לפני מספר ימים התפרסמה כתבה ב"דהמרקר" אודות סקר בינלאומי של חברת סיסקו שעסק בעולם העבודה המודרני. מעבר לנתונים הצפויים – מרבית העובדים כיום מרגישים כי הם נאלצים להיות זמינים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, הם משלבים פעילויות פנאי ועבודה, הם עובדים תוך כדי נהיגה ועוד – הרי שהעובדה המעניינת ביותר, מבחינתי, הופיעה בצורת מילה יחידה שהודגשה ונצבעה באדום לוהט – סופרטסקר. כן, מסתבר שלהיות מולטיטסקר זה כבר לא מספיק.
הסופרטסקר הוא ככל הנראה המופע המעניין ביותר לבדיקה, בבחינת השפעתה של סביבת העבודה המודרנית על האדם. מישהו עוד זוכר שפעם היה מכשיר פקס בנפרד ממכונת צילום, מכונת צילום בנפרד מסורק, סורק בנפרד מחיבור לאינטרנט ואפשרות לשליחת מייל? מישהו עוד זוכר שבמטבחון היתה מכונת קפה שלא ידעה להוציא גם שוקו, שוקולטה, פרנץ' וניליה, סחלב, תה, מרק עם שקדים וגלן ליווט 12 מיושן בחבית מעץ? ועוד לא התחלתי לדבר על המחשב הכול היכול הניצב בכל עמדת עבודה טיפוסית, תהא היא של תלמיד תיכון, סטודנט, חתם בחברת ביטוח, עו"ד, בעל מוסך או רופא.
המכשירים המשולבים הם כמובן עניין נפלא וחסכוני (לפחות כאשר היצרן מאפשר להם להיות), וכל מינימליסט יחבק אותם בשמחה אל חיקו. למעשה, באתרים מסוימים המשתייכים לז'אנר המינימליסטי נוהגים לא אחת ללעוג, ובמידה רבה של צדק, למכשירי היוניטאסקר, שמרביתם מגיעים כיום בצורה של גאדג'טים מעוצבים ומטופשים (הנה למשל טור משעשע בשם Unitasker Wednesday באתר unclutterer). ועם זאת, נראה שכל כך התרגלנו להיות מוקפים במכשירים וכלים המסוגלים לבצע יותר ממשימה אחת בו זמנית, עד שאנחנו מבקשים להחיל את אותה חוקיות מכנית גם על האדם, ולהלן, המולטיטסקר שהפך לסופרטסקר.
אם להסתמך על הכתבה, הסופרטסקרים הם מצרך מבוקש בקרב מנהלי משאבי אנוש, ועובדה זו לכשעצמה עלולה לגרור עוד ועוד עובדים למרוץ המופלא אחר ריבוי המשימות, המאיים, מצד אחד להותיר את היוניטסקר האנושי הרחק מאחור על ספסלי לשכת האבטלה, ומצד שני ליצור עובד מודרני שאינו מסוגל עוד לייצר הבחנה ברורה והפרדה בין חייו המקצועיים לאישיים.
כמובן, כל זה היה יכול להיות נכון אילו רק המולטי-סופרקליפרג'ליסטיק-טסקר היה באמת עובד, אלא שניסויים חוזרים ונשנים בשדה הנוירופסיכולוגיה מעלים תוצאות המעידות דווקא כי ההפך הנכון (ראו סימוכין בכתבה זו) – ריבוי משימות מוביל דווקא לבזבוז זמן, לאובדן נתונים חשובים, ובניגוד למיתוס הנעורים המקושר אליו, הוא אינו עובד לא בשביל צעירים ולא בשביל מבוגרים – המוח האנושי, עם כל הכבוד להיותו המחשב המתוחכם בעולם, לא נועד ככל הנראה לעבוד בקווים מקבילים, וזאת עוד מבלי להזכיר את המתח, העצבים והנוירוטיות המאפיינים את העוסקים במלאכת הסופרטסקינג.
מאחר והרשת מלאה בטיפים ועצות שמבטיחים להפוך אותנו לסופרטסקרים מבוקשים, אני בוחר, כצפוי, להצטרף לתנועת הנגד ולפרסם רשימה קצרה של עצות שיסייעו לכם להיות יוניטסקרים מאושרים. מוכנים, היכון, אל תעשו כלום (לפני ש):
הכנתם רשימת מטלות – טלפונים שעליכם לעשות, מיילים שעליכם לשלוח, פרויקטים שעליכם לעבוד עליהם, מוצרים שיש לרכוש וכו', רשמו הכול בצורה מסודרת לפי סדר דחיפות.
