אתמול נפתחה באופן רשמי עונת המחאות של שנת 2012 וכמו בכל שנה (כלומר, כמו בשנה שעברה) מיד מתחיל הוויכוח הסוער ברשתות החברתיות ובשדרות המוצלות האם המחאה היא פוליטית או א-פוליטית. ובכן, מאז שניהלתי עם חברה שלי דיון של ארבע שעות בשאלה מדוע מורפיאוס וניאו לא הפגיזו את עיר המכונות בפצצות אלקטרו מגנטיות (מה שהיה יכול להוביל לביטול הצורך בסרט השני והשלישי בסדרת המטריקס) לא לקחתי חלק בוויכוח סרק כל כך מיותר, וזאת מכמה סיבות אותן אבקש לשטוח כעת, והראשונה והחשובה שבהן היא שהאנשים המתלבטים האם המחאה היא פוליטית או א-פוליטית ככל הנראה לא טרחו לבדוק את משמעות המילה 'פוליטי'.
______________
1. פוליטיקה – {מהמילה politikos – של האזרח; politeia – מדינה, אזרחות; polis – עיר} מדיניות, מדינאות, עניינים מדיניים, עקרונות מדיניים (לקסיקון לועזי עברי)
2. פוליטיקה – תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש שנעשה בהם ובחלוקתם. (ויקיפדיה להמונים)
עכשיו, האם לנוכח ההגדרה של המילה פוליטיקה יכול לבוא אי מי ולומר ברצינות שהמחאה אינה פוליטית? האם אין היא עוסקת בעניינים 'של האזרח'? האם אין היא עוסקת ב'עניינים מדיניים', ב'מדיניות', ב'כוחות הפועלים בחברה', ב'שימוש שנעשה בהם ובחלוקתם'?
לא, מי ששואל ברצינות האם המחאה היא פוליטית ככל הנראה מנסה להתחמק מהיותה כזאת, או לחילופין לא מבין שהוא בעצם מתבלבל, כי מה שהוא באמת ניסה לשאול זה – האם המחאה היא מחאה של השמאל או של הימין, ובמילים ברורות יותר, האם המחאה היא מפלגתית?
____________
וזאת כבר שאלה שאפשר להתייחס אליה ברצינות – האם המחאה היא מחאה של ימין/שמאל או של מפלגות אלה ואחרות? מי שמבקש לטעון כך אינו רואה את התמונה השלמה – שמאל וימין בפוליטיקה הנם מושגים מורכבים וטעונים שלא ניתן לסכם במילה "כיבוש" (מי ייתן ויסתיים במהרה) והם מורכבים ממכלול ההתייחסויות לנושאי הדת, הלאום, השימוש בכוח לפתרון סיכסוכים, היחס לצבא וכן, גם לכלכלה. לפיכך, האפשרות שמצביעי 'ישראל ביתנו' יצעדו לצד מצביעי 'מרצ' בהחלט קיימת – כל עוד המחאה נוגעת לעניינים כלכליים – ולא, שאלת יוקר המחייה אינה תלויה באופן הכרחי, ואפילו לא באופן מספיק, בשאלת השטחים הכבושים.
או במילים אחרות – אדם יכול (אם כי לא מומלץ) להיות ימין בטחוני ושמאל כלכלי, זה אפילו לא כרוך בפיצול אישיות ברמה הרפואית.
_____________
מיני מהומה התחוללה היום ברשתות החברתיות בעקבות העלאת הסרטון שבו נראים פעילים מנסים למנוע ממפגינים להניף שלטים של 'מרצ' בתואנה שלא מדובר באירוע פוליטי
אז לאלה שניסו להסיר את השלטים תוך שימוש בטיעון המופרך הזה, תתעוררו, אתם מנהלים מחאה סופר פוליטית, מה שהתכוונתם להגיד זה "זה לא אירוע מפלגתי", ותכלס, אתם צודקים. מחאת הקוטג' שסחפה אחריה מדינה שלמה יצאה מבני ברק. האם חילונים מימין ומשמאל היו נסחפים אחריה במידה ובהפגנות הראשונות היו מונפים שלטים של ש"ס? אני רוצה לקוות שכן, אבל קיימת סבירות גבוהה שלא.
המחאה החברתית, וזאת כבר דעתי האישית שאתם מוזמנים לחלוק עליה, צריכה להישאר א-מפלגתית. מי שמבקש להפוך אותה לאירוע של השמאל המפלגתי בישראל יימצא את עצמו צועד בחברת 5,000 איש לכל היותר, וגם אם אני משתייך לגוש השמאל, אני מעדיף לראות חצי מליון אזרחים מכל הקשת הפוליטית יוצאים לרחובות ודורשים את אותם דברים בדיוק שגם אני רוצה. הקוטג', הדיור, הרווחה, שחיקת השכר ויחסי ההון שלטון – כולם נכנסים תחת ההגדרה 'של האזרח' – ללא הבדלי דת, גזע, מין או השתייכות מפלגתית.
