נניח שאתם צועדים לתומכם אי שם באפריקה. אתם לובשים ג'ינס וחולצת כפתורים והשיער שלכם מעט ארוך כיאה לפליטי שנות השישים שהרגע התחלף להם העשור ולקחו מהם את הסמים, אז אתם ככל הנראה סובלים מגלי חום, אתם מזיעים, ומטבע הדברים (כאילו שהטבע שמסביב לא מספיק) אתם גם מאוד צמאים. מאחר ואתם בריטים והשעה כבר כמעט ארבע אתם מחפשים פאב, אבל עד האופק נפרשת שממה… ורגע, באופק יש עוד משהו, זה נראה כמו אחד האריות הכי גדולים שראיתם בחיים שלכם, ולפני שאתם מספיקים לעשות אחורה פנה וכאילו כלום לא קרה רק עברנו פה במקרה ואנחנו כבר מסתלקים, הוא קולט אתכם, ומתחיל לרוץ לכיוונכם.
אם במקרה קוראים לכם ג'ון רנדל ואייס בורק, אז עדיין יש לכם סיכוי לא רע של 50-50 להישאר בחיים ולהפוך לאחד מסרטוני היו טיוב המרגשים האלה שניצפים מעל ל8,432,951 פעמים ועוד היד נטויה, פשוט בגלל שהאריה המגודל הזה, שרץ לקראתכם כאילו הוא לא ראה אוכל כבר חצי שנה, הוא ממש במקרה הגור שקניתם וגידתלם במרתף שלכם בצ'לסי כשזה עוד היה חוקי, ואחר כך החלטתם להחזיר אותו הביתה ליבשת השחורה.
אבל מה יעשו שאר האנשים בעולם כשהם נתקלים באריה דווקא כשהם נועלים את הנעליים הכי פחות נוחות שלהם? ובכן, אופציה אחת היא פשוט לא להיתקל באריות, אבל סטטיסטית, מה הסיכוי שלנו להעביר חיים שלמים בלי להיקלע במקרה לדרכה של להקת טיגרסים, ולכן, רצוי ללכת על בטוח ולבחור באופציה ב' – היא לא תציל את החיים שלנו בוודאות, אבל בהחלט תגדיל משמעותית את סיכויי ההישרדות.
_____________
בשולי העיר פורט אליזבת הוקם לפני כ 12 שנים מרכז לטיפול ושימור בחתולי בר מזנים שונים: קרקלים, סרבלים, נמרים ואריות. את המרכז הקימו ג'ניס וראסטי גיב, שעם יציאתם לפנסיה החליטו להקדיש את חייהם לשימור חיות הבר של אפריקה. מאז שנות ה-70 של המאה שעברה חלה ירידה של 80 עד 90 אחוזים במספר האריות באפריקה בשל צייד לא חוקי, צמצום בשטחי מחייה ומחלות כגון שחפת ואיידס חתולים. תכנית רביית האריות שבפורט אליזבת תומכת ברביית אריות בשבי, תוך צימצום פגמים גנטיים על מנת ליצור אריות חזקים ובריאים שבעתיד יוכלו הם או צאצאיהם לשוב לטבע.
הסיבה שאנחנו טורחים לספר לכם את על התוכנית הייחודית הזאת, היא שנכון להיום, אתם יכולים לקחת בה חלק כמתנדבים. וזה לא הכל, החלק הכי טוב הוא שמרבית הפעילות ההתנדבותית בפארק קשורה לטיפול בגורים. עכשיו, נכון שגורים זה דבר חמוד באופן כללי, אבל גורי אריות, טיגריסים ונמרים, זה בקטגוריית חמידות אחרת לגמרי. באמת, אנחנו לא מדברים פה על חמידות נוסח סימבה מהסרט מלך האריות, אנחנו מדברים פה על יצורים פרוותים שיגרמו לכם תוך שלוש דקות לשיר האקונה מאטאטה בשני קולות. הנה, תראו.