תכננתם את היום שלכם לפי קטגוריות שונות ובלוקים של שעות – שעתיים לכל משימה, או שעה וחצי ועוד הפסקה של שלושים דקות לטיפול בעבודה שוטפת שנכנסה תוך כדי – החלוקה לבלוקים של שעות יכולה לעזור מאוד בהתמקדות ובהתייעלות בעבודה.
התחלתם ישר בדבר החשוב והדחוף ביותר – לפני שאתם בודקים מיילים, קוראים חדשות ונכנסים לפייסבוק, התחילו במטלה החשובה ביותר שיש לכם באותו היום, ועבדו עליה ללא הפסקה עד שסיימתם אותה. במידה ולא ניתן לסיים אותה ביום אחד, רשמו לעצמכם בצורה מסודרת סיכום של העובדה שנעשתה עד כה ומקמו את המטלה חזרה ברשימה.
השתמשתם בחוק שתי הדקות של GTD – אם במהלך העבודה אתם נדרשים לבצע פעולות נוספות, בחנו אותם לפי חוק שתי הדקות: במידה ונתן לבצע את הפעולה בתוך פחות משתי דקות, עשו אותה במקום. במידה ולא, הוסיפו אותה לרשימת המטלות על מנת לא לשכוח אותה בהמשך.
קראתם את פרק 24 בטור "101 דרכים להאט את החיים" – כפי שכתבתי בעבר, הספר Getting Things Done (לגרום לדברים לקרות, או בקיצור, GTD) שינה לגמרי את האופן בו אני עובד. הוא גרם לי להתייעל בצורה דרמטית, ולו בשל העובדה שהוא הסיר מעלי באופן מוחלט את הצורך לזכור מהי המשימה הבאה שעלי לעשות, ואיפשר לי להתרכז בעבודה עצמה. מומלץ בחום.
נטרלו הפרעות והתראות – סגרו חלונות מיותרים על המחשב, במיוחד של רשתות חברתיות, וכבו התראות קוליות של הודעות מייל. אל תתביישו גם להעביר את המכשיר הנייד שלכם למצב שקט – אני עושה זאת לעיתים קרובות, ולקוחות שבאמת זקוקים לי בדחיפות מגיעים אלי לטלפון הקווי שבמשרד, בעוד אחרים ממתינים בסבלנות שאחזור אליהם כשאוכל. קבעו אתם פרקי זמן קבועים במהלכם תבדקו אם נכנסו הודעות חשובות או שיחות.
שיננתם את דבריו של החכם באדם – לכל זמן, ועת לכל-חפץ תחת השמים.עת ללדת ועת למות, עת לטעת, ועת לעקור נטוע. עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות.עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד. עת להשליך אבנים, ועת כנוס אבנים. עת לחבוק, ועת לרחק מחבק.עת לבקש ועת לאבד, עת לשמור ועת להשליך.עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשות ועת לדבר.עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום.
שימו לב שבשום מקום הוא לא מזכיר ריבוי משימות.
צפיתם בסרטון הקצר הזה –
לקחתם נשימה עמוקה – והתמתחתם, ויצאתם קצת החוצה לשמש (או לריח הרטוב של הגשם), וחייכתם, ודיברתם עם אנשים שלא למטרות רווח, והבנתם שהעבודה היא לא מהות חייכם, ושסופרטסקינג עלול לפגוע בשפיות דעתכם.
והחלטתם למרוד בסקרים – אחיי העובדים, הבה נישא את נס מרד היוניטסקרים וניאבק בריבוי המשימות האורב לנו מאחורי כל פינה – ברכב, בעבודה, בבית ובחיק המשפחה – ונעמוד על זכותנו לעשות עבודה מקצועית (ורק בעת שאנו עובדים), להעניק שירות טוב, מוצר ראוי ויחס הולם, ולעשות זאת מתוך שלווה אמיתית, תשומת לב ממוקדת, ושקט נפשי.
_______
תוספת לזה
מסכים עם כל מילה.
יש גם תיאוריה בפסיכלוגיה ניסיונית שנתקלתי בה היום.
לדוד של הבן יש הרפס או באנגלית:
Yerkes dodson .
לפי התיאוריה אם אתה לוקח משימה ועובד עליה מהר(עקב לחץ) או בעצם מה שקורה במולטי טאסקינג יש אופטימום שעם לחץ מסויים תוכל להגיע אליו בו יהיה ביצועים מירביים אך ביוניטאסקינג טאסקינג שעובדים כמו שצריך זה לא קורה כי המשימות פשוטות, ברורות ומוגדרות ועם הלחץ עולים הביצועים בצורה תואמת בלי חוסר יציבות שמובילה להתמוטטות.
תוספת לזה