למען האמת, באופן אישי הייתי מעדיף לראות לצד השלטים של מרצ גם שלטים של ש"ס, ושל ישראל ביתנו, ושל חד"ש ורע"מ ובל"ד והליכוד והעבודה – אז היה ברור לכולם שאם כל המפלגות מקבלות ייצוג במחאה הרי שהמחאה היא לא מפלגתית, היא עממית, אבל כל עוד לא ניתן לתכנן מראש את המייצג המקסים הזה, אני מעדיף לא לראות שלטים מפלגתיים בהפגנות – לא בגלל שאלה לא הפגנות פוליטיות, אלא בדיוק בגלל שהן כן הפגנות פוליטיות, ובמשך יותר מידי זמן המפלגות הרשו לעצמן להפקיע את הפוליטיקה מהאזרח. אבל לא עוד.
_____________
אל תתפלאו, הפוליטיקה לא נועדה להיות עיסוק למתי מעט. הדמוקרטיה בימיה הראשונים הקיפה את כלל אזרחי המדינה, או אם לדייק, "הפוליס" – עיר מדינה ביוון העתיקה. הדמוקרטיה הייצוגית (להבדיל מזו הישירה) הופיע רק כאילוץ עקב בעיות של גודל האוכלוסייה, מורכבות הממשל המודרני, והעובדה שרוב הציבור העדיף להישאר בבית ולראות 'רוקדים עם כוכבים' במקום להגיע לאסיפה השבועית.
אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים או יכולים להרשות לעצמנו להפסיק להיות פוליטיים. אריסטו כינה את האדם "זואון פוליטקון" וקבע כי:
"מכל זה גלוי איפוא שהמדינה נמנית עם הדברים הטבעיים, ושהאדם בעל חיים מדיני על פי הטבע. ומי שאין לו מדינה – על פי הטבע, לא על פי המקרה – הריהו או פחות או יותר מאדם… קודמת המדינה על פי הטבע לבית ואף ליחידים שבבני האדם. כי הכלל קודם בהכרח לחלק, שהרי אם נחרב כלל [הגוף] לא תימצא רגל או יד… אבל מי שאינו יכול להשתתף בחברה, או מי שמספיק לעצמו ולפיכך אין לו צורך בה, אינו חלק של מדינה, אלא הוא או בהמה או אל" (אריסטו, פוליטיקה א, פרק ב').
ההשתתפות בענייני המדינה, אם כן, היא לא רק זכותנו הטבעית, אלא גם כורח הנובע ממהותנו. את העובדה כי מרביתנו בוחרים שלא לעשות זאת, ניתן להסביר רק בהתכחשות לטבענו, בניכור, ובמניפולציה מתמשכת מצד אלה אשר מרוויחים מהפאסיביות שלנו – האוחזים בשלטון.
____________
אבל אולי יותר מכול קשה לי עם התגובות שאת מרביתן ניתן לסכם בניסוח הבא: "כאשר תחליטו שהמחאה פוליטית, תקראו לי, עד אז אני נשאר במזגן".
הטענה הזאת חוזרת ועולה שוב ושוב כנגד מארגני המחאה, ואולי זאת השעה להזכיר לכל אותם כותבי סטטוסים שאותם "מארגנים" אליהם הם מפנים את חיצי הביקורת השנונים הם בסך הכל חבורה של צעירות וצעירים שלפני שנה יצאו עם כמה אוהלים לשדרה. הם לא ישבו בבית וחיכו שמישהו יגיד להם לצאת, הם לא שאלו את עצמם אם הם יוצאים למחאה פוליטית או א-פוליטית – הם פשוט יצאו לשדרה והקימו אוהל, הם קמו ועשו.
אז במקום לשבת בבית מול מסך המחשב ולצקצק בלשונכם, עשו כמוהם – קומו וצאו לרחובות ותבהירו לכל מי שיש להבהיר, למארגנים, לעיתונאים, לחברי הכנסת ולממשלה המכהנת – זוהי מחאה אחושרמוטה פוליטית, אבל אנחנו לא ניתן לכם להפוך אותה למפלגתית.
_____________
מרביתנו לא בהמות, ומעטים מאיתנו אלים, העיסוק הפוליטי הוא בדמנו ובנפשנו, ויותר מידי זמן הנחנו לאחרים לנהל אותו בשמנו. אבל לא עוד.
_____________
"כדי שהרוע ינצח די בכך שהטובים ישבו בשקט" (אדמונד ברק)
_____________