במגעים אחרונים לחתימה על חוזה טאלנט בדיסני
כן, מסתבר שאם שופכים עליהם מים הם מתרבים
עוד לקוח מרוצה
חמוד אחרון לפני ארוחת הצהרים
ארוחת צהרים
___________
אבל כדי לרצות באמת להתנדב כדאי לשמוע את הדברים ממי שבאמת היה שם, אז בבקשה, אנחנו מפנים את הבמה לשמעון לוי:
"התנדבתי כחודשיים בפארק האריות שליד פורט אליזבת בדרום אפריקה. הפארק עוסק בשימור ורבייה של זני בעלי חיים בעיקרם האריה הלבן הנדיר שנכחד מהטבע. בפארק יש כ-46 אריות בסך הכל והמטרה היא להחזיר את האריות לטבע עם גנים חזקים. באזור עצמו יש לא מעט אטרקציות תיירותיות: פארק הפילים הלאומי אדו (מרחק 30 ד' נסיעה), עיירת החוף ג'פריז ביי (מרחק 35 ד' נסיעה), קפיצת הבנג'י הגבוהה בעולם, מקלט לפילים, פארק קופים ושמורת ציפורים (מרחק 45 ד' נסיעה), העיירה פורט אליזבת לה טיילת מדהימה עם חנויות בוטיק, שוק אמנים בימי ראשון וקניונים שונים (מרחק 20 ד' נסיעה), אבל תכלס, את רוב הזמן אתם תרצו לבלות עם האריות.
במהלך ההתנדבות שלי הופקד בידי לטפל ב-9 אריות מגילאים שונים. מגורים בני מספר שבועות עד לאריות גדולים יותר בני 11 חודשים. ביליתי עם האריות את רוב שעות היום. סדר היום כולל ניקיון כלובים, החלפת מים, והוצאת האריות לטיולים מסביב לפארק פעמיים ביום. כמו כן נערך מעקב אחר האריות, קצב התזונה שלהם, הרגלי ההתנהגות וכו'.
המגורים הם בבקתות עץ שממוקמות כחמש דקות הליכה מהמרכז עצמו, והן מאובזרות בצורה מפתיעה (חשמל ומים חמים) אבל גם טלוויזיה ומערכת קולנוע ביתית ומטבח מאובזר בבקתה המרכזית, אז יש מה לעשות גם כשלוקחים ממכם את החתולים כדי שהם יוכלו קצת לישון.
ההתחלה, אני חייב להודות, לא הייתה לגמרי חלקה עם האריות הגדולים. הם היו חשדניים ואני הייתי לחוץ והססן בחברתם (בכל זאת מדובר בחתולים די גדולים). הם היו 4 אריות שלא הכירו אותי אבל מהר מאוד ידעו לזהות את החולשה שלי, ובאותה מהירות החליטו לנצל אותה – זה בא לידי ביטוי בקפיצות ונשיכות – אבל ככל שעובר הזמן ולומדים להכיר אחד את השני, נבנית ידידות, וכל יום מרגישים יותר קרובים אליהם. אצלי זה לקח שבועיים עד שנפל לי האסימון. הם קיבלו אותי, אני אחד משלהם. הם היו רצים לקראתי בכל בוקר, רבים על תשומת לב, ובאים להירדם על חיקי. אני מצידי גם למדתי לסמוך עליהם, לא חששתי יותר כשהיו מגיעים אליי מאחור, ולא נאלצתי להשתמש בידיים כדי לעצור אותם מלהתקרב אליי. היו ימים שפשוט הייתי נכנס אליהם לכלוב ונרדם מחובק איתם לשנת צהריים. להירדם על חזה של אריה זה משהו שמעולם לא דימיינתי שאוכל לעשות.
לאחר מספר שבועות נסעתי לטייל בקייפטאון לעשרה ימים, ולא האמנתי כמה אפשר להתגעגע לאריות האלה. לכל מי שרוצה לתת לעצמו מתנה מיוחדת, אני לגמרי ממליץ על התנדבות בפרוייקט הזה, זאת חוויה מלאת עוצמה וסיפוק שאני בטוח שתלווה אותי עוד שנים ארוכות, בכל זאת, מדובר באריות…"
__________
ועכשיו, שרים:
_________
GoEcoהוא ארגון ישראלי המתאם חופשות התנדבות בכל רחבי העולם, לכרטיס העסק שלו באתר
למידע נוסף על פרוייקט שימור האריות והטיגריסים לחצו כאן
________
נטע
מומלץ בחום,
חוויה של פעם בחיים!
נטע