה מתאים, מה צריך לקרות.
משפחה. בעלי ואני מדברים, מחליטים, בוחרים
***
לפרק הקודם – לערער לפרק הבא – לבחור
***
למקרה שפספסתם – מהדורה חדשה ומעודכנת של המדריך המלא להאטה זמינה עכשיו באתר הקיבוץ המאוחד ובכל חנויות הספרים.
מיכל
"רצה" לקרוא את ההמשך!!! מרתק!! תודה על השיתוף של כל התהליך הזה שעברת! מאד מאד מאד עוזר לקרוא
מיכל
לחנך את אמא – 3 – לבחור | סלואו
יפעת
מזדהה עם הכתוב, תודה.
יפעת