מינימליזם דיגיטלי

נתחיל מהסוף. אם אתם קוראים שורות אלה, כנראה שהגעתם לפוסט באחת מהדרכים הבאות: אתם מנויים על רשימת הדיוור של האתר, אתם עוקבים אחרי עמוד הפייסבוק שלו, חיפשתם בגוגל מידע שהוביל אתכם לפה, או סתם שוטטתם ברשת במטרה לשרוף זמן. אני מציין זאת רק בשל העובדה שהמשך הפוסט סוקר טכניקות שסייעו בידי לצמצם את רשימות הדיוור עליהם הייתי מנוי, את עמודי הפייסבוק אחריהם הייתי עוקב, ובאופן כללי את הזמן שהייתי מבלה ברשת מידי יום, במקום בעולם האמיתי.

במילים אחרות, אם אני אעשה עבודה טובה מידי, זאת עלולה להיות הפעם האחרונה שאנחנו מתראים, ובעודי מודע לפרדוקס זה, אני יכול רק לקוות שהפוסט יעניק לכם ערך אמיתי, וכמובן שתשתפו אותו **בכל הכוח** לטובת גולשים מכורים אחרים.

ולאחר הקדמה זאת, ובהמשך ישיר לפוסט "חיי עם כסילופון" (בו סיפרתי מדוע וכיצד זנחתי כמעט לגמרי את השימוש בסמארטפון), אני מבקש כעת להציג טכניקות לשיפור העבודה מול המחשב.

בניגוד לעולם הניידים, אני לא יכול להמליץ לכם לחזור ולעבוד על מחשב קומדור, או Apple IIc, ועם זאת, גם בעבודה מול המחשבים החדשים והמהירים ביותר יש כמה כללים שיכולים לעזור לנו להתמקד בדברים אותם הגדרנו כחשובים.

***

נתחיל עם הנחת היסוד:

אתרי אינטרנט ואפליקציות שונות הם כלי עבודה, ממש כמו מסור לנגר ומכונת תפירה לחייט, וכמו כל כלי אחר, ניתן לעשות בהם שימוש מושכל, שיוביל לתוצאות רצויות וטובות, או להשתמש בהם באופן שיגרום יותר נזק מתועלת בחשבון האחרון.

בספר DEEP WORK מוצגות שתי גישות לשימוש בכלים אינטרנטיים:

הראשונה: גישת "אם יש בזה תועלת כלשהי השתמש בזה".

השניה: גישת "שקול את היתרונות הגלומים בכלי והצב מולם את החסרונות הנובעים ממנו. רק אם היתרונות עולים על החסרונות אמץ את הכלי לשימושך"

שתי הגישות טוענות שיש יתרונות בשימוש בכלים אולם השנייה דורשת מהמשתמש לשקלל גם את החסרונות של הכלים השונים, ורק לאחר מכן לקבל החלטה באם להשתמש בהם או לא. אם נאמץ גישה זאת, נבין שלא כל כלי אינטרנטי צריך לאמץ וגם אם כן יש לעשות זאת בצורה שתמקסם את היתרונות שלו ותפחית את החסרונות שלו למינימום.
נשתמש בגישה הזו כדי לבחון את אחד מגנבי הזמן הבולטים שלנו: הפייסבוק.

הרשת החברתית הפכה זה מכבר לצומת מרכזית בחיינו, הן הרגשיים והן העסקיים. חברות גדולות, עסקים קטנים, עצמאיים, בלוגרים, עיתונאים, פעילים חברתיים – כל "מישהו" שרוצה לקדם "משהו" (או סתם לחלוק תמונה מארוחת הבוקר ביוטבתה בעיר) כבר לא באמת יכול לוותר לגמרי על שירותיה. זהו כלי אינטרנטי שכיום קשה לדמיין את החיים בלעדיו. ועדיין, מרביתנו לא מביאים בחשבון את עלויות השימוש – זמן ויכולות ריכוז.

באופן אישי, לקח לי שנים עד שהצטרפתי לרשת החברתית,  וגם אחרי שעשיתי זאת התנתקתי ממנה שוב למשך קרוב לשנה. כאשר חזרתי, עשיתי זאת בעיקר על מנת לקדם את הבלוג אותו אני כותב בנושא טיולים, ומסיבה זאת ממש אני לא קורא להתנזרות מוחלטת מהאינטרנט אלא לשימוש מושכל בו.

להלן שלושה עקרונות שאימצתי על מנת להפחית את עלויות השימוש בעבורי:

השאירו את הגלישה בפייסבוק למחשב הביתי בלבד

בחרו סיסמה רנדומלית דרך האתר הזה תנו למחשב הביתי שלכם לזכור אותה אבל לא לפלאפון או למחשב בעבודה. באופן זה תקטינו בצורה משמעותית את הנגישות שלכם לפייסבוק.

נראה כמעט מיותר לציין אבל מעולם לא טרחתי להתקין אפליקציה של פייסבוק על הפלאפון. אני לא צריך עדכונים 24/7. שום דבר לא יקרה אם אכנס לחשבון שלי רק פעם ביום. האמת, שום דבר גם לא יקרה אם אכנס רק פעם בשבוע.

