מעט דברים מרגיזים אותי יותר מאנשים שצופרים בכבישים. אני לא מתכוון לאותן צפירות שנועדו למנוע תאונות או להציל חיים, אלא לרוב המוחלט של הצפירות, אלה שנשמעות מיד עם התחלפות האור לירוק, או גרוע יותר, בעמידה בפקקים. למרות האמור, את הצפירה הקולקטיבית שאמורה להישמע מחר (14.1) בשעה תשע בבוקר ולמשך דקה, אני מקבל בהבנה. "צפירת הזעם בפקק" היא יוזמה של "15 דקות", ארגון צרכני התחבורה הציבורית, שרתם את "לובי 99" ואת ארגון נהגי האוטובוסים ליוזמה. מטרתה של הצפירה המשותפת היא להזהיר מפני קריסה של התחבורה הציבורית בארץ, ולקרוא ליישום פתרונות מידיים. סימון נתיבים לתחבורה ציבורית (ואכיפה שלהם), רישות קווים מהירים למוקדי תעסוקה, גיוס נהגים לתחבורה הציבורית ושיפור תנאי העסקתם הם רק חלק מההצעות שהעלה הארגון.
בכול הנוגע לנהגי האוטובוסים, המוניות ומוניות השירות שישתתפו מחר במחאה, אני חושב שמדובר ביוזמה מקורית, טובה וחשובה. עם זאת, יש משהו פרדוקסלי בקריאה של המארגנים להשתתפות הציבור הרחב. נהגים ברכב פרטי שישבו מחר במכוניתם ויצפרו, יביעו מחאה כנגד עצמם. הבעיה הגדולה ביותר של התחבורה הציבורית בארץ היא הרכב הפרטי, והדרך הטובה ביותר לעודד שימוש בתחבורה ציבורית היא לעשות שימוש בתחבורה ציבורית. נכון, זה לא תמיד נוח, והתחבורה הציבורית בארץ מפגרת אחרי שאר העולם, אבל רק לחץ צרכני על המערכת יכול להוביל לשינוי. אם תהיה מסה קריטית לביקוש, יהיה שיפור.
הדרך הטובה ביותר, לפיכך, לצמצם את הפקקים היא להפחית למינימום את השימוש ברכב הפרטי, להעדיף תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים והליכה רגלית. אמת, במקומות מסוימים בארץ אין תחליף ראוי לשימוש ברכב פרטי, אבל במרבית הערים יש, ועדיין אנשים מעדיפים להשתמש במכונית. אלה בדיוק האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לצפור מחר, או בכלל, כשהם תקועים בפקקים.
Edward Ruscha: Honk,1962
***
צפירה בפקקים היא אחת התופעות האנושיות המוזרות ביותר לטעמי. בעבר הקדשתי לה מחשבה רבה, בסופה התגבש הטקסט הבא, שפורסם באתר זה לפני חמש שנים תחת הכותרת "לגמרי לבד":
אני שמח לבשר שהצלחתי לפענח את הגורם הבראשיתי שמביא אנשים לצפור שוב ושוב כאשר הם תקועים בפקקים – הם פשוט לא מבינים. וזה בסדר, כי עכשיו אני פה כדי להסביר.
מערכת השמש שלנו מורכבת משמונה כוכבי לכת. חמה היא הפלנטה הראשונה במערכת זו, מרחקה מהשמש רק 58 מיליון קילומטרים, אין לה אטמוספירה והטמפרטורה הממוצעת על פניה היא 350 מעלות בצל, כך שלא מומלץ ללכת לים גם בין השעות ארבע לשש. על כוכב חמה אין כל סימני חיים.
הפלנטה השנייה היא נוגה. 108 מיליון ק"מ מהשמש, אטמוספירה דחוסה ולוהטת אשר יוצרת אפקט חממה המקפיץ את הטמפרטורות על פני הכוכב עד לרמה של 500 מעלות. גם על כוכב נוגה אין כל סימני חיים.
