אחרי פרק זמן ארוך של הדממה (מרצון) השתתפתי החודש בשני פודקאסטים בהם פטפטתי את עצמי לדעת על אודות האטה וחשיבותה.
הראשון – ׳גבולות ההיגיון׳ של עידן שלי כולל פיצ׳ר שעד היום סירבתי לו בעקביות: מצלמות, אבל נראה לי שהצלחתי רוב הזמן להתעלם מהן בחינניות (השני, ׳במשעול הצר׳ עם חברתי תמי צרי יעלה בעוד כמה שבועות).
למי שהתגעגע/ה יש פה מנה גדושה של כל הטוב שבהאטה, ובקרוב גם פוסט בבלוג עם תשובה מפורטת ששלחתי לעוקבת ששאלה – לאן נעלמתי (ותודה, היה נחמד לדעת ששמת לב).