לרגל חגי הקניות הקרבים ובאים: שופינג IL, חג הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדי – להלן מגוון דרכים בהן ניתן לנצל בצורה הטובה ביותר את ההטבות המוצעות, וליהנות מחיסכון מקסימלי בהוצאות:
לעשות אאוטינג לחפצים. עברו על ארונות הבגדים שלכם, על כלי המטבח, על מדפי הספרים. ככל הנראה תמצאו בגדים שלא לבשתם שנים (או מעולם) ועכשיו דווקא ייראו לכם נאים. בארונות המטבח אולי תמצאו מכשיר להכנת פסטה ביתית שהשתמשתם בו רק פעם אחת, וזאת הזדמנות טובה להזמין שוב את החברים לארוחה איטית. את כל הספרים בבית שעדיין לא קראתם שימו בערימה מסודרת, בחרו אחד וקראו לפחות עשרה עמודים. אל תתפתו לקנות עוד בגדים/כלי מטבח/ספרים וכו' עד שלא סיימתם לנצל את כל האחרים שמונחים אצלכם בבית ללא שימוש.
להחליף עם חברים. גם אחרי שהשתמשתם בכול עדיין אין צורך לרוץ לחנות הקרובה, עדיף להתחיל להחליף ולשתף חפצים עם חברים. אם מכונת הפסטה עומדת רוב הזמן ללא שימוש אפשר להחליף אותה מידי פעם עם מכונה ביתית לייצור גלידה שמעלה אבק בארון של חבר אחר, או מסחטת מיצים מהשבוע שבו הוא החליט לחיות חיים בריאים. מסיבות להחלפת בגדים כבר הפכו לקלאסיקה מודרנית, וכן, גם ביבליופילים עם תעודות יכולים להשאיל מידי פעם ספרים, ולרשום למי נתנו באלף מקומות שונים.
להקים בנק חפצים. האנשים שהכי נוח לשתף איתם חפצים הם השכנים שלנו. אם יש לכם מקלט בבניין, או מחסן משותף, הציעו לשכנים האחרים להניח בו בצורה מסודרת את החפצים בהם אתם כמעט ולא עושים שימוש ביום יום: מקדחה, סולם, אקדח דבק, שואב אבק, תיבת כלי עבודה וכו'. רשימה שתיתלה על הדלת עם פירוט המוצרים תוכל לסייע למעקב כאשר כל שכן שלקח מוצר יחתום את שמו על גבה. אין לכם מקלט או מחסן פנוי – אל ייאוש, "אפליקציית הבניין" דורשת רק עט ודף נייר.
לתקן דברים. לפני כמה ימים התקלקל מנגנון הכיסא המשרדי שלי, הוא לא עלה וירד כמו שצריך. מאחר ומדובר בכיסא בן כעשר שנים, הסקנו שהוא מיצה את גלגולו הנוכחי והתקשרנו לחנות ממנה רכשנו אותו במטרה להזמין חדש. במקום לנצל את המצב, בעל העסק נזף בנו והגיע יום למחרת על מנת להחליף את הבוכנה הפנימית. זה עלה רבע ממה שהיה עולה כיסא חדש. העולם מלא באנשים שמתפרנסים מלתקן דברים: נעלים, בגדים, רהיטים, מכשירי חשמל כאלה ואחרים. בדקו אם יש לכם בבית משהו קרוע, שבור או מקולקל וקחו אותו ביום שישי הבא לתיקון. התחושה של להשיב משהו מת לחיים שקולה להנאה שבלגדל משהו שאפשר לאכול באדנית.
לגדל משהו שאפשר לאכול. האדניות הריקות שעדיין תלויות לכם על המעקה, מונחות בכניסה לבית או זרוקות על הגג. הכשירו אותן מחדש ושתלו בהן משהו שבעוד כמה שבועות יוכל להשתכשך לכם בכוס התה, או לבלות עם חברים אחרים בקערת הסלט.
The Chair Factory At Alfortville, Henri Rousseau, 1897
לבקר בשוקי פשפשים. יום שישי הוא יום נהדר לשוקי פשפשים, ולפחות לטעמי, רכישה של משהו יד שניה, לפחות מבחינה סביבתית, שקולה לרכישת שום דבר (בהנחה שלא מנצלים את ה"לופ הול" הזה על מנת לרהט מחדש את כל הבית ולזרוק חפצים ישנים לרחוב). מעבר לעובדה שחפצים ישנים נבנו טרם עידן "מנגנוני היישון" המובנים, מה שמבטיח להם בסבירות גבוהה חיים ארוכים יותר משל מוצרים חדשים (על רוב הרהיטים בבית שלי אפשר למצוא מדבקות של "מס מותרות"), הרי שהמחשבה העמוקה שהושקעה בכל אחד ואחד מהם הופכת אותם למתנות מוצלחות לכמעט כל אירוע שתוכלו לדמיין. הציצו בפוסט הזה ותוכלו לעצור תעשייה שמגלגלת 10 מיליארד שקלים בשנה.
