חג השוטטות 2018

בתשעה עשר ליוני הנכם מוזמנים לכבות את הטלוויזיה, לבטל את כל התכניות האחרות ולהצטרף לחגיגות העולמיות של יום השוטטות, פשוט על ידי יציאה להליכה איטית וחסרת תכלית ברחובות.

חג השוטטות (World Sauntering Day) הוא אחד האירועים החשובים ביותר של תנועת ההאטה ובוודאי שאחד המהנים שבהם. האירוע נחגג לראשונה בשנת 1979 בגרנד הוטל במישגן, המתהדר במרפסת הארוכה ביותר בעולם (201 מטרים). היוזם של החג החדש היה ברנש בשם W.T. Rabe שביקש למצוא תגובה הולמת לפופולריות ההולכת וגואה של הג'וגינג באותה תקופה, והאירוע, במהלכו שוטטו המשתתפים על המרפסת הלוך ושוב, נועד לעודד אנשים לקחת את החיים יותר בקלות, להאט את הקצב וליהנות מהסביבה המקיפה אותם.

אם מחשבה על יציאה מהבית להליכה חסרת תכלית נשמעת לכם תמוהה, אין להאשים בכך אלא את העידן המודרני, שהטמיע בנו דפוסי חשיבה תועלתניים. לכל דבר שעושים חייבת להיות מטרה ברורה והבטלה היא אם כל חטאת. חג השוטטות משחרר את האדם לפנאי נטול דאגות או מטלות שמגיע לשיאו בפעילות העצלה והסקרנית של השוטטות.

השוטטות, חשוב לציין, שונה מהליכה. המשוטט הוא בן דמותו של הפלאנרי (Flaneur), כינוי שהוטבע בצרפת במאה השש עשרה ותיאר איש בעל פנאי, בטלן, חוקר/מגלה העולמות העירוני ומומחה לענייני הרחובות. המשוטט העירוני הוא שילוב מנצח, אם כי אמביוולנטי, של סקרנות ועצלנות, והוא מהווה דמות מפתח בחשיבה האורבנית המודרנית, כמו גם בכתיבה ובאמנות.

השוטטות מאפשרת להתענג על המרחב הציבורי שהולך ונגזל, להכיר את הסביבה העירונית, לגלות מקומות נסתרים, להתרשם מאמנות רחוב, להיקלע לשיחות אקראיות, להתחבר לעצמנו, ולא פחות מכך, למרוד. ארנה קזין כותבת בספרה במרחק הליכה שהדרך העירונית היא כיום "מעבר ממקום של ייצור למקום של צריכה. היא אינה מקום בעצמה. היא אינה חלק מהיקום. האדם ההולך בלי סיבה הוא בלתי נסבל. ולכן, כטיפוס, המשוטט, בן התרבות העירונית, הוא במידה רבה היפוכו של הצרכן".

נראה שהשוטטות כה מאיימת על סדרי העולם, עד שבחוק היא נקבעה כעבירה. היה ותעצרו על ידי שוטר בעודכם הולכים ובוהים, תאלצו למהר ולתרץ את מעשיכם. הלכתם לעבודה. הלכתם לבקר חבר. הלכתם לקניות. הכי טוב הלכתם לקניות, תמיד יש מה לקנות. חג השוטטות, במובן זה, הוא לא פחות מקריאה למרד בעידן התועלתני, ייצרני וצרכני.

"יעד מסוים לשוטטות או הקצבה מחמירה של זמן סותרים בהגדרה את רוחו האמיתית של המשוטט", כתב אדמונד וייט, ואכן, איננו יכולים לומר כיצד או היכן לשוטט. אנחנו יכולים רק להפציר במשוטטים אחרים – צאו בהמוניכם אל הרחובות ביום חגנו הגדול, היו סוכני שוטטות המכירים לעוברי אורח אקראיים את תענוגות הרחוב, והעניקו להמונים את השיעור הטוב ביותר שיקבלו במסגרת לימודי הפנאי – חינוך לשוטטות.

***

בשלוש השנים האחרונות ערכתי אירועי שוטטות לרגל החג, בשיתוף עם אלישבע זלצר (המשוטטת) ויהונתן משעל (אמן, בעל חברת ctlv שעורכת סיורים עירוניים ומשוטט מדופלם).

בשנת 2015 העלינו אירוע בפייסבוק והזמנו אנשים להגיע בבוקר יום שישי לשוטט איתנו במעגלים בכיכר דיזנגוף, כמחווה לחג השוטטות המקורי. אלפי אנשים אישרו את השתתפותם בצורה הכי לא מחייבת שידועה לאנושות (לחצו על האטנד בעמוד האירוע), וכמה עשרות אפילו הגיעו והלכו איתנו במעגלים במשך שעה ובחום של 30 מעלות. לאחר מכן התפזרנו מארבע כנפות הכיכר לשיטוטים עצמאיים בעיר.

בשנת 2016 ערכנו אירוע שוטטות בלב ההיסטורי של תל אביב. נפגשנו למרגלות כלבו שלום, נשאנו דברים קצרים בשבח ההליכה חסרת התכלית, ואז יצאנו, בקבוצות קטנות, ונעלמנו ברחובות ובסמטאות. באותה שנה, נערכו אירועי שוטטות בעוד חמש ערים בארץ. אנשים פרסמו בעמוד האירוע מקום ושעה בו הם מתכננים לצאת ולשוטט, ואליהם הצטרפו אחרים.

בשנת 2017 החלטנו להקדיש את חג השוטטות לנושא הקרוב ללבנו – גזל המרחב הציבורי. נפגשנו על גג קניון גן העיר, המוגדר כ"זיקת הנאה" שנועדה לרווחת הציבור. במקרים רבים, זיקות ההנאה (גינה, רחבה ציבורית, חניון או אפילו בריכה) אותן מתחייבים יזמי נדל"ן להעניק לציבור בתמורה לזכויות בנייה נוספות, מתוכננות ומעוצבות בצורה שמרחיקה מהן את הציבור הרחב, ולפיכך הן משרתות רק את דיירי המגדלים. בחג השוטטות 2017 אירחנו את נעמה ריבה, עיתונאית העוסקת רבות בנושא זיקות ההנאה (ובעבר ארגנה סדרת אירועים בשם "ארוחה בזיקה"), ולאחר מכן יצאנו לשוטטות בין זיקות הנאה – ביקרנו בגינות פסטורליות של מגדלים, ישבנו על מדשאות מטופחות, הכרנו אנשים חדשים וניהלנו שיחות ארוכות.

ב-19.06 השנה אני אשוטט עם נועה אהובתי באי קטן ביוון אליו אנחנו נוסעים לרגל חתונתו של אחיה. יהונתן ישוטט בניו יורק, אליה הוא העתיק את מגוריו, ואלישבע תהיה שקועה בפיתוח מסקרן של קונספט מקורי וחדש להליכות ושיטוטים. לפיכך, ובהיעדר אירוע מקומי מטעם תנועת ההאטה, לא נותר לנו אלה לפרסם "קול קורא" לשוטטות, להפציר בכם לצאת מהבתים ומהדירות, ביחד או לחוד, וליהנות מהשפע שמציעים הרחובות. העיר, וגם המושב או הכפר, הן יצירות אמנות שרק מחכות להתגלות, וההליכה חסרת התכלית היא הנעלה שבפעילויות.

 

שיהיה חג שמח, ולהתראות ברחובות.