איך לא לשדרג את הסמארטפון שלכם

לפני יומיים הגיע למקום עבודתי איש מכירות של חברת "פלאפון". הנהנו זה לזה לשלום בעודו חולף על פני השולחן שלי, כאשר עיניו נחו לשניה על המכשיר הנייד שהיה מונח לידי. עווית קלה הופיעה בצידי שפתיו, ולרגע לא הייתי בטוח אם מדובר בחיוך או בסימן ראשון ומטריד לשבץ. הוא השתהה עוד כשניה על מקומו, חוכך בדעתו אם לפצוח במונולוג השיווקי המתאים, ואז החליט להמשיך בדרכו, מותיר אותי ואת הגלקסי II שלי לנפשנו, בדיוק כפי שפיללתי שיקרה.

ארבע וחצי שנים אחרי שקיבלתי לידי את הסמארטפון הראשון שלי, אפשר לומר בוודאות כי מערכת היחסים שהחלה בחשדנות הדדית, הפכה לחברות אמיצה ומגוננת, במהלכה למדתי להפסיק לפחד מסמארטפונים, להתאהב בקלות ההקלדה בוואטסאפ, להניח ל-waze להוביל אותי בסיבובים של רבע שעה על מנת לחסוך רמזור של דקה, וליהנות מגלישה אקראית ברשתות  החברתיות ואתרי החדשות, רק כאשר איני הנהג כמובן.

עם זאת, משני דברים הצלחתי לפתח רתיעה עקבית לאורך השנים: משחקים ממכרים, ונגיפים מדבקים הגורמים למחלת ה"שדרגת חוגרת" להתפרץ, ומאלצים מאות מיליוני נשאים להחליף את המכשירים המתפקדים שלהם בחדשים. בעוד שהימנעות מהראשון היתה מורכבת מעט, ודרשה כשבועיים של משחק בלתי פוסק בדודל ג'אמפ, בעקבותיהם מחקה חברתי דאז את היישום לצמיתות והטילה וטו על הורדה של אחר, הרי שהימנעות משדרוג הסמארטפון התגלתה כמשימה קלה בהרבה. קצת כמו ארתור דנט, גיבור "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שגילה כי על מנת להצליח לעוף, כל שעליו לעשות זה לפול ולהחטיא את הקרקע, מצאתי אני שכל שעלי לעשות על מנת להישאר עם מכשיר הגלסקי II שלי הוא פשוט להמשיך להשתמש בו ובשום פנים ואופן לא לשדרג. ההבדל היחידי נעוץ בעובדה שמדנט נדרשה חוסר מודעת מוחלטת למצב, בעוד שאני נאלצתי דווקא לפתח מודעות לשלל המנגנונים הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים, שחברו יחדיו על מנת לנסות ולכפות עלי את השדרוג המיוחל.

הפוסט הנוכחי מתמקד בפן הטכני, ובמאבק העיקש נגד מנגנוני ה"יישון המתוכנן" שמוטמעים כמעט בכל סמארטפון שמיוצר. הוא אינו מיועד לטכנופילים, גיימרים או משתמשים כבדים, אלא לאנשים כמוני, אשר עושים שימוש נורמטיבי במכשיר (שיחות, הודעות, גלישה) ואינם חשים שהם צריכים להיות בכל עת  בחזית הטכנולוגיה העכשווית. בנוסף, מאחר ואני לא אדם טכני מטבעי, אין להלן הוראות מורכבות לפריצה של מערכות הפעלה, או להחלפה של רכיבים אלקטרוניים עדינים, כי אם תיאור של פעולות פשוטות שכל אדם יכול לבצע על מנת להאריך את חיי הסמארטפון שלו, והן מגיעות כמענה למספר תלונות נפוצות, המובילות בסופו של דבר, ובדרך כלל, לשדרוג הטלפון הנייד.

***

המכשיר לא זז

תלונה שכיחה בקרב משתמשי סמארטפון בן למעלה משנה, ואולי הסיבה הראשית להחלפת מכשירים. אף אחד בימינו לא רוצה לחכות יותר משניה או שתיים עד לטעינת הדפדפן, או פתיחה של אפליקציה, וחוסר הסבלנות האינהרנטי שפיתחנו כלפי טכנולוגיה שעד לפני עשור היתה בגדר חלום בלבד הוא מצד אחד מדהים, ומצד שני מובן.

