האם קרה לכם פעם שהגעתם לעבודה בראשון בבוקר ולמרות ערמות המיילים שמהבהבים ומשוועים לטיפולכם התיישבתם לפני הכל עם כוס קפה ובדקתם מה התרחש בניוז' פיד שלכם בפייסבוק בחצי שעה שעברה מאז יצאתם מביתכם? האם קרה לכם פעם שעמדתם בתור לסופר ומחשבה מצחיקה חלפה בראשכם ואז נהייתם חסרי מנוחה ועצבניים כי בתור היו עוד שני אנשים לפניכם והסמארטפון שלכם נשאר בבית כי יצאתם רק לחמש דקות ואין לכם איך לצייץ אותה בטוויטר ממש עכשיו? האם אתם זוכרים מתי בפעם האחרונה שכבתם על הספה, בהיתם בתקרה והנחתם לעצמכם להיסחף במחשבות אינסופיות על כלום ועל הכול? רבקה ספנס, עיתונאית וסופרת צעירה, מקבוצת REBOOT, חוותה את הכל על בשרה…
__________
האם אתה רוצה לבלות את חייך בבדיקת עידכוני פייסבוק?/רבקה ספנס
"בשנת 1983 הייתי הילדה היחידה בשכונה שבביתה לא היה מכשיר טלוויזיה. למעשה, הייתי כל כך חריגה עד שהעיתון המקומי, הקיימבריגג' כרוניקל, פרסם כתבת תחקיר אודות משפחתי, שעסקה בגידול ילדים ללא טלוויזיה. לטעמי, זו היתה אחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבל אבי בכל הנוגע לגידול ילדים, וזו גם הסיבה, לפחות בחלקה, שאני הפכתי לסופרת – בזמן שילדים אחרים בשכונה צפו בסדרה Chips אני קראתי את יומנה של אנה פרנק.
באופן לא מפתיע, הייתי גם האחרונה, מבין מכריי, להצטרף לפייסבוק. עשיתי זאת בחוסר רצון וברגע של משבר לאחר פרידה קשה שהותירה אותי בתחושת שכול, ובצורך עז לתקשר. באותו זמן התגוררתי בלוס אנג'לס שם עבדתי ככתבת בעיתון, ובין היותי חדשה בעיר לאובדן בן זוגי שהיה גם חברי הטוב ביותר, ההתחברות לרשת החברתית נראתה כמו רעיון ראוי.
האירוניה היתה שהצטרפותי לפייסבוק רק תרמה להתמוטטותי: באמצעות האתר למדתי שהאקס שלי יוצא עם בחורה חדשה, וזאת אחרי שהיא העלתה תמונות שלהם מטיול קמפינג רק שבועיים לאחר הפרידה שלנו.
זה קרה לפני שלוש שנים.
בשנים שחלפו, הרשת החברתית שלחה את זרועותיה לכל פינה, עד שכיום, אם אתה לא בפייסבוק סביר להניח שתפסיד את ההזמנות למסיבות הבאות, את ימי ההולדת, ואת הקריאה להצטרפות לאירועים/הפגנות/מטרות אחרות שבהחלט תואמות את דעותיך, או לפחות זה מה שפונקציית הנויז' פיד שלך, המתעדכן תדיר, רוצה שתחשוב.
אם אתה לא בפייסבוק, אתה בכלל קיים?
טו מאצ' אינפורמיושן מארק, אבל תודה
התשובה הברורה היא כן, אבל מארק צוקרברג ושריל סנדברג רוצים שתחשוב אחרת. החברה שלהם, ששווה עשרות מיליארדי דולרים, רוצה שתאמין שאם אתה לא בודק עדכוני סטטוס 24/7 אתה עלול להחמיץ… ובכן, משהו גדול!
ומה בנוגע לטוויטר? בין האימיילים, לטוויטר, לפייסבוק, לטמבלר (והרשימה רק הולכת וגדלה) אתה יכול לבלות יום שלם בניסיונות להישאר מעודכן, והדבר המדהים ביותר הוא שאתה גם תרגיש שעשית משהו עם הזמן שלך, בעוד שכולנו יודעים שאנחנו בעצם מבזבזים זמן אותו יכולנו לבלות במשחק עם הילדים, בקריאה של הרומן הגדול הבא מהרשימה, בהליכה על חוף הים או פשוט במנוחה ורגיעה.
