השיטה הסקנדינבית – 1 – על התלות ההדדית בין צדק חברתי ותחרותיות

מאז הקיץ האחרון אנחנו שומעים יותר ויותר על מדינות סקנדינביה, ואלוהים יודע שזה לא בגלל גלי המתנדבים השוטפים את קיבוצי ארצנו, או הסמארטפונים שהן מייצרות. נראה שבמקביל לדעיכתה הזמנית של נוקיה, החלו פינלנד ושכנותיה לייצא לעולם את הדבר הטוב ביותר שקרה אצלם מאז ה6600 פולד – ואני מדברת כמובן על השיטה הכלכלית שלהן – מדינת רווחה המתבססת על כלכלת שוק חופשי וקפיטלסטי, והתערבות ממשלתית. לאחר סדרת כתבות מוצלחת במיוחד בדה מרקר, הגיע תורו של הדבר האמיתי – כנס פורום פעולה אזרחית בנושא ההצלחה הסקנדינבית – שהביא לארץ את האנשים שמאחורי סיפור ההצלחה הכלכלי.

אז מה יש שם בארצות סקנדינביה שהופך אותן למודל ראוי לחיקוי? צמיחה כלכלית יציבה, מערכת חינוך בעלת אחוזי הצלחה מרשימים (ועשרות צעירים וצעירות שחלומם הגדול הוא להיות מורים), אבטלה נמוכה, שחיתות אפסית, ובאופן כללי שביעות רצון עממית שהביאה אפילו את חבורת מונטי פייטון להתייחס בדרכה שלה לתעלומת 'מדינת הרווחה הנורדית' הגדולה

הכנס, שנערך ביום שישי ה 23.03, משך כ- 650 משתתפים בלבד, מרביתם פעילים חברתיים מרחבי הארץ, אנשי חינוך, ואחד חבר כנסת דב חנין. למרות שמדובר ביום שישי בבוקר לא יכולתי שלא להרגיש החמצה קלה, לאירוע הזה היו צריכים להגיע שישה מיליון ישראלים. לא יותר ולא פחות.

הכנס עצמו, אותו הנחתה הרב עידית לב, מנהלת תחום צדק כלכלי חברתי בארגון 'רבנים למען זכויות אדם', נפתח בהרצאתו של פר נודר, שר האוצר לשעבר של שבדיה, ונושא הרצאתו היה:   "התלות ההדדית בין צדק חברתי ותחרותיות", ולהלן עיקרי דבריו

___________

פר, מתוך נסיונו ובשם עצמת המשק השבדי האיתן ביקש לחדד ולהדגיש שלוש נקודות מרכזיות:

1. המודל הסוציאלי אינו נטל כלכלי, אלא הזדמנות לצמיחה כלכלית

2. יש לעודד את התחרות הן בשוק והן בין אינדיווידואלים

3. יש אופציות שלישית מבחינת ניהול כלכלה במנעד שבין ארה"ב לצפון קוריאה

 פר סקר את השינויים החיוביים המרכזיים בשנים האחרונות הקשורים קשר הדוק בכלכלה העולמית:

1. עליית הדמוקרטיות (מזרח אירופה, האביב הערבי)

2. יכולת התקשורת החדשה דרך הסמארטפונים והרשתות החברתיות שהעצימה את כוחם של האזרחים

3. עליית השפע

ואת ארבעת הבעיות שיש להתמודד איתם כאזרח העולם הגלובלי:

1. ההשלכות הסביבתיות, ועידת קופנהאגן שנכשלה

2.  הארגונים הבינלאומיים לא עובדים כמו שצריך – מודל האו"ם נותן מענה רלוונטי לסוף שנת 1945 וסיום מלחמת העולם השניה, ולא למצב הבינלאומי הנוכחי.

3. המשבר הכלכלי.

4. צמיחה בחוסר השיוויון והפערים בתוך מדינות ובין מדינות

 

לאחר מכן ולמול כל החיובי והשלילי נימק פר מהן הסיבות להצלחת מודל הרווחה הנורדי בעשרים השנים האחרונות:

1. כלכלות נורדיות הן קטנות יחסית ופתוחות לעולם. עוד טרם עידן הגלובליזציה לא חששו לפנות למיקור חוץ כאשר הדבר תרם בשורה התחתונה לכלכלה. אין הגבלות מיוחדות ופטריוטיות שנועדו להשאיר את העבודה "בבית", וזהו יתרון כלכלי תחרותי.

2. צמצום ומניעת חובות, ללא חוב ממשלתי. על מנת להגיע למצב של אפס חוב יש צורך בלקיחת בחירות קשות, היות והאזרחים רוצים הטבות כלכליות וגם מיסים נמוכים.

3. השקעה לא רק בתשתיות אלא באנשים, בשרשרת חינוכית מטרום גן ועד חינוך גבוה ומחקר. כאשר שאתה משקיע באנשים צעירים בגיל ילדות אתה מבטיח את תרומתם העתידית לכלכלה. כל בן נוער שנושר מהמערכת החינוך הופך לנטל כלכלי וחברתי.

4. שיוויון ג'נדר, לא רק כעמדה מוסרית אלא כמודל כלכלי. ההשקעה בגנים מאפשרת לנשים לצאת לעבודה, חופשת לידה מורחבת שמאפשרת לאבות ולאמהות לצאת לעבוד. כאשר נשים עובדת הן גם משלמות מס.

5. תרבות של שיתוף פעולה. פשרה בקונפליקט בין הון לעבודה, דבר שיוצר מעט שביתות בשוק העבודה. איגודי העובדים אחראיים וארגוני מעסיקים חזקים, מעט התערבות ממשלתית.

6. אמון של העם בממשלה, הנובע מרמות שחיתות נמוכות במיוחד. עובדה זאת מעודדת אזרחים לא להעלים מס, כי הם מרגישים שהמערכת פועלת לטובתם (במלזיה למשל, זוהי התנהגות הגיונית לא לשלם מס לאור רמת השחיתות הגבוהה)

7.בניית גשרים חברתיים ומקצועיים  בין עבודות לא רלוונטיות לעבודות חדשות: קורסי הכשרה, ניווט נכון של כוח אנושי ועזרה בהסבה מקצועית והשמה מחדש. התפיסה הזאת חושבת מנקודת המבט של האנשים ולא של השוק. מודל המשקיע באנשים, מה שמאפשר להם לחצות את הגשר, ולשמור על רמת אבטלה נמוכה במיוחד.

_________

בקיץ הקרוב כשנצא שוב לרחובות (אין ברירה, זה לא שמשהו באמת השתנה) לפחות נדע שמאחורי הסיסמאות שאנחנו צועקים עומדות כלכלות ותיקות, חזקות, אנושיות ואמיתיות, אשר שמות את רווחת האזרחים שלהם במרכז, ולא את רווחת הטייקונים.

עוד תקצירים מהרצאות שנישאו בכנס – בקרוב

_________