לפני כחודשים, ותקופה ארוכה אחרי שהגלקסי II שלי התחיל לקרטע, החלטתי לנסות ולהקל עליו את המלאכה. ראשית נכנסתי לתיקיית הגלריה ועיני חשכו. קצת יותר מ-5,000 תמונות שצילמתי לאורך 4.5 שנים ועוד כמאה סרטונים המתינו בשלווה ליום שבו אצפה בהם שוב. מדובר על ממוצע של 3 תמונות ליום, למרות שלתפיסתי אני כמעט ולא מצלם באמצעות הנייד. אני לא רוצה לחשוב מה קורה במכשירים של אנשים שנוהגים לתעד מכמה זוויות כל חביתה שהם מקבלים.

לאחר שההלם הראשוני חלף חיברתי את הטלפון למחשב, ובמשך כשעה העברתי את כל יצירות האמנות הנ"ל לתיקייה מסודרת, ואז מחקתי אותם מהמכשיר הנייד. ההקלה היתה מידית. מאחר וראיתי כי טוב המשכתי לפשפש באפליקציות הקיימות על המכשיר. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הורדתי אחת חדשה ועדיין הצלחתי לאתר לא פחות מעשרים אפליקציות ישנות בהן מעולם לא עשיתי שימוש, ועוד כמה משחקים עתיקים, שהצטרפו להילולת המחיקות. לא יפתיע אתכם לגלות כי לאחר הסלקציה הקטלנית הגלקסי II חזר לעבוד בקצב מהיר, ואני יכול להישבע שהוא אפילו הרגיש קל יותר בכיס.

יישומים לא עובדים

לפני יותר משנה ה-waze שלי הפסיק לעבוד. הנחתי שהמכשיר הישן לא תומך יותר באפליקציה ומאחר ולא הרביתי להשתמש בה התעלמתי מהעניין. רק כאשר הייתי צריך להגיע ללקוח שגר בקצה העולם החלטתי לתת לה צ'אנס נוסף, או במילים אחרות, להוריד לה עדכון. עד אותו יום בחרתי להתעלם מהתראות על עדכוני תוכנה שהופיעו מידי פעם על מסך המכשיר שלי, והתייחסתי אליהן בחשדנות, כמו היו אלה אנשי מכירות ממולחים שמנסים לדחוף לי מוצרים שאני לא באמת צריך. כמובן שטעיתי, שכן ברגע שהורדתי את עדכון התוכנה ה-waze חזר לעבוד כביום היוולדו.

אין באמור מעלה על מנת לטעון כי מכשירים ישנים יכולים להריץ את כל היישומים הקיימים. למעשה, שינויי תוכנה ומערכות הפעלה הן אחד ממנגנוני היישון המוכרים ביותר המצויים בידי היצרנים, אולם בטרם אנחנו אומרים נואש, שווה לבדוק אם קיימת אפשרות להוריד עדכון ליישום.

הבטרייה נגמרת אחרי רבע שעה

בטריות נגמרות, זה דרכו של עולם וחלק ממעגל החיים האינסופי. מאחר ומדובר בפיצ'ר לא מוצלח במיוחד גם בטלפונים חדשים (ולראיה פריחת שוק בטריות הגיבוי) הרי שבטלפונים ישנים הוא הופך למטרד אמיתי, כזה שמאלץ אותנו להסתובב עם מטען בתיק ולחפש שקע בכל מקום אליו אנחנו מגיעים.

הדבר היפה הוא שבטריות ניתן גם להחליף. לפני חודש רכשתי לעצמי בטרייה חלופית למכשיר בעלות של 50 ₪ (מקורית עולה כ-90 ₪) ומאז הגלקסי חזר לעבוד במשך יום שלם ברציפות וללא צורך בהטענות.

במילים אחרות, זה בסדר שאתם רוצים להתהדר במכשיר חדש, אבל אל תשתמשו בבטרייה כבתירוץ.

המצלמה מעפנה

מאז שמצלמות הסלולר נהיו לפיצ'ר שבשגרה הפכנו כולנו למאן ריי או אנני לייבוביץ' (על פי מיננו), ובהתאמה התחלנו לדקדק באיכות העדשה, החיישנים ורזולוציית התמונה. באופן אישי אני מודה שאני לא מבחין בהבדלים משמעותיים באיכות תמונות הילדים/חתולים/ארוחות שמועלות לפיד, וגם אם יכוונו אקדח לראשי לא אדע לומר איזו מהן צולמה באמצעות פאר הטכנולוגיה של האייפון 6 S ואיזו באמצעות גלקסי III.

