מדריך הטרמפיסט לפלנטה – חלק שני

שביל האפלצ'ים, שסימונו התחיל בשנת 1923 והושלם בשנת 1937, הוא שביל מטיילים בצפון אמריקה. אורכו כ-3400 ק"מ והוא נפרש לרוב אורכן של מזרח ארצות הברית וקנדה, מפרובינציית קוויבק בצפון ועד מדינת ג'ורג'יה בדרום. האפלצ'ים הוא משבילי המטיילים הפופולאריים בעולם, וזאת למרות שתנאי הטבע בו אינם קלים – בחורף מתכסים חלק מההרים בשלג והנהרות קופאים, באביב מציקים היתושים והזבובים ובקיץ חם שם מאוד. לאורך השביל הוקמו פונדקים ובקתות לינה בעבור מאות אלפי המטיילים.

pic by Billy Hathorn

וככה זה מתחיל… (pic by Billy Hathorn)

קצת פרטי טריוויה למשחק 20 שאלות:

1. רק רבע מאלו שמנסים לחצות את השביל ברצף (thru-hikers) מצליחים לעמוד במשימה.
2. בעלי חיים שאתם עשויים לפגוש בשביל: דובים שחורים, איילים, דורבנים, וסלמנדרות.
3. הסך המצטבר של העליות בשביל שווה לטיפוס על האוורסט 16 פעמים.
4. השביל עובר ב- 14 מדינות שונות.

סבתות חסרות מעצורים

"אמה גטוווד" או בכינוייה "סבתא גייטוווד" – Grandma Gatewood – הייתה האישה הראשונה שהלכה את שביל האפלאצ'ים במלואו, ולאחר מכן עשתה היסטוריה נוספת כאשר הלכה אותו פעמיים נוספות. עד השנה בה היא יצאה לדרכה בפעם הראשונה רק חמישה גברים ואף לא אישה אחת צלחו את השביל מקצה לקצה. העובדה שגיטווד סיימה את המסלול היא הישג מרשים לכל הדעות, הוסיפו לכך את העובדה שהיא עשתה זאת לראשונה בגיל 67, וקבלו את סבתא גיטוווד.

ומעשה שהיה כך קרה. בשנת 1954 בעודה אם ל-11 ילדים וסבתא ל-24 נכדים, קראה גטווד ב"נשיונל גאוגרפיק" על שביל האפלאצ'ים, ובמגזין צוין שעד כה לא הייתה אף אשה שהלכה את כולו. עובדה זו הציתה רעיון שכבש את נפשה, ובמילותיה, "זה נראה היה כמו חוויה שעשויה להיות משעשעת". עוד באותה שנה היא יצאה לדרכה בשביל וכמעט מייד הלכה לאיבוד, ורק התערבות של שומרי יערות מנוסים, אשר שלחו אותה לאחר כבוד חזרה לביתה, הצליחה למנוע אסון. רוב האנשים היו מבינים את הרמז, אולם לסבתא זפטה גטוווד זה אפילו לא דגדג. בשנה שאחרי (1955) כשהיא בת 67, ומבלי להודיע למשפחתה מה היא עומדת לעשות – היא הייתה גרושה, וילדיה היו בוגרים – החלה גטוווד מחדש את שביל האפלאצ'ים.

רק לקראת סיום השביל, כאשר השמועה על מבצע היחיד המזהיר החלה לעשות כנפיים, היא החליטה ליידע את בני משפחתה איפה היא ומה היא בדיוק עושה, רק על מנת שלא ישמעו על כך לראשונה מהתקשורת. מאוחר יותר סיפרה בתה כי היא קיבלה ממנה גלויה יום אחד בלבד לפני שסיפור התפרסם בכלי התקשורת.

גטווד

סבתא גטווד כפי שצולמה בזמן כיבוש השביל

 

בשנת 1960, בהיותה בת 72 הלכה סבתא גטווד את השביל בשנית, ושוב פעם בהיותה בת 75, אם כי יש להודות שבפעם האחרונה הלכה גטווד את השביל בקטעים ולא ברציפות, כנראה שבכל זאת מתרככים עם הגיל.

בנוסף, וכדי למלא את זמן הפנאי בין הליכה להליכה, היא הלכה בשנת 1959 את מסלול אורגון – Oregon Trail – מסלול קליל באורך 3500 ק"מ ממזרח למערב ארצות הברית (שהיה נתיב עגלות במסע אל המערב בתחילת המאה ה-19), את זה היא עשתה בקצב נינוח של 35 ק"מ ליום. כאשר היא יצאה למסלול היא תכננה להצטרף לשיירת עגלות אשר חצתה אותו לרגל מאה שנים לאורגון, אולם כשהגיע לנקודת ההתחלה במיזורי גילתה שאחרה את המועד בשבוע. הדבר כמובן לא ריפה את רגליה והיא יצאה לדרך, פגשה את שיירת העגלות, עקפה אותה וסיימה את המסלול בהפרש של שבוע.

