תעשה את עצמך בבית

אם התמונות על הקירות היו ממש לטעמנו, החטיפים במיניבר היו כל מה שיכולנו לחלום עליו, והאנשים שפגשנו בלובי היו לבביים להפליא, אולי זה בגלל שאת החופשה המשפחתית שלנו עשינו השנה בבית.

החופשה המשפחתית השנתית. קודש הקודשים של ערכי המשפחה הבורגנית המתחדשת. מסביב מטוסים ממריאים לכל קצוות תבל, נושאים בבטנם משפחות נרגשות בדרכן לריזורטים תכולי ברושור. גם אנחנו כבר היינו בדרך לשם. כבר ישבנו על האתרים המתאימים והשווינו חברות תעופה. אבל באיזשהו רגע הבטנו זה בזו, שירת מלאכים נשמעה ברקע, הצילום הפך איטי וגם נוסף איזה גוון ווש ספייה לפריים, והבנו שאנחנו הולכים להפתיע את עצמנו השנה בחופשה בבית.

כך תעשה לך חופשה ביתית:

1. עקרון ההכבדה: כידוע, הסיבה ההגיונית היחידה לקחת את כל המשפחה לחו"ל, היא ההוכחה שאתה יכול. אתה חזק, עשיר ואדיוט מספיק בשביל להשכיב אי אילו עשרות אלפי שקלים על העניין הזה, על כן אתה כנראה זכר אלפא, וראוי להיות גבר ישראלי. כדי לפתור את הפינה הזו, צפיתי קצת בשידורי האולימפיאדה. יא-אללה איזה תותח הבולט הזה, הא?

2. איך לעבור מחול לקודש: זה לא עניין של פייסבוק כן או לא. אם שיטוט בפייסבוק עושה לך נעים, אדרבא. הפטנט נעוץ בזיהוי של הדברים שמעיקים לך על הנשמה בחיי היום יום, ואיפסון שלהם במחסן. אצלי זה כל מה שקשור בלהרוויח כסף. עכשיו אני בחופש. לא מרוויח כלום. אם ברצונכם לתרום לי, נא השאירו הודעה ואחזור אליכם, תודה.

3. ניהול פיננסי: מכיוון שזה עתה חסכנו כמה עשרות אלפי שקלים על חופשה שלא תהיה בכרתים, הכול מותר. נפצח איפה את החופשה שלנו במסע שחיתות במכולת. בשבוע הזה תהייה בבית אפילו… אפילו… גרנולה עם תמרים! בקבוק יין סביר לכל יום, ושניים ממש שווים, אחד לערב האחרון, ואחד לזה שאחריו. שום מסעדה בעיר היא לא יקרה מדי, אם לוקחים בחשבון שזה במקום לנסוע עד לרביירה ולאכול בהמון יורואים. אגב ככה, על הדרך, אנחנו גם מחזקים את בתי העסק בסביבה, כדי שיהיו שם גם בשנה הבאה (סליחה מלואי מדאון טאון ניס, שבוטיק הגבינות שלו יאלץ להסתדר השנה ללא תרומתי הצנועה).

4. תוכניות: אין כל צורך למהר לשומקום. מצד שני, כדאי לגרד את עצמותינו מהמיטה מתישהו, כי ב16:00 כבר קבענו תור בים. זה הזמן להיזכר בכל בתי הקפה הקטנים שראינו בדרך לעבודה אבל אף פעם לא יצא לנו לשבת בהם, התערוכות שרצינו להציץ לתוכן, הצגות, סרטים, חברים, ספרים, שוק (לפני החום) ובעיקר כל מיני דברים שפוגשים אותנו במקרה כשאנחנו הולכים לעשות דברים אחרים.

5. נוהל טלפונים/מיילים: כמובן שהכי טוב לכבות. אבל מעטים מאתנו הגיעו לרמת זן כה גבוהה, שהם מסוגלים להתנתק באמת לשבוע. לכן, אנחנו:
א. נסנן כאילו אין מחר
ב. נענה תשובות קצרות ולאקוניות, שמתחילות תמיד במשפט "אני בחופש, זה דחוף?".

6. איך נעלה תמונות לפייסבוק של הילדים משתכשכים במזרקה בפאלמה דה מיורקה?: באמת הגיע הזמן להפסיק עם הזוועה הזאת.

7. מניין נפגוש אנשים חדשים?: דברת פעם עם השכן מלמעלה? הידעת שהוא עובד בקונסולייה המצרית? באמת. ובעוד חודש עושים לו רילוקיישן לספרד, וזאת ההזדמנות האחרונה שלך בחיים לפגוש דיפלומט מצרי אמיתי. אם אתה רוצה ללכת ממש רחוק, אני ממליץ על ההומלסים בגנמאיר. אוקי, לא חייבים להתחיל דווקא עם הכי שיכורים. אבל יש שם כמה שיריצו לך סרט מול העיניים.

8. כיצד נבקר במקומות שרגל אדם לא דרכה בהם: הספרייה הציבורית בכלבו-שלום, 11 בבוקר. יכול להיות שיש שם עוד אנשים, אבל הם פחות נוכחים מהספרים שהם קוראים. אחר כך אתה יוצא ונכנס כמה פעמים, כדי שכמה שיותר אנשים יראו אותך ויחשבו שאתה חכם. אותו דבר עם ספריית הסרטים בסינמטק. ובכלל, פתחתם פעם מדריך תיירות של העיר שלכם? תופתעו לגלות כמה אטרקציות קיימות בטווח של עד חמישה קילומטרים בקו אווירי מהבית שלכם.

9. אבל, בכל זאת, זה לא דומה מדי לחיי היומיום שלנו? הרי לכם מטרה ראוייה: במקום לארגן לעצמכם חיים של חמור 51 שבועות בשנה, רק כדי שתוכלו להרגיש את ההבדל במהלך שבוע החופש, ואז להתרסק על קרקעית הרוטינה, יהיה נחמד דווקא לנסות לארגן חופש שדומה לחיים האמיתיים, כדי שהחיים האמיתיים יהיו, מתישהו, אולי, דומים יותר לחופש. איך? על כך בפוסטים אחרים בבלוג זה.

___________

אמצע אוגוסט, אני מניח שקצת מאוחר מידי בשביל לשנות תכניות. אתם בטח כבר בדרך ל… או בחזרה מ…. אבל בשנה הבאה באמת מומלץ לנסות את האופציה הזו.
היי, אם לא תהנו, תחזירו לעצמכם את כספכם.

____________

לבלוג של עמית גל – לחץ כאן

____________