איטי זה המהיר החדש

במהלך 2020, ובחסות הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, נולד בישראל תחום חדש בשם "האטה בחינוך". הוא נוצר מתוך מפגש של אנשי חינוך עם תנועת ההאטה, והתפתח לכדי קהילה המבקשת להחזיר את הלמידה למקומה הטבעי והמשמעותי, ולאפשר נחת והעמקה בלמידה למורים ולתלמידים כאחד.

במהלך המפגשים המגוונים שקיימה הקהילה, התגלתה המילה "האטה" כמושג טעון ומורכב, גם במובנים כלליים, וגם ברלוונטיות שלו לתחום החינוך. בפוסט קצר זה אבחן מקרוב את מושג ה"האטה" ואציג את נקודת מבטי על מורכבותו ומלאותו, הן בהקשרים רחבים, וגם באופן ייחודי להאטה בחינוך.

בקצב הצב – האמנם?

הצב והחילזון, כסמלים של איטיות, מעטרים רבות מהמצגות והפרסומים של תחום האטה בחינוך (ושל תנועת ההאטה ככלל). הם מייצגים עבורנו את הרצון להאט את הקצב, ולחיות חיים רגועים יותר, פשוטים יותר, וכן, במידה רבה גם איטיים יותר.

אבל האטת הקצב היא עניין מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. הנה שלוש חוויות חיים שמערערות ומאתגרות את הדיכוטומיה אטי-מהיר:

  1. איכות של מהירות – אישה רצה מתוך נינוחות, שחרור והנאה בשדה הפתוח. לא רחוק ממנה, על המדרכה, צועדת בצעד נמהר אישה אחרת שממהרת לפגישה, חוששת לאחר. כל צעד שלה אומר לחץ וטורח. הקצב האובייקטיבי של האישה הרצה מהיר יותר מזו של הממהרת לפגישה. אולם, מבחינת חווית החיים, האישה הרצה נינוחה יותר, רצה בקצב נוח עבורה, ואילו האישה הצועדת ממהרת, נלחצת, מתנשפת, נעה מכורח דבר שחיצוני לה, שדוחק בה להאיץ. זה לא (רק) עניין של כושר, זה גם עניין של גישה, התכוונות, מקור ההנעה. מי ממהרת יותר? מי מהירה יותר?
  2. במרוץ החיים – בחור צעיר מסיים צבא ופניו אל עבר קריירה מצליחה, מקצוע נוצץ, ורווחה כלכלית. הוא בוחר בעריכת דין (או בהנדסת מחשבים, או בכלכלה, או מקצוע אחר שתהילה ושכר גבוה בצדו). הוא ממהר, ומתאמץ להשיג יעדים חיצוניים רק כדי לגלות שהנחפזות מכוונת המטרה מציבה אותו במקום שאינו מקומו, הוא מגלה שהוא סובל, ועובר לתחום אחר, ובאותה גישה, גם לתחום נוסף אחר. חברו, לעומת זאת, לוקח את הזמן לחקירה פתוחה וקשובה, לחוש מה באמת מעניין אותו, במה הוא טוב ובמה הוא יכול לעשות טוב. הוא מקשיב לצעדים הקטנים המתהווים, ומייצר בתשומת לב ומודעות את היעדים שנבנים בתוכו ובעולם. זה לוקח זמן, ודורש סבלנות. אך כל צעד קטן כבר מממש את ייעודו נכון לעכשיו. ייתכן שהאדם הראשון נע במסלול חייו בקצב מהיר הרבה יותר, אבל האדם השני מגיע ליעדים ממשיים ומדויקים הרבה קודם.
  3. קצבים משתנים – נערה מתנהלת בעצלתיים כשהיא עדיין לא מחוברת לעיסוק שלה. היא תועה, מתנסה, טועמת מזה ומזה, וכשהיא מתחברת לעיסוק באמת, המנועים שלה מופעלים, והקצב גובר ומאיץ בהתלהבות קדימה. באיזה קצב נעה הנערה? מהו הקצב הפנימי שלה? איך אפשר לקבוע באמת? הקצב משתנה על-פי רמת החיבור, המוטיבציה ותשומת הלב.

בשלוש הדוגמאות הקצרות הללו ניסיתי לאתגר את הגרסה הפשוטה של מהר-לאט, ולהעביר את התחושה שבתוך ה"לאט" וה"מהיר" יש עוד איכויות שבכוחן לשנות את המשמעות, כך שלא לגמרי ברור מה אטי ומה מהיר.