בשנת 2010 פרסם מאט ריכטל, הכתב הטכנולוגי של הניו יורק טיימס, מאמר שבו נכתב כי מדענים הגיעו למסקנה כי "כאשר אנשים מעסיקים את מוחם בקלט של נתונים דיגיטליים, הם מפסידים את "זמן הדממה" שהיה יכול לאפשר להם ללמוד טוב יותר ולזכור אינפורמציה חדשה, או לייצר רעיונות חדשים משל עצמם."
החלק של "הרעיונות החדשים" הוא המפחיד, והוא אפילו יותר מפחיד בכל הנוגע לילדינו. עם כל הטכנולוגיה הדיגיטלית שהם נחשפים אליה עוד בטרם הם מסוגלים לאיית את המילה "ריכוז", האם הם עוד יצליחו להיות יצירתיים? לפתח לא רק עוד רעיונות חדשים אלא גם יצירות אמנות חדשות? האם הם יצליחו להישיר את מבטם לעיני האדם שמדבר איתם או שהם ימהרו לקבור את ראשם במסך המהבהב, בחיפוש אחר תחליף שטחי לאינטראקציה האנושית?
התשובה היא: אנחנו לא יודעים. אבל בינתיים, אנחנו יכולים לעשות לעצמנו ולהם טובה, ולהכניס את עצמנו, כמו גם את ילדינו, למשטר של דיאטה דיגיטלית.
אין ספק – לפייסבוק, לטוויטר, לגוגל ולדומיהם יש המון מה להציע לנו כאשר עושים בהם שימוש בתבונה. אני למשל, באופן בלתי נמנע, אעלה את המאמר הזה לעמוד הפייסבוק שלי על מנת להנגיש אותו לקהילת חבריי ומכריי, וכאשר התחלתי את כתיבת הרומן הראשון שלי גוגל הפך את המחקר ההיסטורי ואת איתור העובדות להן הייתי זקוקה ל"עד כדי כך יותר קל"…
הבעיה טמונה במנות היתר; כמו בכל התמכרות אחרת – סקס, אלכוהול, מזון – זה לא הדבר עצמו שבעייתי, אלה הצריכה המוגזמת שלו על ידינו.
מנקודת מבט יהודית, יש דרך פשוטה להשיב לעצמנו מעט שליטה על אופן צריכת המידע הדיגיטלי. כפי שמציע "מניפסט השבת", פרוייקט שהושק בשנת 2010 בידי קבוצה של אמנים יהודים, אנחנו יכולים "לכבות" את שטף המידע ביום השבת, בין אם אנחנו אנשים דתיים ובין אם לא.
אם אלה יהודים המובילים את הדרך בכל הקשור לטכנולוגיה – ובלי להישמע כמו תיאוריית קונספירציה, זה לא סוד שצוקרברג, סנדברג, סרג'יי ברין ועוד רבים אחרים מהתחום הם יהודים – שיהודים יהיו גם אלה הקוראים לנו לבחון מחדש את חיינו הדיגיטליים.
אחרי הכול, אם כולנו נהיה בפייסבוק כל היום, מי יכתוב את הרומן הגדול הבא?"
__________
רבקה ספנס חברה בקבוצת REBOOT – חבורה של יוצרים יהודים צעירים אשר יצרה בשנת 2010 את "מניפסט השבת" – פרשנות חילונית משלהם ליום המנוחה – אשר קוראת להתנתק ליום אחד בשבוע משטף המידע, וזאת באמצעות המנעות מכוונת מכל מגע עם טלפונים, מחשבים, טלוויזיות, או כל מכשיר אחר עם מסך מרצד. הקבוצה אחראית גם ל"יום ההתנתקות הבינלאומי" אשר השנה התרחש בפעם השלישית.
__________