המחאה החברתית ששוטפת את רחובות ארצנו ממלאת אותי באושר. המראה של ההמונים שיוצאים שבוע אחר שבוע לרחובות, משרבטים שלטים, צועקים ודורשים "כל מיני דברים" נוטע בי תקווה שאת המהפכה השניה בחיי אני אראה מהשורה הראשונה, את הקודמת, לצערי, נאלצתי לראות בטלוויזיה למרות שהיא התרחשה ממש מחוץ לדלת ביתי: התפרקותה של ברית המועצות ושיחרורה של מולדתי לטביה מעול המשטר הקומוניסטי תפסו אותי בעיצומו של מחנה הקיץ של כיתה ד', וכך יצא שפיספסתי לחלוטין את הורדת הדגלים הסובייטים, ניפוץ הפסלים של לנין, ואפילו את החלפת שמו של הרחוב שלי ל "בריביבאס" (חופש). למעשה חזרתי לעולם שונה לחלוטין מזה שעזבתי.
אם להיות כנה, החיים כילדה תחת המשטר הסובייטי לא היו רעים במיוחד, חלק ניכר מילדותי עבר בעיירה קטנה בצפון רוסיה, לשם נשלח אבי על מנת לנהל שדה תעופה קטן. אומנם בכל בוקר הייתי נשלחת על ידי הקצין הפוליטי לפנות את מסלול הנחיתה מהשלג שהצטבר במהלך הלילה (ראו תמונה) אבל מלבד זאת זכורה לי ילדות מאושרת למדי. למרות זאת, כשחזרתי ממחנה הקיץ לא היה ניתן לטעות באווירה המדהימה של השינוי שעברה המדינה שלנו, וברוח האופטימית שנשבה בכל. אז הפעם אני לא זזה לשום מקום, ביטלתי תוכניות לחופשה ואני ישנה עם נעליים ועין אחת פקוחה. כשהמהפכה הזאת תתרחש, אני אחווה אותה מיד ראשונה.
מתי הפסקת סיגריה?
מה שכן, ועד לצעדת המיליארד בשבוע הבא, יש כמה דברים שצריכים להתחיל לחשוב עליהם ברצינות. כל הדרישות של דוברי המחאה מוצדקות, אבל כולן מופנות החוצה, אל עבר הממשלה והמדינה. זה לא סוד שיש לא מעט דרישות שאנחנו יכולים להפנות גם אל עצמנו, אל הרגלי הצריכה שלנו, אל כמויות הזבל העצומות שאנחנו מייצרים, אל הצורך שלנו בעוד ועוד דברים, אל הבזבזנות (שלי לפחות) בתחום רכישת הבגדים… אז בשביל זה אני פה ואיתי רשימה של טורים באמתחתי, שילמדו אותנו ביחד איך אפשר להיות מגניבים בשקל תשעים*.
תחי המהפכה מבחוץ ומבפנים!
* שקל תשעים נשמע טוב, אבל יש מצב שנגרד את המאה מלמטה
***
למקרה שפספסתם – מהדורה חדשה ומעודכנת של המדריך המלא להאטה זמינה עכשיו באתר הקיבוץ המאוחד ובכל חנויות הספרים.
מארק
התמונה הזאת כל כך מצחיקה ועצובה בו זמנית שזה מדהים. שמח לשמוע שהיא מטעה ושהיתה לך ילדות שמחה.
מארק