כמו מרבית צורות החיים מבוססות הפחמן המצויידות בזוג עיניים ואוחזות באינטילגנציה בסיסית, נחשפתי גם אני במהלך השבוע האחרון לפרץ לאומי של דאגה כנה באשר לגורלה של מדינתנו הקטנה בכלל, והביטחון התזונתי של אזרחיה בפרט, אשר נבע מעסקת המכירה של תאגיד תנובה לידי חברה המצויה בשליטת הממשלה הסינית. החל בראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, וכלה באחרון הטוקבקיסטים, דומה שלא היה כמעט אדם אחד במדינה שלא הביע את עמדתו המלומדת באשר להשלכותיה של העסקה (מי לטוב ומי לרע), ולפיכך אחסוך מכם את דעתי ורק אציין בקצרה שמדובר במהלך נפלא, שיכול לראשונה לאפשר להמוני אדם לחגוג את חג השבועות בצורה נאותה.
כפי שכתבתי באתר זה בעבר, חג השבועות תמיד היה מהחביבים עלי. ראשית, בניגוד לרוב חגי ישראל האחרים (יום העצמאות, חנוכה, פסח ופורים) אשר אותם ניתן לסכם במילים: "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, מתי אוכלים?" הרי שבשבועות, כמו גם בראש השנה, יש אווירה חיובית ואופטימית שאינה נובעת ישירות משובל הדם ההיסטורי שהותיר אחריו החג. שנית, כילד זכיתי לא פעם ולא פעמים להיות נוכח בטקס הבאת הביכורים שנערך לרגל החג בקיבוץ דפנה, שסבי וסבתי היו ממקימיו. התהלוכה הארוכה של הילדים הנושאים בידיהם את פרי האדמה, כמו גם את הוולדים האחרונים מהדיר, זכורה לי כאירוע מלא שמחה, הוד והדר, שכיום ניתן לראות שכמותו רק בסרטים על איימישים שסיימו לבנות אסם תבואה. רק דבר אחד הטריד אותי בחשבון הסופי של החג, והוא מנהג אכילת הגבינות שכמו יצא מכלל שליטה.
נכון, לכל חג יש את מנהגי האכילה שלו שמתקשרים רק באופן אקראי לתוכן החגיגה, אבל עניין הגבינות נמצא לדעתי בסקאלה שונה לחלוטין. כל ניסיון לברר את מקור המנהג, החל בויקיפדיה וכלה בספר "חגים ומועדים לזאטוטים" מסתיים במפח נפש: "למנהג אכילת מאכלי החלב ישנם הסברים רבים…" משפט אשר בעצם רוצה לומר: "אנחנו לא באמת יודעים". עם סיבה או בלי סיבה, כשבועיים לפני החג אנחנו מתעוררים לעולם שמורכב מכשבעים אחוזים מים ושלושים אחוזים פרסומות לגבינות.
ייתכן והסיטואציה לא היתה מעוררת בי חוסר נחת אלמלא במהלך השנים נחשפתי יותר ויותר להשלכות של אכילת מוצרי חלב, ולאופן ייצורם – לא הלאה אתכם בתיאורי זוועות כאלה ואחרים, חבל לבזבז פיקסלים טובים על מילים כשאפשר פשוט לשתף את התמונה הזאת.
איך שלא נסתכל על זה, כל מוצר מזון המגיע מן החי, אשר הופק בהליך ייצור תעשייתי והמוני, יהיה בסבירות גבוהה ספוג בסבל והפרשות, ובהתאמה, לא יכול להיות טעים בהגדרה (לפחות בהגדרתה של תנועת סלואו פוד), מה שמוביל אותי בחזרה לעסקת מכירת תאגיד "תנובה", יצרנית מאכלי החלב הגדולה בישראל. יותר מהעובדה כי התאגיד המדובר כבר היה בשליטה של ידים זרות (בריטיות לצורך העניין), הפתיעה אותי התגובה החריפה כנגד העסקה מהסיבה הפשוטה שאיש לא כופה עלינו להמשיך ולרכוש את מוצריה של חברת "תנובה". באופן תיאורטי, אם כל אזרח שהביע את דאגתו במהלך השבוע האחרון היה מפסיק לרכוש לאלתר את מוצרי התאגיד, הרי שבתוך שלושה חודשים היו הסינים נשארים עם מספר לא מבוטל של נכסי נדל"ן מניבים, וכמות בלתי נתפסת של גבינה מקולקלת וריחנית. במילים אחרות, "תנובה" היא לא נכס אסטרטגי אמיתי של מדינת ישראל, כל קיומה תלוי בנכונות שלנו להמשיך ולרכוש את תוצריה, חלב, ביצים וגבינות.