Running along the beach, Joaquín Sorolla 1908

מהירות עם איכות של האטה

באחד ממפגשי פורום "האטה בחינוך" הראשונים, אמר לנו דני לסרי בריאיון:

"האטה היא לא עניין של מהירות, היא עניין של איכות"

כל שלוש הדוגמאות למעלה ממחישות את מהות המשפט הזה. בדוגמה הראשונה, אצל האישה הרצה וזו הממהרת, הכול מתהפך. האישה נינוחה אבל רצה מהר יותר מזו הממהרת שבאופן אובייקטיבי, איטית יותר. השוואת המהירויות היא עניין אחד, והשוואת האיכויות היא עניין שני – האישה הרצה במקרה הזה רצה בקצב שמתאים ונוח לה ברגע זה, והיא בהלך רוח נינוח. האישה הממהרת היא לחוצה: היא נעה בקצב מהיר יותר ממה שנוח לה, שמושפע מהלך הרוח הלחוץ שבו היא שרויה. האיכויות הן נינוחות לעומת לחץ ודחק.

בדוגמה השנייה, המתייחסת להשגת יעדים – אדם יכול למהר ולהאיץ את חייו אל עבר יעדים עתידיים אך מנוכרים לו אליהם הוא מכוון בפזיזות ומתקדם בצעד נמהר. הוא אולי נע בקצב מהיר, אבל זה לא מקדם אותו בהכרח אל עבר יעד בר קיימא. דווקא הקצב המחובר פנימה, הקשוב והמשתהה, גם אם הוא קצב איטי יותר אובייקטיבית, יכול להוביל ולממש את הצעד הבהיר והמדויק הבא. כך שהמהירות כמדד אובייקטיבי לא מביאה בהכרח ליעד מהר יותר. האיכות כאן חשובה יותר: איכות של הקשבה, שהייה, תשומת לב, קשב, נוכחות, העמקה וחיבור – חיבור לעצמי ולעולם.

הדוגמה השלישית מדגימה עד כמה המהירות וגם הקצב אינם דבר קבוע. ייתכן שבשלב כלשהו נרגיש שאין כלל התקדמות, שיש שיטוט ללא מטרה, אפילו דריכה במקום וחוסר מעש. אין הדבר מעיד על מצב קבוע. ברגע שנתחבר לעניין, הכול יתחיל להתקדם בקצב מהיר הרבה יותר. לדוגמה, כשאני כותבת את הטקסט הזה, יש זמנים שבהם לא קורה הרבה, ויש תחושה של דשדוש. אבל כשרעיון מגיע ויש התחברות, אין יותר תחושה של זמן והדפים מתמלאים. אז גם כאן, המהירות מתעתעת, אבל אפשר בפירוש לדבר על איכות – איכות של חיבור, של עומק, של הנעה פנימית, של קשב ותשומת לב.

האטה, לפיכך, מאופיינת (בין היתר), באיכויות האלה:

  1. נינוחות ורוגע
  2. קשב ותשומת לב פנימה והחוצה
  3. חיבור פנימי ולעולם
  4. שהייה והשתהות
  5. עומק והעמקה

האטה אינה רק עניין של מהירות. למעשה, ברוב המקרים לה ולמהירות הפיזית של הדברים אין דבר במשותף. האטה היא קפסולה של איכויות שמזינה את העשייה, התנועה, הפעולה או הלמידה.

 

מספר מחשבות על חינוך איטי

חינוך איטי הוא חינוך שניחן באיכויות שלמעלה, והן בתורן מאפשרות לגזור ולהגדיר את עקרונות החינוך האיטי, שמופיעים בתרשים הבא:

גיבוש ופיתוח התרשים: קהילת האטה בחינוך. איור: שרית עציץ.

ללמוד בקצב שמאפשר איכויות של האטה – כמו בריצה, חוויית למידה איטית, יכולה להתרחש גם בקצב מהיר שמותאם לתלמידים, ועדיין מאפשר ללמוד מתוך נחת, ולא מתוך לחץ וחשש. כמו בריצה, גם כשהיא נינוחה ובמקצב המתאים, היא מתקיימת מתוך אחריות ונחישות לביצוע הפעילות. היא גם יכולה להיות מאומצת ומאתגרת, אבל מתוך רצון, הנעה פנימית ומחויבות לתהליך. באנלוגיה, סביבת למידה מאיטה מעודדת לקיחת אחריות ללמידה מיטבית מתוך המקצבים, המנועים, והמוטיבציות של הילדים. כשלומדים בחדווה ובהנאה יכולים ללמוד מאד מהר, כנראה מהר יותר מאשר באווירה של לחץ ופחד מכישלון. ובכל מקרה, זו חוויית למידה טובה יותר, תורמת לאיכות חיים, ולכל הפירות שבתרשים: רווחה, משמעות, הנאה וצמיחה.

ללמוד מתוך חיבור וקשב פנימיים – חינוך איטי דורש את הזמן שלו, להקשבה, לחיבור, לשהייה, לעומק, אבל מתוך החיבור הפנימי הוא מאפשר להגיע ליעדים אמתיים, שמחוברים לילד עצמו. ייתכן שבסיטואציית חינוך אחרת, ילדים ילמדו בקצב מואץ, יתאמצו, יפתרו יותר תרגילים, ישננו יותר דפים, ואפילו יעמדו ביעדים חיצוניים כמו הישגים במבחנים, אבל ללא הקשבה פנימית, ללא העמקה וללא חיבור פנימי. מה משמעות היעד הזה? מה איכותו?