סבתא גטווד על שביל האפלאצ'ים:

"לא הייתי מתחילה את השביל אם הייתי יודעת כמה קשה הוא. אבל אני לא מסוגלת ולא הולכת לפרוש".
"מאיזושהי סיבה אידיוטית הם תמיד מובילים אותנו במעלה הסלע הגדול ביותר באזור ואל פסגת ההר הכי גבוה שהם יכולים למצוא".
"חשבתי שזו הולכת להיות חוויה משעשעת, זו לא היתה".

גאטווד נולדה ב25 לאוקטובר 1887 ומתה ב4 יוני 1973. במהלך 18 שנים היא טיילה 14,000 מיילים (22,530 ק"מ) ולזכרה יש היום מסלול טיול באורך 6 מייל שהיה אחד המסלולים האהובים עליה (אני מניח שהיא הייתה משועשעת מכמה המסלול קצר)

הייתי מאחל לה שתנוח בשלום על משכבה אבל אני מניח שהיא תשתעמם שם למוות.

 

ציוד טיולים מינימלסטי

בנוסף לכול האמור, גאטוווד הייתה מחלוצות התרמילאות קלת המשקל (אולטרה לייט). הציוד שלה כלל: זוג נעלי סניקרס, שמיכה צבאית, סכין, בקבוק מים, מעיל גשם, וילון אמבטייה, ספל, ערכת עזרה ראשונה, וזוג בגדים להחלפה. היא סחבה את כל הציוד בתוך שק תוצרת בית.

שלושה עקרונות עומדים בבסיס התרמילאות הקלה:

הפחת ציוד – הורד ציוד לא חיוני והפחת את כמות הפריטים הכפולים. שני זוגות בגדים יספיקו לטיול. בזמן שאתם לובשים זוג אחד אפשר לכבס את הזוג שני. זכרו, אתם יוצאים לטיול לא לתערוכת אופנה. יש כרגע שלוש חולצות שלי שמסתובבות באיטליה, נפטרתי מהן אחרי שהפנמתי את העיקרון הזה. בנוסף, הימנעו מפריטים כפולים לאותו צורך. פינג'אן וסיר הם שני פריטים שנועדו לחמם מים ניתן לוותר על אחד מהם. כפי שאפשר לראות ברשימת הציוד גאטווד לא לקחה שום פריט מיותר.

הפחת משקל ונפח של פריטים – בהינתן הבחירה בין שני שקי שינה בעלי תכונות זהות בחרו את האחד הקל יותר.

השתמש בפריטים רב שימושיים – גאטווד השתמשה בוילון האמבטייה שלה הן כמזרן ללילה (היא אספה עלים והניחה תחתיו) והן כמחסה מגשם בשעת הצורך.

תרמילאות קלה (בין 4.5 ל- 9 ק"ג למטייל) היא עניין של ניסיון, מטייל עם ותק מבין את החשיבות של משקל נמוך ופועל בהתאם. הבעיה היא שהלימוד עשוי להיות יקר (לקנות ציוד כמה פעמים עד שמגיעים למשקל הרצוי) וכואב (מי שחווה כאבי גב/ברכיים/שברי מאמץ/שביזות כללית אחרי הליכה ממושכת עם משקל רציני יודע על מה אני מדבר). ולכן אנסה לתת לציבור הקוראים כמה קיצורים בדרך אל התרמילאות הקלה.

אחרי שביצענו את שלושת השלבים האלה נישאר עם רשימת ציוד מצומצמת. זה הוא צעד גדול קדימה שיאפשר לנו להוריד את המשקל בצורה משמעותית. ההתקדמות מכאן תהיה איטית יותר ותצריך כמות מרובה של מחקר. עולם האולטרה לייט הוא עצום בגודלו, ויצא לי לבלות ימים שלמים כשאני מתמקד אך ורק בציוד בישול קל משקל. בהמשך אייחד פוסטים נפרדים לכל נישה ספציפית של ציוד ואספק סקירה של הציוד הרצוי בתחום, עד אז, ורק למקרה שאתם טסים בקרוב לחו"ל ואורזים תכולה שתגרד את 20 ק"ג המותרים, נסו להרהר בסבתא גיטווד, שהלכה 3,400 ק"מ בתנאים לא פשוטים על תרמיל אחד קטן על הגב, ותתחילו להוציא דברים מהמזוודה.

אם יש לכם הערות בונות אשמח לשמוע. מי שמתעניין בנושא ומעוניין בעדכונים קבועים בתחום מוזמן לקבוצת הפייסבוק שלי "מדריך הטרמפיסט לפלנטה"

__________

באותו נושא –
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה – חלק ראשון

__________

 

היה ראשון להגיב