"הרבה מאוד שנים התעסקתי בדילמה הזאת. איך אני יכול לעשות מוצר שיוצא נגד צריכה. איך אני מעצב משהו שמעודד אנשים לא לקנות. זאת היתה מחשבה לא הגיונית, פרדוכסלית כמעט, אני הרי לא יכול לעצב מוצר מכוער שיבריח לקוחות, המטרה היא בסופו של דבר למכור. לקח לי הרבה זמן למצוא את הנישה שבה אני ארגיש שלם עם עצמי." את הדברים האלה אמר לי אלי צ'יזיק, מעצב רהיטים, נגר ואמן, כאשר פגשתי אותו בתערוכה החדשה שלו שמציגה בימים אלה בתל אביב.
רגעים ספורים בגלריה הם כל מה שצריך כדי לומר דבר אחד בוודאות על העיצובים של אלי – מכוערים הם לא. למעשה, מהרזומה שמופיע באתר האישי שלו, אשר כולל לא מעט זכיות בתערוכות עיצוב ברחבי העולם, ניתן להסיק שגם אם היה ממש רוצה ומתאמץ, ספק גדול אם היה מצליח להוציא תחת ידיו מוצר שלא הייתם רוצים לאמץ. מאחר ובאתר סלואו עלו לא מעט פוסטים שעסקו בחלקם של מעצבי המוצר בעידוד תרבות הצריכה, ובתרומתם לרעיון ה"עיצוב לשבר", הרי שיהיה זה רק הוגן והולם לפרגן למעצב שמראשית דרכו בחר להוות אנטיתזה לגישת ה"צרוך ככל יכולתך", ובמקומה בחר לעצב מוצרים עמידים, יציבים, ממוחזרים, והכי חשוב, יפים.
"זה עקרון שעליו עמדתי מהרגע הראשון," הוא מסביר, "אני לא רוצה שאנשים יקנו את העיצובים שלי בגלל שהם "ירוקים", "אקולוגיים", ממוחזרים" וכו', קודם כל אני רוצה שהם יקנו אותם בגלל שהם ייראו טוב במטבח שלהם, בסלון, בחדר השינה ובמסדרון. העובדה שמדובר ברהיט בר קיימא היא רק בונוס לכל שאר האיכויות שטמונות בו"
דרכו של צ'יזיק לעיצוב רהיטים משאריות עץ עברה בלא מעט תחנות, ביניהן ניתן למנות קורס נגרות מטעם משרד העבודה, לימודי עיצוב במכון הטכנולוגי בחולון, עבודה כמעצב קונספטים עבור חברת טאפרוור, וניהול נגריה בישראל, בכל אחת מהן, המוטיב הסביבתי היה קיים בצורה זו או אחרת. "כבר כשהייתי סטודנט נמנעתי מלעבוד עם פוליאוריתן מוקצף למשל וחיפשתי את חומרי הגלם הטבעיים יותר, וכך הגעתי לעץ."
אותו עץ גם היה אחראי לגיוסו לחברת טאפרוור הבינלאומית, וזאת לאחר שסגנית נשיא החברה נתקלה באלי ועיצוביו בתערוכה בעיר ניו יורק, וליתר דיוק, בקערת פירות שעיצב מעץ, אשר מגיעה שטוחה והקונה מקפל אותה ומביא אותה לעיצובה השלם. "חברת טאפרוור היא חברה סופר מסחרית מצד אחד, ומצד שני יש בה את האלמנט של הקיימות מאחר והיא מייצרת מוצרים איכותיים מאוד ואף מעניקה עליהם אחריות לכל החיים." לאחר כחמש שנים של עבודה כמעצב פרילנס עבור חברת טאפרוור, התגלגל אלי לעבוד כמנהל נגריה, תקופה בה התהווה גרעין עבודתו הנוכחית.
"כמנהל נגריה נחשפתי בראש ובראשונה לכמויות הפחת. מדובר בחומר גלם איכותי שפשוט אינו מנוצל ונזרק, פשוט מאחר והוא בגדר שארית שאינה מתאימה לאף שבלונה קיימת." במקביל, נחשף אלי להרצאה של צמד המעצבים GODSPEED אשר עוסקים בעיצוב רהיטים מזבל שהם מוצאים ברחוב ומשאריות, ואז הדברים החלו לפול למקומם באופן טבעי.