האטה מתניעה קצב – ילדים נראים לנו לפעמים בחוסר מעש, בזמן הלימודים וגם בשעות הפנאי, עוסקים בעניינים שלא נראים לנו פוריים או יצרניים, מבזבזים את זמנם, ובכל מקרה לא מתקדמים בקצב ראוי למה שהיינו רוצים ומצפים. המקצב האטי הזה הוא נכון למה שקורה עכשיו, ועשוי להשתנות באורח דרמטי כשיתרחש חיבור למשהו, משהו מחומר הלימוד, או מחוצה לו. זה קורה לרוב באופן טבעי, ולפעמים מפגש משמעותי עם מבוגר יכול להניע חיבור. אבל ניסיון לדחוק בילד או להלחיץ ככל הנראה ירחיק את החיבור הפנימי הכל כך חשוב. באופן פרדוקסאלי, סביבות למידה מאיטות, שאינן מאיצות בילדים ומאפשרות איכויות האטה, יוצרות פעמים רבות פעילות אינטנסיבית. ילדים עסוקים, מעורבים, ונתונים בתוך חוויה כולית, כי הם מחוברים לעצמם ולעיסוק שלהם.

מי ייתן שנשכיל להאט מעט כדי לאפשר ולטפח את האיכויות היקרות הללו בתוך שדה החינוך.

מוזמנים להצטרף www.slow-education.com

***

למי שרוצה לדעת עוד על נושא האטה בחינוך, אני ומיקה דפני התארחנו בפודקאסט של צחי חנניה – "חייזרים חינוכיים" – מוזמנים להאזין:

***

תודה למיקה דפני וד"ר ענת שפירא לביא, שותפותי בהובלת מרחב "האטה בחינוך", על הערות מאירות לטקסט. תודה גם לעמיתות בקהילת ההאטה שבמפגשים השונים הגיבו ותרמו לרעיונות שעלו בו.

***

ד"ר אורית פרנפס. חוקרת תהליכי למידה, ומרצה. בשנים האחרונות לומדת ומעמיקה בפילוסופיה של ג'נדלין ובעולם ההתמקדות. מפתחת גישת "למידה מתנועת החיים". https://www.learningimplicit.org/
ממובילות זירת "האטה בחינוך".

תגובות7

  • הגב אוגוסט 6, 2021

    גלית רוזנברג

    אורית האהובה, מילותייך מדויקות ומרחיבות דעת. תענוג לקרוא אותך.

      

  • הגב אוגוסט 6, 2021

    הילה קסל

    תוהה לגבי בחירת המילה "האטה", משהו מבלבל בקונוטציה וגורם להפחתת ערך למושג.
    האם שקלתם את המילה " מיתון" או " התמתנות" בהקשר לתנועה בה מדובר?
    התחברתי מאד לדוגמאות במאמר,story telling במיטבו.

      

    • עמית נויפלד
      הגב אוגוסט 6, 2021

      עמית נויפלד

      המילה האטה היא ירושה מתנועת מזון איטי (כאנטיתיזה למזון מהיר) שנדבקה לכל תחום של התנועה. אני באופן אישי מחבב אותה מאוד ולא רואה לה תחליף ראוי באף מילה אחרת. האטה היא אולי מילה טעונה, אבל זה לטוב ולרע, יש בה עומק משל עצמה, והיא אכן דורשת מחשבה נוספת, שעבורה אנחנו פה.

        

    • הגב אוגוסט 10, 2021

      אורית פרנפס

      תודה, הילה.
      אני מרגישה טוב עם המילה "האטה" גם אם היא מעוררת הרבה אמוציות – לחיצה על כפתורים רגישים היא חשובה – זה מעורר, יוצר דיון, מזמין הרחבה ודיוק.
      גם ההשראה שלנו מתנועת ה"האטה" מזמינה שימוש באותו מושג (ותנועת ה"האטה" משתמשת במושג כבר עשרות שנים עוד מימי המזון האיטי).
      אני מוצאת שהמילה "האטה" מעוררת מחלוקות אמיתיות בין גישות, פרדיגמות ואמונות עמוקות ביחס לחינוך. זה חשוב בעיני.

        

  • הגב אוגוסט 8, 2021

    אתי הורן

    יופי של מאמר, ממחיש ומבהיר- מתחברת מאד לתפיסת איכות המהירות, ואשתדל לייסם בכל הזדמנות.
    נושא החינוך מעסיק אותי בתקופה האחרונה, כך שהמאמר הגיע אלי במזן טוב.
    ולגבי מילת ההאטה היא נהדרת בעיני

      

  • הגב אוגוסט 10, 2021

    אורית פרנפס

    תודה, אתי.

      

השאירו תגובה