לנסוע לחירייה. באמת, סעו לשם. יש מעט מאוד חוויות עוצמתיות כמו עמידה על הרמפה שמעל בור האשפה, ובהייה בדחפורים העצומים שמניעים את הררי האשפה שאנחנו יוצרים בכול יום מחדש. צרו קשר עם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, ותאמו לעצמכם ביקור עם המשפחה או חברים. כתבתי על הביקור שערכתי במקום בפוסט הזה, ואתם יכולים להתרשם מהתמונות, אם כי אני מבטיח לכם שהן לא מהוות תחליף הולם לחוויה העל חושית שתעברו אם תגיעו לשם בעצמכם.
להכיר את המנגנונים שגורמים לנו לרצות לקנות עוד. אם כבר נכנסתם לפוסט על הביקור בחירייה, כדאי מאוד גם לקרוא על הסיפורים שמספרים לנו כדי לגרום לנו לקנות דברים: הסיפור אודות שיפור רמת החיים, הסיפור אודות החירות, הסיפור אודות ההצלחה, וגם הסיפור אודות העיצוב. הם כולם שם, בתמציתיות, ממש מתחת לתמונות, ויכולים להעביר לכם לפחות 15 דקות.
להתרחק מאתרי מכירות ברשת ומרשתות. מצטער, אני פשוט לא יכול להתאפק. כתבתי בהרבה מקומות אחרים על למה לא לקנות ברשתות, אבל בחודש שמוקדש כולו לחגי קניות, כמעט מתבקש לשים על כך דגש – אתרי מכירות ברשת ורשתות תמיד יגרמו לנו לקנות יותר ממה שאנחנו צריכים, בעיקר באמצעות שלל "מבצעים", אבל גם באמצעות תכנון כמעט מדעי של מיקום מוצרים וסידור מעברים או לינקים ל"מוצרים דומים שאחרים אהבו", שפועל על התת-מודע שלנו בלי שאנחנו מרגישים. אם מסיבה כזו או אחרת אתם ממש חייבים לקנות משהו בזמן הקרוב (או בכלל מתישהו בחיים למרות הפוסט הנוכחי), עשו זאת בחנויות קטנות, פרטיות, עצמאיות, עם בעלי בית שעומדים מאחורי הקופות. אני מבטיח לכם שחוויית הקנייה תהיה מוצלחת בהרבה, שתקנו רק מה שאתם צריכים, וכשתחזרו אליהן בפעם השנייה, או לכל המאוחר השלישית, כבר תהפכו ללקוחות קבועים שזוכים גם לחיוך רחב ולניד ראש גם אם הם בסוף לא קונים כלום.
***
זה אולי מקום טוב להזכיר: את הספר היסטוריה של מהירות ניתן לשאול בקרוב ל-100 ספריות ציבוריות – הרשימה המלאה ממש פה
***
באותו נושא
כיצד מינימליזם מעודד את הכלכלה
יואב
תודה על המאמר
יואב
יעל
"ומאחר ובילוי של יום ללא קניות (במיוחד שישי) יכול להיות מאתגר מכל בחינה" – באמת? הלוואי שאלו יהיו אתגריי בחיים…
נדמה לי שמשהו השתבש לגמרי בחיים ובתרבות פה אם "להסתובב בקניון" (עונש של ממש לטעמי) הפך לבילוי.
אוסיף ואומר שבחלק מהשנה האחרונה חייתי בעיירה קטנה בניו זילנד, באכסניה שבה היינו חבורה גדולה של חברים בגילאים שונים, כל אחד ממקום אחר בעולם, כשאחד הדברים המשותפים לכולנו היה תקציב מחיה זעום מדי. ראינו על ימין ועל שמאל אנשים שמשליכים חפצים, אוכל ושאריות, ולשמחתנו המקום התגייס לנצל אותם – כל שארית, מחצי אריזת פסטה ועד עגבניה מיותרת, הועברה לקופסת "בחינם" או למדף "בחינם" במקרר (רבים גם פשוט הזמינו אחרים להצטרף אם בישלו יותר מדי), ואפילו בגדים שמישהו מאס בהם הועברו לגיגית "שאריות" בחדר הכביסה, ותרמילאים שעייפו מחודשים של לבישת אותה חולצה נכנסו, לקחו פריט ושמו אחר במקומו – גיוון ללא רכישה.