הכוכב הבא הוא כדור הארץ. אין צורך להכביר עליו מילים. יש הטוענים שקיימים חיים על פני הכוכב, אך הממצאים בנושא חלקיים.
אנשים שצופרים עדיין לא מבינים. אז אנחנו ממשיכים.
כוכב מאדים הוא ככל הנראה המרתק ביותר במערכת המשעממת שבה אנחנו חיים. הסימנים מעידים שבעבר היו על פניו חיים. תעלות חוצות את הכוכב מקצה לקצה, ומדענים סבורים שבעבר שימשו להעברת מים. אחת התמונות המפורסמות שצילמה חללית המחקר "ויקינג" מראה סלע ענק שבו חצובות פני אדם וברקע סניף סגור של סטארבקס. תמונה זאת משמשת גם היום כאחת העדויות המרכזיות בוויכוח אודות קיומן של צורות חיים אחרות. למרות האמור, מסיבות אלו ואחרות ננטש מאדים וכיום אין על פניו כל סימני חיים.
צדק, גדול פי 1400 מכדור הארץ, ועדיין לא נמצא ולו איש ירוק אחד שיבוא לברך אותנו כאשר נגיע אליו. לצדק, כמו לשבתאי, אורנוס ו-נפטון, הכוכבים הבאים אחריו, אין קרקע מוצקה. הפלנטה כולה בנויה ממעטפת של גזים ונוזלים. גם על ארבעת הכוכבים האלה אין חיים.
ביקום יש כמיליון ציוויליזציות מפותחות בשלבים שונים. את הנתון הזה מקבלים מהמשוואה הפשוטה שפיתח פרנק דריק מאוניברסיטת קורנל בשנת 1961: N=R x Fp x NI x FI x Fi x Fc x L
בשנת 1983 יצאה החללית הראשונה ממערכת השמש, היתה זו "פיוניר 10". לחללית הוצמדה דסקית שעליה מוטבעות דמויות של גבר ואישה, ציורים של מסלול החללית ומערכת השמש שלנו, וכמו כן עותק מספרו האחרון של יאיר לפיד. בצידה השני של הלוחית נחרט מספר הטלפון של מזכירות נאס"א. אף אחד עדיין לא החזיר צלצול.
הכוכב הקרוב ביותר אלינו, פרוקסימה קנטאורי, נמצא במרחק של 4 שנות אור. עוד בשנות השישים החלו מדענים לשדר אותות רדיו לכיוונו של הכוכב, ועד היום, פרט למספר דיווחי תנועה שוליים, לא התקבלה שום תגובה שתעיד על קיומם של חיים.
שנים ארוכות לקח לי להבין שזה בדיוק מה שאנשים שצופרים בפקקים לא מבינים – לפחות ברדיוס של 4 שנות אור, אנחנו לבד. לגמרי לגמרי לבד.
אז תפסיקו לצפור. ממילא אף אחד לא שומע אתכם, משוגעים.
שירה
ענק!!
שירה
עמית
קראתי ב-YNet על מחאה אחרת, יותר טובה לדעתי, אבל חלק גדול מהציבור מוצא אותה ראויה לגנאי: זו הייתה שביתה של עובדי קריית הממשלה על כך שמחכים הרבה זמן בכניסה לחניון. יש להם גם את תחנת "השלום" וכמה תחנות אוטובוס בסביבה. למעשה, בשביל אנשים שאינם עובדי מדינה התחבורה הציבורית היא פח. ואני אומר: הלוואי על כולנו היכולת למחות ככה במקום לצפור בפקקים.
להישאר בבית ולא לצאת לפקק יותר ידידותי לסביבה.
עמית
שי ח
נסיעה ברכבת מתחנת אשדוד לתחנת שדרות לוקחת 23 דקות. ברכב, גם בשעות שאין בהם פקקים הנסיעה לוקחת קצת פחות מארבעים דקות.
