לא צריך גם וגם

אנחנו חיים בעולם עם עומס קוגניטיבי עצום. אנחנו רוצים הכל מהכל, יש יותר משימות ויותר מידע לצרוך. כדי להספיק את הכול אנחנו מנסים לעשות דברים במקביל, לעבוד על שניים-שלושה (ולפעמים יותר) דברים ביחד ולהשלות את עצמנו שזה מצליח לנו ואפילו חוסך לנו זמן. אבל האמת היא שזה לא ממש מצליח ולא באמת חוסך זמן, מסיבה אחת פשוטה – המוח שלנו לא מסוגל להכיל את כל זה.

רבים מאיתנו שואפים לעשות ״גם וגם״ מאחר וחונכנו לחשוב שאם אנחנו עסוקים ועושים המון דברים זה מסמל חשיבות והצלחה. בפועל, אנחנו מגלים פעם אחר פעם שאפשר להעביר ימים ארוכים בעומס של משימות קטנות וחסרות חשיבות ולסיים אותם בתחושה שלא עשינו כלום, או שלא עשינו את הדברים שחשובים לנו. 

לצערי, זו גם הציפייה של החברה שלנו: את צריכה להיות יפה, אופה, עקרת בית, קרייריסטית, לוודא שהכל מסודר ושהילדים מתוקתקים, לעבוד אינסוף שעות ולאסוף מהגנים. אם נוסיף לכך את העובדה שכמות המידע שאנחנו צריכים להכיל זינקה משמעותית (והודות לסמארטפונים המידע הזה זמין בכל עת), נבין מדוע רבים מעלים על נס את רעיון המולטי-טסקינג – אחרת איך אפשר לעמוד בזה? 

ובכן, התשובה היא שאי אפשר לעמוד בזה, וגם לא צריך.

אי אפשר מאחר ומחקרים מראים שמולטי-טסקינג פוגע בפרודוקטיביות, בתפקודי הזיכרון, הריכוז והיצירתיות. בנוסף, מולטי-טסקינג גם גורם לסטרס ותחושה של עומס, לקבלת החלטות שגויות ולפגיעה במערכות יחסים. כשהמוח נדרש לעבור מדבר-לדבר-לדבר במהירות ובחזרה, אנחנו משלמים מחיר בצורת אנרגיה מנטלית שמתבזבזת במעברים ופוגעת בביצועים. 

זו הסיבה, אגב, שכאשר אנחנו עובדים עם הטלפון ליד אנחנו לא באמת מרוכזים. בכל פעם שהוא מצפצף הוא מוציא אותנו מריכוז למשך כ-16 דקות! טיפ ראשון לשיפור הריכוז – שימו את הטלפון על שקט ורצוי מחוץ לחדר. 

לא צריך מאחר ואנחנו הכי פרודוקטיביים כשאנחנו עושים פעולה אחת. זה נקרא: "עבודה עמוקה". כדי לעשות זאת עדיף להחליט על המשימה המרכזית האחת (בלבד) שלנו לאותו היום. זו שכאשר נסיים את היום נהיה מאושרים שעשינו אותה. מומלץ גם לבחור את הזמנים ביום שבהם אנחנו הכי מרוכזים על מנת לבצע אותה. אצל חלק מהאנשים אלו שעות הבוקר המוקדמות, ואצל חלק אחר שעות הערב. זכרו: לפי מה שמתאים לכם. 

בקורס ארגון זמן שאני מעבירה, הכלל הראשון שאני מלמדת הוא שאי אפשר באמת ״לארגן את הזמן״. 24 שעות ביום הן עובדה נתונה שלא ניתן לשנות או לתמרן בהתאם לצרכינו. מה שכן אפשר לעשות זה לארגן את עצמנו. זה כל הסוד. ברגע שאנחנו מפנימים את הרעיון הזה, אפשר להתקדם לנקודה החשובה ביותר – סדר עדיפויות. 