אלה מכם הרוצים להעניש את החברה מוזמנים לעבור ולרכוש קוטג' מבית היוצר של תאגיד "שטראוס", או גבינות ממחלבות "גד", אבל האופציה הטובה יותר היא לעבור ולצרוך גבינות אמיתיות ואיכותיות, מיצרנים קטנים ופרטיים, המופקות מחלב עזים וכבשים. מבין כל המלל שעלה ברשתות החברתיות בשבוע האחרון אני אצטט ברשותכם את הסטטוס של ידידי רפרם חדד מתנועת סלואו פוד:
"אני קם וכל הפיד שלי מלא על תנובה. אז משהו קטן, לא יודע מה יש לאנשים נגד הסינים. אולי העובדה שהם עם עור צהוב. תתנחמו בעובדה שהבעלים הקודמים של תנובה, הבריטים, גם כבשו פעם את סין ואולי הכניסו לשם ערכים לבנים. ובלי קשר לגזענות או לא גזענות או ׳מה ישראלי בעינך׳ ושטויות אחרות. אל תאכלו תנובה, אל תאכלו מולר, אל תאכלו תאגידים. תאגידי חלב, בשר, ירקות. תאכלו מקומי. תאכלו פחות תוצרת מן החי. תשתו חלב שאתם יודעים מאיפה הוא הגיע וגבינה שאתם יודעים מה הכניסו לה. תתמכו בגבנים קטנים ואם יקר לכם, תאכלו פחות. יקר פי שתיים? תאכלו חצי ותאכלו עוד עגבניות. ככל שתתמכו ביצרנים הקטנים, המחיר גם ירד והם ירוויחו יותר. וגם אתם"
עד כדי כך פשוט. אני אינני טבעוני, אולם בשנים האחרונות אני נמנע כמעט כליל ממוצרי חלב, וממעט גם באכילת ביצים. כשאני כבר כן רוכש גבינות, אני דואג שהן יהיו מחלב עזים ומתוצרת של מחלבה קטנה ומקומית, כזו השייכת לדיר עצמו. המוצר אמנם עולה לי יותר כסף מרביעיית קוטג' בסופר, אבל מכל הבחינות האחרות אין מה להשוות: אני תומך בעסק קטן ולא בתאגיד, אני אוכל מוצר שהגיע מחיה שלא עברה התאמה גנטית לתפקידה או סבלה מהתעללות לשמה (בסבירות גבוהה), וחשוב מכל, אני אוכל מוצר בריא וטעים. בנוסף, מאחר ואני צורך מעט גבינות, בסופו של דבר אני גם משלם פחות. מה שנכון לרעיון "יום שני בשרי" אותו אני מפיץ ברחבי הרשת, נכון גם לגבינות – תצרכו פחות, תשלמו פחות, תהנו יותר.
וזאת בדיוק הסיבה שמכירת תנובה לסינים היא סיבה לחגיגה אמיתית – בעבור המוני ישראל הפטריוטיים זאת הזדמנות של פעם בחיים להיגמל מאותן גבינות רכות וריריות המיוצרות מחלב בקר ומוגשות בקופסאות פלסטיק ממותגות, ולהחליפן בגבינות איכותיות מחלב עזים או כבשים, לתמוך בעסקים וגבנים קטנים ומקומיים, ולזכות סוף סוף לאכול בחג השבועות מוצרים שראויים לזכות לתואר "גבינות".
ורק כדי שלא לדבר באוויר, הנה רשימה של גבנים ומחלבות קטנות מהאתר המומלץ של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה לתזונה מקומית. לרשימה זאת מן הראוי להוסיף גם את דני ברזילי ממשק הנוקד (טלפון 04-9566062) ואת שי זלצר, איש הגבינות מהסטף (טלפון 02-5333748)
הרי לכם דרך טובה וראויה לשדרג את חג השבועות הקרוב – בחרו לכם גבן אחד מן הרשימה, סעו אליו (ניתן לשלב עם טיול באזור) ורכשו ממנו את הגבינות לערב שבועות – אנחנו אולי לא יודעים למה אנחנו אוכלים גבינות בחג הספציפי הזה, אבל אנחנו בוודאי ובוודאי יודעים שזכותנו לאכול גבינות טובות. ואל תשכחו, מילוי אחר ההמלצות המופיעות בפוסט יכול להשפיע על הביטחון התזונתי של מדינת ישראל.
