לחנך את אמא – 16 – איך מסתדרים בלי… משכורת.

המחשבה הראשונה שלי על הפוסט הזה היתה כולה אופרטיבית: בלי משכורת יש לנו פחות כסף, מעדכנים את התקציב, מקצצים איפה שאפשר והנה הסתדרנו בלי משכורת. אבל בעצם לפן האופרטיבי יש משמעות רבה שכן הידיעה שנצטרך להסתדר בלי המשכורת שלי, שכיסתה יותר מגני הילדים וכללה גם רכב וטלפון נייד, היתה אחת הסיבות בגינה חשבנו כפיר ואני, שחינוך ביתי הוא לא מעשי עבורנו אך הרצון לחנך את ילדינו בדרך בה אנו רואים לנכון, דחף אותנו למצוא פתרון.

ערכנו רישום מדוייק של הוצאותינו, עד הקטנה שבהן, בדקנו מה אנחנו קונים ויכולים להסתדר בלי. בהתחלה בניית התקציב כללה רשימת קניות מסודרת, ויתור של כפיר על נסיעה ברכב לטובת קטנוע דל הוצאות תחזוקה וקיצוץ במותרות אך ככל שהילדים גדלים והצרכים משתנים כך משתנה גם התקציב ואיתו אופי החיים שלנו. עברנו בנק לכזה שעולה לנו פחות, הורדנו את חשבון הסלולר למינימום האפשרי, ויתרנו על קו טלפון בבית, ניתקנו את הכבלים, שכללנו את כישורי השימוש החוזר, אני מכינה במטבחנו הביתי את כל מה שאנחנו אוכלים, והשנה אפילו לא קניתי בגדים לילדים – תפרתי. התקציב שלנו, המפורט בטבלת אקסל שמלווה אותנו גם היום, משתנה מפעם לפעם אך תמיד תחת מעקב;  חוגים, סיורים לימודיים, סדנאות, חוברות לימוד – לכולם עלינו למצוא סעיף בתקציב. מה שלא נמצא עבורו סעיף כזה, נדחה לחודש הבא, לרבעון הבא, לשנה הבאה.

העובדה שיש לנו פחות כסף הובילה אותנו כמשפחה ללמוד את הצרכים האמיתיים שלנו.

הסיפוק שאני שואבת מאורח חיים של "עשה זאת בעצמך" הוא עצום ואני שמחה על המיומנויות החדשות שרכשתי ושאני יכולה להעביר הלאה לילדי, שאם רק היו יודעים לייצר בעצמם קוביות לגו היו יכולים לוותר לחלוטין על קנייה לטובת יצירה מקורית משלהם.

אבל…  משכורת זה לא רק הכסף. משכורת פירושה שהזמן והידע שלי שווים משהו למישהו שמוכן לשלם עבורם.

אני שמחה מאוד על ההזדמנות להסתדר עם פחות, חוויה שהעירה אותי ליצירה, שלימדה אותי שרמת חיים נתונה לפרשנות שלנו וככל שנשווה פחות לאחרים ונסתכל יותר לתוך ביתנו, נגלה שיש לנו כל מה שאנחנו צריכים והנה עלו רמת החיים ותחושת הסיפוק שלנו. מותרות גם הם שאלה של הגדרה והדברים הקטנים ביותר יכולים להחשב ככאלה ועדיין, על אף כל זאת, זה הרגיש טוב להרוויח כסף. ההערכה לה אני זוכה בבית נעימה ומעצימה אבל יש משהו מושך בקבלת הערכה לידע ומיומנות גם מאחרים. כאן זה אני הפרטית, רוצה למצוא את מקומי גם מחוץ לחיק המשפחה, מטרה שאני צועדת לכיוונה לאט ובסבלנות בשנים האחרונות, לומדת ומתמקצעת. בקרוב יגיע הזמן למצוא את הדרך לשלב בין החינוך הביתי והזמן שלי ליישם ולהרוויח ואני בטוחה שהיא תימצא, המשך ישיר וטבעי להתפתחות שעברנו עד היום.

________

לפרק 15 – איך מסתדרים בלי… מקצוע

________

1 תגובה

  • הגב דצמבר 27, 2011

    יעל פרל

    הפוסט הזה בא לי בדיוק בזמן.
    בדיוק בימים אלו אנו מתכוננים (לקראת ה 1 לינואר) להתחיל להשתמש בערכת הניהול הפיננסי  http://shlah.agora.co.il/financial/financial1.html  בנוסף,  מצאתי את עצמי כמעט בכל משפט שתיארת על ההכרה והתגמול הכלכלי תמורת עמל כפיך/כישוריך וכד'….
    אני מרגישה שבימים אלו אני בונה את האני הפרטית ה אמ…עסקית בין היתר ואת הדגשים, הכלים והמיומנויות  שאני לוקחת איתי בדרך לשם נולדו ועדיין נולדים ומתפתחים הודות לאורח החיים בו בחרנו (אקולוגיה/חנ"ב וכד'…)

    תודה לך 🙂
    יעל פרל
    http://www.bubalewool.com

      

השאירו תגובה