ליד תחנת אשדוד יש חניה. אמנם צריך ללכת מהחניה כמה דקות לתחנה, אבל אין מצב שתגיע לתחנה ולא תמצא מקום חניה. אה, כן. החניה היא בחינם.
לכן, למרות הצורך להקדים בעשר דקות וללכת מהחניה לתחנה ובחזרה מהתחנה לחניה ולמרות הצורך לחכות לאוטובוס (שלא מסונכרן עם הרכבת) כדי להגיע מתחנת הרכבת למכללת ספיר אני מעדיף לנסוע ברכבת.
העניין עם התחבורה הציבורית הוא לא תמיד התחבורה עצמה והוא גם לא חישוב קר של זמנים. אני למשל מעדיף לבלות קצת יותר זמן בנסיעה ציבורית שבה אני יכול לקרוא או סתם לחלום מאשר לבלות פחות זמן אבל להיות כבול מאחורי ההגה בלי יכולת לעשות שום דבר חוץ מלשמוע תוכניות מוקלטות. גם חניה היא חלק מהמשחק. או שתהיה חניה בבית ותחבורה ציבורית ליד הבית. או שתהיה חניה ליד התחבורה הציבורית הנוחה. אבל תחבורה ציבורית טובה ככל שתהיה שאין לידה חניה נוחה ובשפע, היא כמו נזם באף חזיר.
לכן אני חושב שאין אבסורד בזה שנהגי המכוניות הפרטיות צופרים למרות שהם 'כאילו' הבעיה של התחבורה הציבורית. הם לא הבעיה. רובם היו מעדיפים לעשות דברים אחרים מאשר לצפות באחוריה של המכונית שלפניהם. אבל פשוט אין פתרון כולל לבעיית התחבורה הציבורית אז הם תקועים בפקק כי זו האלטרנטיבה הטובה ביותר שיש להם.
שי ח
עמית נויפלד
אני מסכים ברוב הדברים. לי למשל לוקח אותו זמן להגיע לעבודה ברכבת וברכב, ואני מעדיף את הרכב בדיוק בגלל שהיא משחררת אותי לעשות דברים אחרים במקום לנהוג (לקרוא, לבהות, לנמנם וכו'). אבל לדעתי יש המון נהגים שהיו יכולים לעשות שימוש בתחבורה ציבורית, וזה כלל לא עולה על דעתם מאחר והם התרגלו לנוחות, כביכול, של הרכב. הוא לסמל סטטוס שהוא מייצג, ולעוד אלף גורמים שלא בהכרח קשורים ישירות לצורך בהגעה מנקודה א' לנקודה ב'.
כשנהג ברכב פרטי צופר במחאה הוא בעצם אומר, "אני רוצה תחבורה ציבורית טובה יותר, כדי שאחרים יוכלו להשתמש בה ולי יהיה יותר נוח להמשיך להשתמש ברכב הפרטי" לדעתי זה אבסורד במקרה הטוב, וצביעות במקרה הרע. עם זאת, אני מסייג בפוסט – יש הרבה מקומות שאין בהם בכלל אופציה אחרת פרט לרכב פרטי. הנהגים האלה יכולים לצפור חופשי 🙂
עמית נויפלד
אלון
יש משהו מאוד נכון וחשוב בכך שנהגים פשוט לא מבינים. ההפרדה שהרכב יוצר בינך לבין המרחב יוצרת איזשהו ריחוק פסיכולוגי. יוצא לי לראות הרבה רכבים שחוסמים מדרכות שלמות, ועם כל כמה שנוח לי לחשוב שהם עושים את זה מתוך נבזות, הם כנראה עושים את זה מתוך חוסר הזדהות או הבנה עם הולך הרגל.
לכן אני חושב שכשמדברים על צפירות צריך לחשוב איך אנחנו מורידים את המיסוך בין הנהג לסביבתו. ייתכן שיותר קל לחלק קנסות ולעבוד בשיטה של הרתעה, אבל שווה לנסות.