יעל
עמית נויפלד
המשפט הראשון נכתב כמובן בסארקזם עדין, אבל כנראה עדין מידי.
ותודה על השיתוף, נשמע כמו סיפור נהדר ששווה פוסט אורח סלואו 😉
עמית נויפלד
עודד
אחלה רשימה.
*אוףטופיק לשוני: שוק – שווקים – שוּקי פשפשים*
עודד
עמית נויפלד
אני תמיד נופל בזה… תוקן, תודה!
עמית נויפלד
ורדה לץ וואלפא
מקסים!
ורדה לץ וואלפא
שרון
אתר מעולה ופוסט מעורר מחשבה 🙂
כמה תוספות מהניסיון האישי שלי:
הצטרפו בפייסבוק ו/או בווצאפ ו/או במייל לרשימת התפוצה של מסיבות החלפות בגדים בעיר מגוריכם או בעיר גדולה קרובה, והגיעו לשוקי החלפות בגדים וחפצים, כמו בד-2 (לשעבר בד קיימא), כולי עלמה, נורמה ג׳ין (ספרים) וגם למסיבות החלפת בגדים של אנשים פרטיים.
הכנסו בקביעות לאתר ״אגורה״ ו/או צרו שם סוכנים חכמים לדברים שדרושים לכם, פרסמו באתר חפצים שאינם דרושים לכם עוד ומסרו אותם במהירות (ועל הדרך תכירו מגוון עצום של אנשים נחמדים ומעניינים). גם אתרי יד שניה יכולים לספק מענה לא רע בכלל.
והכי חשוב – חכו בסבלנות למוצרים הדרושים לכם, תנו להם את הזמן להגיע אליכם דרך האינטרנט, משפחה, חברים, מרכזי החלפות.. ברוב המקרים זה יעבוד.
שרון
שירה
יעל, איזו חוויה! אהבתי.
שירה
עליזה יתום
רשימה מעודכנת של שווקי החלפות מופיעה באינדקס חנויות יד שנייה
http://www.index2.info
עליזה יתום
רון
אני אגדל משהו שאפשר לאכול באדנית 🙂
אני מניח שהכוונה לאכול משהו שאפשר לגדל באדנית (בשורה האחרונה לפני הפסקה שמדברת על זה)
רון
ענבר
אני חושבת שהכוונה היא לגדל באדנית משהו שאפשר לאכול. 🙂
ענבר
דן
כתבה מעולה תמשיך לפרסם כאלה כתבות אלו הדברים שיעשו ושצריך לשנות
דן
עמית
אני לא חושב על ימי הקניות האלה כשבאמת מתעורר צורך במתנות. קודם קונים ואחר כך מתלוננים שהחבילות נתקעות בדואר באיזה שהוא מיון. אבל פעם השתמשתי בפתרון שהוא מהיר דווקא: תלושים שאפשר לקנות באינטרנט ולשלוח בדואר האלקטרוני. בסוף מקבלים תודה באסמס – ראש טוב!
עמית
דניאלה
תודה.למדתי כמה דברים.וגם היה כייף לקרוא באותיות גדולות!!!
דניאלה
רבקה קופלר
אחלה טיפים – תודה!
רוצה להעיר על קנייה בחנויות קטנות. לצערי הרב, לקונים, חוץ מהרגשה טובה לא תורם הרבה. המחיר בסופו של דבר הרבה יותר גבוה מקניה ברשתות (מזון למשל). קשה להתחרות עם מחירים ומבצעים בסופרים גדולים, עם תחלופה גדולה של המוצרים. בתקופת הסגרים קניתי רק מחנויות קטנות, כדי להרגיש שאני תורמת להם משהו אך החשבון בסוף החודש היה גבוה בהרבה…
רבקה קופלר
עמית נויפלד
כתבתי על רשתות פרק שלם בספר, אני יכול רק לקצר ולומר שכבר יותר מעשור כף רגלי לא דרכה ברשתות, ואני חוסך סכומי כסף לא מבוטלים בזכות ההחלטה הזאת. לא מדובר באלטרואיזם אלא בשיקול כלכלי טהור, שאליו לשמחתי מתלווים בונוסים משמחים.
עמית נויפלד