תרגישו שמותר לכם לצעוק

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם גם אתם קמים כל בוקר עם השעון, נכנסים לרכב, עולים על אוטובוס, נדחקים לרכבת ומבלים 45 דקות בממוצע בדרכים, כשבסך הכל רציתם להמשיך לישון. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם גם אתם עובדים יותר מידי שעות ועדיין מרגישים שאף פעם אין מספיק כסף בחשבון, אם אתם עובדים במשהו שלא גורם לכם סיפוק עמוק, אם הדרך היחידה להתקדם היא לדרוך על אצבעות, אם אתם נושמים אוויר מזגנים וחיוורים משיזוף של פלורסנטים, אם הקפה שהמכונה מוציאה קורא לכם בשמות, אם הלקוחות תמיד טועים, הבוס אידיוט והדד ליין קרוב.

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם אתם מבינים שבאוכל שלכם יש יותר צבעים מבחנות של טמבור ויותר כימיקלים מברמת חובב. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם אתם כבר יודעים שבמזונות תעשייתיים יש יותר מידי מלח, סוכר, שומן ולעזאזל, זה טעים. אם אתם נאלצים לאכול בעמידה, בהליכה, בכלי פלסטיק ואין זמן ללעוס. אם אתם כבר לא מצליחים לדמיין את העגל, הפרה, הכבש והתרנגול לפני שהפכו לסטייק מנויילן, לשיפוד מפוקפק ולשניצל קפוא. אם שמעתם שהשמנת יתר היא מגפה אבל למי יש זמן להתאמן, וסוכרת נעורים כבר מזמן הפכה ללהיט בקרב ילדים. אם אתם אף פעם לא מבשלים.

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם קראתם שיצא דגם משופר לנייד החכם שקניתם לפני כמה רגעים. אם זרקתם די וי די, טוסטר אובן או קומקום רק כי לך תדע איפה מתקנים. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם אתם מגלים שהצעצועים של הילדים רעילים, אם מוצרים חדשים מתקלקלים, אם דברים שאמורים לעמוד בעומס נשברים. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם המטרה הבאה שהצבתם לעצמכם בחיים מגיעה עם שלט רחוק. אם קנייה של בגד חדש עושה אתכם מאושרים אבל רק לחמש דקות, אם אתם מוקפים בפרסומות, אם אתם מושפעים מפרסומות, אם אתם רוכשים יותר מידי דברים שאתם לא צריכים, אם נתתם למישהו אחר להגדיר בעבורכם "צרכים".

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם חותכים אתכם בכביש, אם נדחפים לכם ברמזור, אם גונבים מולכם את האדום. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם השקיעו מאה מיליון במחלף חדש שהאריך את הפקק בחמש דקות, אם לא השקיעו ברמזור אחד בצומת שנהרגו בו חמש ילדות, אם רכבי 4X4 חוסמים לכם את המדרכות, אם נותנים לבנאדם לנהוג 25 שעות ביממה על משאית, אם בחו"ל אתם נהנים להשתמש בתחבורה הציבורית ובארץ מתבאסים לעלות אפילו על מונית.

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם אתם משתעלים כבר שלושה חודשים, סוחבים כאב בצד, משלשלים. תרגישו שמותר לכם לצעוק אם עמדתם יותר משעה בתור והאבחנה ארכה חמש דקות, אם הקרינה מהצילום גרמה יותר נזק מתוצאות, אם קראתם את העלון והגעתם למסקנה שיש בעולם יותר תופעות לוואי מתרופות, אם רופא המשפחה רשם לכם צ'יפרלקס רק כי היה נראה לו שאתם עצובים. אם אתם עצובים.

תרגישו שמותר לכם לצעוק אם חזרתם מהחופשה האחרונה הרוגים, אם נראה לכם שמסביב כולם מושחתים, אם האוויר שאתם נושמים אפור והמים שאתם שותים יקרים, אם ילדים הולכים לבית ספר עם סכינים, אם אתם גרים באותו בניין כבר עשר שנים ולא יודעים איך קוראים לשכנים, אם בקושי יוצא לכם לראות את החברים, אם העברתם עוד ערב מול שעשועוני טרויוויה והלכתם לישון יותר טיפשים, אם אתם לא מצליחים להירגע גם כשאתם עם ספר על הספה, אם התמכרתם לזרם המידע, אם הטלוויזיה עכשיו פתוחה, אם נדמה שאנשים כבר לא אומרים תודה וסליחה, אם סוף השבוע הקרוב נראה כמו מבצע צבאי מורכב, אם אתם עייפים גם אחרי שמונה שעות שינה, אם אתם כועסים ולא יודעים על מה, אם אין לכם סבלנות, אם זכרתם שכן הבטיחו לכם גן של שושנים אבל אתם לא מוצאים את כתב השירות, אם היה לכם פעם חלום לעשות משהו אחר, משהו נפלא, אבל אתם כבר לא זוכרים מה זה היה.

תרגישו שמותר לכם לצעוק.

מותר לכם לצעוק.

תצעקו עכשיו, אבל תצעקו חזק. מספיק חזק כדי שאדוורד מונק יגיע בריצה עם קנבס ומכחול.

ככה למשל

***

יופי. עכשיו אפשר להמשיך.

***

למקרה שפספסתם – מהדורה חדשה ומעודכנת של המדריך המלא להאטה זמינה עכשיו באתר הקיבוץ המאוחד ובכל חנויות הספרים.

תגובות סגורות.