לגבי התחבורה הציבורית, אני חושב שכרגע אנחנו מתקדמים בכיוון חיובי. דווקא פרויקטים גדולים בסגנון הרכבת לירושלים, או הרכבת הקלה בתל אביב, הם אלו שיקדמו את התחבורה הציבורית לטעמי, ולו רק בגלל שהם יזכו ליחס הרבה יותר רציני מהרשויות, על פני אוטובוסים (בלי להזכיר את האהדה שכלי רכב מסילתיים מקבלים מהציבור, לעומת אוטובוסים).
אלון
רינגו
בעיני האבסורד המרכזי הוא, שהפתרון לבעיות התח"צ הוא בכלל לא כל כך מסובך: עוד קווים, עוד תדירות. זה הכל.
אם הייתי יודע שבכל שעה שאגיע לתחנה, אחכה מקסימום 10 דקות לאוטובוס הבא, הייתי מוכן להשתמש באוטובוסים בשמחה.
אם היה שפע של חיבורים ישירים ונוחים בין יעדים שונים, ולא הייתי נדרש להחליף שני אוטובוסים או לשבת באוטובוס שמתפתל לאורך שכונות שלמות כדי להגיע מ-א' ל-ב', הייתי נוסע נלהב באוטובוסים.
נכון, בהתחלה יהיו הרבה אוטובוסים שיסעו די ריקים. תהיה תקופת הסתגלות עד שהציבור יתרגל לכך שאוטובוסים הם פתרון נוח. אבל אחר כך זה יסתדר. זה בסך הכל עניין של עוד קווים, עוד תדירות. כמה מיליארד שקל לשנה סוגרים את הפינה הזאת. ממש לא סיפור מסובך.
רינגו
עמית נויפלד
מסכים איתך לגמרי. לתנועת "עיר לכולנו" שרצה עם דב חנין בזמנו לראשות העיר תל אביב היתה תוכנית מסודרת לשינוי תחבוריתי מקיף. היא כללה שאטלים קטנים מתוך השכונות המבודדות וקווי אוטובוס מהירים בתדירות גבוהה. היה יכול להיות נהדר. יש גם הרבה דברים קטנים שניתן לעשות, אני למשל לא מבין למה לא מחברים קרון ייעודי לאופניים רגילים ואוסרים על עליה איתם לרכבת. בעבורי זה היה משפר פלאים את המצב.
עמית נויפלד
לורה
סוף סוף כותבים על המחדל הזה. תודה!
כל פעם שאני מתלוננת/מתעצבנת/משתגעת/מתרתחת מהצפירות
אני בטוחה שאני היחידה..
זה פשוט כואב לי באוזניים! ממש כואב.
רעש זה גם זיהום והוא מזמן עבר את המותר!
הכי מוזר זה לראות אנשים במכוניות צופרים גם כשאין להן שום סיבה!
במקום להגיד שלום או לקלל (יותר הגיוני) הנהגים מתקשרים בצפירות
בחו"ל זה לא מקובל ויש אכיפה. בארץ זה לא מנוגד לחוק?
לורה
עמית נויפלד
מנוגד לחוק אבל אבל אחד לא אוכף אותו, וחבל.
עמית נויפלד
לורה
עוד משהו בנושא
יום אחד כשהצפירות הרכבים הגיעו לשמיים
התגובה הרגילה שלי להתעצבן קיבלה שבריר שנייה קסום והופיע רווח
והבנתי שאם אני מקללת את הצופר/ת, אני בעצם מקללת את עצמי..
(אני מתרגלת מדיטציה שנים).
אולי זה יעזור למישהו/י ((:
לורה
אור
בדיוק סיימתי ויפאסנה לאחרונה, ואת מדייקת. כשאנחנו מתעצבנים אנחנו קודם על פוגעים בעצמנו
אור