Edward Hopper: People in the Sun, 1960

הפכו את הפייסבוק למשעמם

אפשר לחלק את הפעילות שלנו באינטרנט לבעלת ערך גבוה ובעלת ערך נמוך. את החלוקה הזו צריך לעשות גם על מקורות התוכן בתוך פייסבוק. האם התועלת שאתם מפיקים מהאדם שאחריו אתם עוקבים או הקבוצה שבה אתם חברים עולה על עלות הזמן ותשומת הלב שלכם? עברו בתדירות גבוהה על הפיד ובטלו את המעקב אחרי כל אלה שלא עוברים את המבחן הזה (בתור בלוגר, עצם המחשבה על סינון שכזה מדרבנת אותי עוד יותר להעלות רק תכנים שאני מאמין כי יהיו בעלי ערך לקוראים). נכון להיום אני יכול לעבור בתוך דקות ספורות על כל העדכונים מהימים האחרונים, בזכות העובדה שהקטנתי אותם למינימום האפשרי. (טכניקה זאת יכולה להיות מיושמת כמובן גם על רשימות דיוור להם אתם מנויים).

כמובן, כל אחד נדרש להגדיר לעצמנו את המושג "תועלת". אחד מהדפים הבודדים שאני עוקב אחריו הוא "קלישאות בסרטים". הוא מצחיק אותי כל פעם מחדש ומבחינתי מדובר בתועלת מוחשית מאוד. העניין הוא שמרביתנו עוקבים אחרי יותר מידי עמודים, שחלקם כבר לא רלוונטיים בעבורנו (לחצו על הלינק מצד שמאל בפייסבוק ואני מבטיח לכם שתופתעו לגלות אחרי כמה אתם עוקבים), וכמעט לכולנו יש יותר מידי חברים (הגדרה שהרשת הפכה לגמישה למדי).

הגבילו את זמן הגלישה היומי שלכם בפייסבוק

אם הייתי מסתפק בלומר זאת לעצמי זה היה מועיל בערך כמו להגיד "תאכל פחות ג'אנק פוד ותעשה יותר פעילות גופנית". לפיכך, כשאני ממליץ להגביל את זמן הגלישה אני לא מציע שנשאיר את העניין לכוח הרצון שלנו ולמאבק פנימי כל יום מחדש. חלילה, במקום זאת אני מתכוון לעזרה של כוח עליון. ישות כל יודעת וכל יכולה, או במילים אחרות, לתוסף stayfocusd.

תוסף אינטרנטי זה נועד להתקנה על הדפדפן, והוא מאפשר לנו להגביל את זמן הגלישה לאתרים ספציפיים לפרק זמן אותם אנחנו קובעים. אני הגדרתי שסך זמן הגלישה היומי שלי לאתרים בעלי ערך נמוך יהיה עשרים דקות ביום. ההנחה שלי הייתה שפרק זמן זה יאפשר לי למצות את הערך שאפשר לקבל מהם, בלי לתת להסחת הדעת הזו להשתלט לי על כל היום.

גם כאן, עניין הערך והתועלת הוא סובייקטיבי למדי. אני למשל מוצא את היוטיוב כמקור תוכן מדהים ללמידה. החל מקונספטים מסובכים בפיזיקה וכלה במיומנויות בישול והכנת ציוד טיולים. יוצא לי לשרוף לא מעט זמן בצפייה, ועדיין זהו אתר שהגדרתי כבעל ערך גבוה מאוד. מנגד, אלכסון, אתר מרתק עם מגוון מאמרי עומק מקוריים ומתורגמים, היה גורם לי לבלות בו שעות ארוכות עד שהחלטתי לחסום אותו. לא בגלל שהערך שלו נמוך אלא בגלל שהוא מסיח את דעתי. קל לי מידי לוותר על הקשבה בהרצאה משמימה בסטטיסטיקה כדי לקרוא מאמר מעניין באתר.

הנקודה שאני מנסה להעביר היא שלמרות שלאתר יש ערך רב בפני עצמו, בבחינה של ההשפעה הכוללת שלו על חיי אני מבין שעדיף להגביל את הגלישה בו.

***

האופציה הגרעינית

ב- stayfocusd קיימת אופציה להפעיל מתקפה גרעינית: בשיטה זו ניתן לחסום לחלוטין את הגלישה באינטרנט למספר שעות מסוים. השתמשתי בה כדי למנוע מעצמי לגלוש החל בשעה 22:00 ועד 12:00. נשארות לי עשר שעות של גישה חופשית לאינטרנט, ובאופן זה אני מוודא כי התחברות לרשת לא תהיה הדבר הראשון שאני עושה כשאני מתעורר בבוקר, או הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני הולך לישון. מניסיוני, אלה השעות הטובות ביותר להניח למוח לתעות במחשבות, להגיע לתובנות חדשות, או סתם לאפשר לאירועי היום (או חלומות הליל) להתעכל באטיות.

[כדי ללמוד איך לעבוד עם התוסף אני ממליץ לצפות בסרטון היוטיוב הזה שמסביר את הנושא לעומק. בנוסף, חלק גדול מההשראה ליישום מינימליזם דיגיטלי נבע מהבלוג של Cal newport  בו הוא מציג פילוסופיית חיים מעניינת בנוגע לשימוש באינטרנט ולפיתוח אישי. מוזמנים לעקוב אחריו.]

***

לבלוג האישי של משה וולפסון The Backpacker

***

באותו נושא

101 דרכים להאט את החיים – פרק 31 – משתעממים

הרגלי זן – 10 – זן אימייל