מאחר ואני לא דוגמא לכלום אתן לכם לבחון בעצמכם. הנה שלוש תמונות שצולמו בעיר ניו יורק. אחת באמצעות הגלקסי II שלי, אחת באמצעות אייפון 6, ואחת באמצעות מצלמת רפלקס מקצועית מתוצרת קנון.

…

…

…

אוקי, האמת היא שאת שלושת התמונות צילמתי עם הגלקסי, בעת חופשה איטית בעיר הגדולה, אבל תודו שבהיתם בהן לפחות דקה…

כל התמונות המקוריות שעלו בפוסטים שכתבתי באתר עד היום צולמו באמצעות מכשיר הגלקסי, ואני חייב לציין שעד כה לא התקבלו תלונות אסתטיות מצד גולשים או גולשות. אתם רוצים לצלם בצורה מקצועית, תרכשו לעצמכם מצלמת רפלקס טובה. אתם רוצים לתעד רגעים ביום יום, בשביל זה כל מצלמת סמארטפון מספיקה.

הטלפון מת!

גם הפאנק, הרדיו וישו הוכרזו בעבר כמתים, וזה לא הפריע להם לחזור לחיים. לרשימה איכותית זאת אני שמח לצרף את מכשיר הגלקסי שלי, שבגיל מופלג של שלוש שנים נפח את נשמתו וסירב להגיב בשום צורה למרות אינספור הפצרות. בלית ברירה השגתי לעצמי מכשיר חלופי וקברתי אותו בצער במגירה. לאחר שבוע, מסיבה לא ברורה, הוצאתי אותו שוב, חיברתי אותו לטעינה למשך 24 שעות, ולחצתי על כפתור ההדלקה. הגלקסי מצדו התעורר לחיים כאילו דבר לא קרה והספדים דומעים לא נישאו. הוא פשוט עבד. הייתי עד לפלא הזה מספר פעמים בעבר, אולם עם מכשיר נוקיה כך שזה לא באמת נחשב. תחייתו של הגלסקי הצליחה להפתיע אותי, וללמדני שסמארטפונים (כמו לא מעט מכשירים אלקטרונים אחרים) הם קצת כמו אנשים. לפעמים הם פשוט צריכים שיניחו להם לנפשם לכמה ימים.

 

***

הרשימה מעלה אינה ממצה, ואני משוכנע כי אנשי מקצוע יוכלו להוסיף עוד המלצות חכמות משלהם (אם כי חיפוש בגוגל "כיצד להאריך את חיי הסמארטפון" לא מניב שום תוצאה שאינה קשורה ישירות בסוללה), אולם עדיין ייתכן ותעלה השאלה מדוע לטרוח כל כך, כאשר אפשר פשוט לרכוש סמארטפון חדש. אחרי הכול, בימינו יש לא מעט מכשירים סיניים זולים שמספקים את הסחורה בעלות של פחות מאלף שקלים.

התשובה מבחינתי נחלקת לשניים: ראשית, התחלתי לבחון הוצאות כספיות במטבע של אנרגיית חיים, ואני מבין שהבחירה לרכוש סמארטפון חדש היא למעשה התחייבות להקריב למענו כך וכך שעות מחיי (קראו בהרחבה בפוסט "חיי אייפון"), ושנית, אני מסרב ככל יכולתי לקחת חלק בשיטה המתבססת על ייצור מוגבר שלא לצורך והטמעת מנגנוני יישון במטרה להאיץ את הצריכה, וזאת בשל ההשלכות הסביבתיות והחברתיות שהיא טומנת בחובה. מעבר לכך, וכמו במקרה משקפי השמש, או השעונים, אני כמובן לא רואה בסמארטפון סמל סטטוס שיש לשדרג אחת לתקופה רק על מנת לשמור על מעמדי בחברה.

מאחל לעצמי לפחות עוד 4.5 שנים עם הגלקסי II שלי, ולכולנו חיים ארוכים עם מינימום שדרוגים לא נחוצים.

***

באותו נושא

על טכנולוגיה והאטה