"הבנתי שאני רוצה להמשיך לעצב, ושבניגוד למעצבים רבים, יש לי גם את היכולת לבצע מאחר ואני נגר במקצועי. התחלתי לאסוף שאריות עץ מהנגרייה, ובסטודיו שלי יצרתי מהם משטחי עץ חדשים, בהם השתמשתי לטובת עיצובים שיצרתי על המחשב."
נכון להיום, מרבית חומר הגלם של אלי מגיע מנגרייה גדולה של חבר קרוב, שיותר משמח לאפשר לו לעשות שימוש בחומר הגלם שבעבר נזרק. לעיתים, הוא אינו מהסס להודות, עולה צורך לרכוש עץ על מנת להשלים עיצוב כזה או אחר, אולם רובם ככולם של הרהיטים נבנים על בסיס משטחי עץ שהוגדרו בעברם כזבל נגרים.
הקולקציה המוצגת כעת בתערוכה, הינה השלישית במספר שאלי יצר בטכניקה הספציפית הזו, והפריטים הינם One of a Kind – במידה ותרצו פריט מהקטלוג שנמכר, אלי ישמח לייצר בעבורכם אחד דומה וחדש, אולם הוא לא יהיה אחד לאחד, והצורה הסופית שלו תהיה תלויה בחומר הגלם הזמין, כמו גם בבקשות אישיות מצד הלקוחות. "אני עובד עם הידיים, בלי שבלונות. כשאני מתחיל לחתוך אלכסונים אני לא יודע בדיוק איך זה ייגמר, אבל עד כה הרגש לא אכזב. כשלקוח מגיע אלי ומבקש לרכוש רהיט מקטלוג אני בדרך כלל אגיע אליו הביתה, אראה כיצד הפריט ידבר עם רהיטים אחרים בבית, ואז אעצב לו רהיט דומה אבל לא זהה. כשעובדים ידנית כמעט בלתי אפשרי לייצר שני רהיטים זהים."
מבחינתו של אלי, החיפוש אחר זהות כמעצב עם התמחות בקיימות הגיע למנוחה, זמנית לפחות. "אני עושה סדרות קטנות. אני עובד עם הידיים. אני מייצר משטחי עץ משאריות, ועדיין, אני לא מרגיש שאני משנה את העולם. מצאתי את הנישה הקטנה שלי שבה אני מרגיש שאני מצליח להביא יותר תועלת מאשר נזק, ואני חושב שאם כל אחד יעשה זאת בעבור עצמו, אנשים יהיו בתור התחלה יותר מאושרים, וכתופעת לוואי משנית, העולם והסביבה שלנו יהיו יותר מרוצים."
___________
לאור ההתעניינות, התערוכה "זהמהיש" תוצג בגלריה "פריסקופ" עד תאריך 17.08 ואלי עצמו יהיה במקום על מנת לארח ולספק הסברים. הרהיטים עצמם יימכרו במחירים מוזלים, ולא נותר לי אלא להמליץ בחום על ביקור במקום.
שעות הפתיחה ב-ה 17:00-20:00
ו-ש 11:00-13:00
גלריה "פריסקופ" בן יהודה 176 תל אביב
___________
לפוסטים קודמים בטור – המקצוענים
___________
נעמה
מה הקטע עם האנגלית? עם כל הדיבור על מקומיות, קיימות וכולי ובסוף אין מילה בעברית? די מגוחך…
נעמה
מערכת סלואו
אין מילה בעברית?
קראת הרגע כמעט אלף מילה בעברית. באתר עלו 280 פוסטים, בעברית. למעשה, מעבר ללוגו של האתר ולשמות הקטגוריות השונות, אין בו מילה אחת באנגלית (אלא אם השתרבבה כזו לפוסט מנימוקים מעשיים).
סלואו היא תנועה בינלאומית, שמה נכתב בדרך כלל באנגלית בכל שפה בה כותבים עליה.
שיהיה יום טוב, אנחנו אוהבים אנשים שיודעים להבחין בין העיקר לתפל בכל מקום אליו הם מגיעים בחיים.
מערכת סלואו