תיקון ליל שבועות, או, לאט עם הגבינות

לחג השבועות תמיד היתה הילה מיוחדת בעיניי. בניגוד לרוב חגי ישראל האחרים (יום העצמאות, חנוכה, פסח ופורים) אשר אותם ניתן לסכם במילים: "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, מתי אוכלים?" הרי שבשבועות, כמו גם בראש השנה, יש אווירה חיובית ואופטימית שאינה נובעת ישירות משובל הדם ההיסטורי שהותיר אחריו החג. בתור ילד אף זכיתי לראות מספר פעמים את טקס הבאת הביכורים בקיבוץ של סבי וסבתי, דפנה, והתהלוכה הארוכה של הילדים הנושאים בידיהם את פרי האדמה, כמו גם את הוולדים האחרונים מהדיר, זכורה לי כאירוע מלא שמחה, הוד והדר, שכיום ניתן לראות שכמותו רק בסרט על איימישים שסיימו לבנות אסם תבואה. רק דבר אחד הטריד אותי והוא נוהל אכילת הגבינות שדומה כי יצא מכלל שליטה.

נכון, לכל חג יש את מנהגי האכילה שלו שמתקשרים רק באופן אקראי לתוכן החגיגה (אוזני המן, אתם אמיתיים?) אבל עניין הגבינות נמצא לדעתי בסקאלה שונה לחלוטין. כל ניסיון לברר את מקור המנהג, החל בויקיפדיה וכלה בספר "חגים ומועדים לזאטוטים" מסתיים במפח נפש: "למנהג אכילת מאכלי החלב ישנם הסברים רבים…" משפט אשר בעצם רוצה לומר: "עזבו אותנו באמא שלכם, אנחנו לא באמת יודעים." עם דעת או בלי דעת, כשבועיים לפני החג אנחנו מתעוררים לעולם שמורכב מכשבעים אחוזים מים ושלושים אחוזים פרסומות לגבינות.

 

יחד עם זאת, השנה ניתן כבר לראות באופן מובהק כיצד המודעות לנזקים של אכילת מוצרים מן החי עולה לקדמת הבמה, כלל אתרי החדשות מעלים לפחות כתבה אחת העוסקת בנזקים של תעשיית החלב, ועל מנת לקבל רושם ראשוני על מצב הדיון אתם יותר ממוזמנים לצפות בסרטונים הקצרים הבאים

 

 

 

הטענות כנגד אכילת מוצרי החלב מסתמכות אם כן על מחקרים כאלה ואחרים, כמו גם על עדויות של צרכנים שהפסיקו לצרוך מוצרי חלב ומדווחים על שינויים דרמטיים במצב בריאותם, החל מהעלמות של אלרגיות שונות ואסטמה וכלה בקימה מכיסאות גלגלים, כך או אחרת, אין ספק שהדיון הפומבי והמתמשך בסוגיה הבריאותית מתחיל להדאיג את מועצת החלב בכבודה ובעצמה

 

___________

 

למרות שקטונתי מלהכריע בסוגיה הרפואית, הרי שאני לכשעצמי מתקשה להאמין שמוצר בריא ומזין יכול לצאת תחת ידיו של מפעל מזון תעשייתי, אבל גם אם יוכח לי אחרת באותות, מופתים ובדיקות דם של אחרים, הרי שאני עדיין גורס שישנן סיבות מספיקות אחרות להפחית בצורה דרמטית בצריכת מוצרי החלב, אותן סיבות שהביאו אותי לפני שנה וחצי לחדול מאכילת בשר.

אין בכוונתי לחזור ולדוש בפגיעות האקולוגיות שגורמת תעשיית משק החי, ובוודאי שלא לפתוח כאן דיון מוסרי נוסף, אבל אולי בכל זאת יש לנו כמה רגעים כדי להציג מספר תמונות מייצגות

 

 

 

תמונות קשות גם לאנשים שלא רגישים ללקטוז – ביותר ממובן אחד, דומה כי מנהג הקרבת הקורבנות שהיה נהוג בבית המקדש נמשך גם היום.

_____________

 

אבל רגע, אחרי הכל, אני לא רוצה לבאס אף אחד, בכל זאת – ערב חג אופטימי וחיובי במיוחד – ויותר מזאת, אני עצמי עדיין לא נגמלתי מאכילת מוצרי חלב, אז אולי כדאי שנגיע לדבר על מה שכן כדאי וניתן לעשות, ובראש ובראשונה, להפחית את הצריכה. אם אתם אוכלים מוצרי חלב באופן יום יומי, נסו לרדת בתכיפות ועברו בתור התחלה לשלושה עד ארבעה ימים של צריכת חלב. לאלה מכם שחייבים חלב בקפה, נסו את אחד מהתחליפים המצויים בשוק – יכול מאוד להיות שתגלו שחלב סויה טעים לכם יותר ושאתם משלשלים פחות.

אבל חשוב יותר מכך, בחרו בקפידה את מוצרי החלב שאתם אוכלים. נסו לעבור לגבינות המבוססות על חלב עיזים או כאלה אשר מיוצרות על ידי גבננים פרטיים. שי זלצר למשל, איש הגבינות מהסטף, מגדל עדר קטן בהרי ירושלים וניתן לשלב טיול מוצלח במיוחד ברכישת הגבינות המשובחות שהוא מייצר, וכמוהו יש עוד עשרות אשר מיצרים את הגבינות שלהם באופן הוגן, הן לסביבה והן לבעלי החיים. נכון, הגבינות יקרות יותר מאשר בסופר, אבל עדיף לאכול כמות קטנה של גבינות טובות מאשר ערימה של הפרשות ריריות המשווקות בקופסאות פלסטיק מקוררות. הבחירה היא בסופו של דבר בידיכם.

_____________

ואם כבר פוסט גבינות לשבועות אז הנה מתכון מאת הגרגרנית לתפיחה מוצלחת במיוחד, או כפי שנעים יותר להגיד – סופלה.

_____________