משק |
מקום |
מוצרים |
חנות |
תנאי גידול |
אורגני |
עוד |
טלפון |
גינת המטבח | ראש פינה | גבינות מחלב עזים | בתיאום מראש | לא | ארוחות בוקר וצהרים כל יום שישי | 04-6936263 | |
חצר האיכרים | זכרון יעקב | גבינות עזים | פתוח בשישי ושבת בין 11:00 ל-13:30 | לא | 04-6399308 | ||
טבע עז | בן עמי | גבינות רכות וקשות מחלב עזים | יש | לא | יש במקום מעדנייה/מסעדה | 04-9822554 | |
מוטק'ה החולב | תלמי אלעזר | גבינות מחלב כבשים | |||||
מרקוביץ' ארץ זבת חלב |
נחלים | גבינות קשות מחלב כבשים | יש | לא | ארוחות בוקר בתיאום מראש | 03-9332797 | |
משק זית | אלון הגליל | גבינות מחלב עזים | בתיאום מראש | העיזים רועות מידי יום במרעה טבעי | כן | 054-4404057 | |
משק עפאים | מושב עידן | יוגורט וגבינות מחלב עזים | בתוך חנות "לחמים [7]" ברח' החשמונאים בתל-אביב |
לעזים מרחב רב בדיר, הן ניזונות מאוכל אורגני | כן | סיורים בתיאום מראש. | 052-3666850 |
עז בא הגליל | שאר ישוב | מוצרי חלב עיזים, שמן זית וגדיים | בתיאום מראש | מקפידים על תנאים טובים טבעיים | אורגני ללא אישור אורגני | סיורים בתיאום מראש | 04-6959006 052-6808166 |
עז עיז | מנחמיה | גבינות רכות וקשות, יוגורט בטעמים | יש | לא | 057-7292996 | ||
צאן אל | ציפורי | גבינות קשות מחלב עזים | יש | לא | כשר. סגור בשבת. | 04-6469536 |
__________
באותו נושא
הכל אודות חלב
__________
דניאל
"אם יקר לכם, תאכלו פחות. יקר פי שתיים? תאכלו חצי ותאכלו עוד עגבניות. "
לדעתי, במשפט הזה יש לא מעט חוסר רגישות. עם כל הכבוד לעגבניות, ויש כבוד, הן לא מקור לחלבונים, סידן ושאר ירקות.
דניאל
עמית נויפלד
לא צריך להיתפס למילה עגבניות, הכוונה של רפרם היתה שגבינות, וגם דגים או בשר, הם יקרים יחסית למזון שמקורו בצומח (ירקות או קטניות) ובהן יש די והותר על מנת לספק חלבונים, סידן וכו'.
המטרה הסופית היא לאכול טוב, וטעים, ובשביל זה צריך להתעקש על מוצרים איכותיים – גבינות של גבנים פרטיים, עופות אורגאניים, בשר מקומי שרעה בשדה (למי שאוכל את כל אלה כמובן) הם עולים יותר נכון להיום, אז כדי לא להתפשר ההמלצה היא לצרוך אותם בכמויות יותר קטנות.
עמית נויפלד
רוני
אני אישית נמנעת מלהכניס מוצרים של תנובה (ואת כל חברות הבת שלה, כולל, לצערי, את הרדוף, אחרי הרכישה). אין לי שום ענין לפרנס אותה ואת בעליה, מסיבות אקולוגיות, חברתיות ומוסריות.
מסיבות דומות אני נמענת ממוצרי אוסם/עלית/שטראוס/חברה מרכזית למשקאות/יוניליבר/נסטלה ועוד.
יש בארץ המון יצרנים קטנים עם מוצרים טובים ומחירים הוגנים שנאבקים על קיומם. מאד משמח לרכוש מהם.
רוני
עמית נויפלד
בהחלט, מסכים איתך לגמרי.
כתבתי על זה לא מעט במסגרת קמפיין "רק לא רשת" שאנחנו מנהלים באתר – משתדל לקנות רק מקטנים
עמית נויפלד