וכאן הפאנצ׳: אנשים לא צריכים לעשות גם וגם. במקום זה, אנשים צריכים לעשות מה שהם רוצים! ה"גם וגם" הוא טעות. זה מה שגורם לנו לקרוס, לחוש תסכול למרות ההצלחות. אמנם שליש מהמשימות שלנו ביום הן משימות לא נעימות, שכנראה היינו מוותרים עליהן, אבל בשאר הזמן אפשר וכדאי לעשות חושבים לגבי סדר העדיפויות שלנו בחיים, ולהכניס יותר דברים שחשובים לנו. זה לא חייב להיות שחור או לבן, זה בהחלט יכול להיות בפרופורציה ובאיזון לחיים שלנו. לדוגמא: אם חשוב לי להיות יותר עם המשפחה, אין זה אומר בהכרח שעכשיו אני אעזוב את העבודה או אצא לטיול של שנה, אפשר להחליט על יום בשבוע של פעילות מהנה ביחד, או אפילו שעה ביום. אז תחשבו עם עצמכם מה חשוב לכם, מה מתאים לכם, ומה עושה לכם טוב, ואת זה תשלבו בחיים שלכם. 

חלק מהעניין כאן זה גם לא לשכוח את חשיבות המנוחה, ההפסקה, הבהייה. מצבים אלו משחררים את התודעה ומאפשרים לה לנדוד, ובכך אנחנו מסייעים למוח שלנו למלא את המצברים מחדש, להתמלא ביצירתיות ורעיונות חדשים, ולשפר את מצבנו המנטלי. גם מחקרים מצאו ששעמום קשור ליצירתיות, פרודוקטיביות, בריאות נפשית וקבלת החלטות טובה יותר. אז נסו מידי פעם פשוט להניח לזמן, לתת לו להיות. זה יכול להיות בצורת מדיטציה קצרה, שינה, או פשוט לשכב על הספה ולבהות בתקרה.

כמה פרקטיקות שיכולות לעזור לכם לעשות את מה שחשוב לכם, את מה שהייתם רוצים לעשות: 

1. עיקרון הקס"ם: קיים מיתוס שצריך מטרות גדולות. אבל האמת, שמטרות גדולות נוטות להלחיץ אותנו כי הן נראות קשות ליישום. מחקרים מראים שזו הסיבה מספר אחת לא לעשות את מה שאנחנו רוצים, או במילים אחרות לדחיינות (משימה שנראית קשה). ולכן, חלקו את המטרה לפי עיקרון הקס"ם: קונקרטי, ספציפי ומדיד. כלומר למשימות של שעה-שעתיים. במקום "לכתוב ספר" אכתוב: לכתוב רעיונות לספר, לכתוב מייל לעורכת, לכתוב פסקה ראשונה וכו'. כך המשימות יתקדמו אט-אט, אך בטוח-בטוח, עד שנגיע למטרה הגדולה והחשובה לנו.
2. לרשום הכל: כי מה שרשום זוכרים. אפשר גם לחשוב על זמנים שיתאימו לכם לעשות את הדברים שחשובים לכם. ממש ימים ושעות שאתם יודעים שאתם מרוכזים, שיש לכם את הפנאי, ולסגור אותם כ"בלוקים" ביומן. וגם אם זה לא קורה באותו הזמן, הכל בסדר, תמיד אפשר להזיז למקום אחר ולנסות שם. 
3. עזרה חיצונית: בהמשך לכך שאי אפשר הכל, קחו עזרה בכל מה שפחות חשוב לכם, כדי שיהיה לכן זמן למה שחשוב! עוזר/ת בית, מנקה, מקפל/ת כביסה, בייביסיטר, הכל הולך! תמיד אפשר למצוא גם פתרונות יצירתיים שלא עולים הרבה כסף, כמו תיכוניסט/ית לשבת שעה עם הילדים על שיעורי הבית (גם חוסך ריבים בדרך), או סבתא שתשמח להביא בישולים טעימים להמשך השבוע. 

מסקנה: לא צריך גם וגם, צריך את מה שחשוב, וכדי להגיע לזה צריך קודם כל להבין מה חשוב, אפשר באמצעות רשימה שתייצרו לעצמכם בכל פעם שתבחינו במשהו שמשמעותי עבורכם, אפשר גם באמצעות שיחה עם חברים/משפחה/איש מקצוע שיעזרו לכם להבין. אחר כך חלקו את המטרה הגדולה למשימות קטנות, תוך כדי קבלת עזרה בדברים שפחות חשובים! ככה תעשו מה שאתם באמת אוהבים ותרגישו מסופקים.

***

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעות קשב וארגון זמן. מנחת סדנאות לארגון זמן וכותבת הספר רב-המכר "אנשי הקשב". לאחרונה היה לי את הכבוד להתארח בפרק 52 של הפודאקסט שלה, מוזמנים להאזין.