"דרוש מתכנת python. ידע בשרתים וטכנולוגיות javascript מהווה יתרון".
זה לא תרגיל. מדובר במודעת הדרושים הראשונה שעלתה אי פעם באתר. אנחנו מחפשים מתכנת שיודע מה המשמעות של המילים שהקלדתי למעלה (ובהזדמנות יוכל להסביר לי אותן), ושיהיה מעוניין לקחת חלק בהקמת אפליקציית ווב העונה לשם 'איגרת' (E-geret). האפליקציה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים, ואנו זקוקים לעזרה על מנת לסיים את המלאכה ולהעלות לאוויר.
כדי לא להשאיר אתכם במתח, אומר זאת כבר עכשיו, 'איגרת' היא אפליקציית רשת שנועדה לשחזר אחד לאחד את תהליך כתיבת המכתבים בעולם האמיתי (מכתבים, הדבר הזה שפעם היינו שולחים אחד לשני ומאז הפך לשם גנרי לחשבונות, קנסות, צווי גיוס והודעות מצערות אחרות), ולעשות זאת מבלי להזדקק לשירותיו המייאשים של דואר ישראל.
לוגו האפליקצייה
ועוד שתי אפשרויות לשיפוטכם
את צעדיה הראשונים עשתה האפליקציה בהאקתון 'פאוז', אליו התכנסו כמה עשרות מתכנתים, מעצבים ואנשי תוכן, במטרה לפתח טכנולוגיות "איטיות", ומאז אנו עמלים עליה בקצב שלא היה מבייש טיח מתקלף. החדשות הרעות הן שאחד משני המתכנתים שליוו את הפרויקט מראשיתו נאלץ לפרוש מהמרוץ להנפקה, והחדשות הטובות הן שכתוצאה מכך התפנה מקום למתכנת נוסף, שירצה להצטרף לצוות הקיים ולהותיר את חותמו באמצעות פיתוח טכנולוגי בשורות תנועת ההאטה.
נכון לרגע זה הצוות כולל שלושה אנשים, סיוון סער (מעצבת מוכשרת) אופיר ירון (מתכנת על) ואת עבדכם הנאמן, שבין השאר כתב את עמוד ה'אודות' שמובא כעת במלואו. כולי תקווה שהפסקאות הבאות ישפכו אור נוסף על המטרה הסופית, ויובילו אתכם לשלוח את הפוסט לכל מתכנת/ת שנקרו אי פעם על דרככם.
***
נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב.
לא מייל, לא סמס, לא הודעת וואטסאפ, לא סטטוס, לא ציוץ. מכתב.
אנחנו חיים בעולם של מסרים מיידיים, קצרים, מהירים, מוגבלי רגשות ותווים. צמצמנו שמחה לאימוג'י מחייך, הומור לסמיילי צוחק, אינטימיות לסטיקר של נשיקה ואהבה לאייקון של לב.
גם ביום יום, במציאות, דומה לעיתים כי עידן המהירות וכת היעילות השתלטו על התקשורת הבינאישית. משפטים חטופים, שיחות קצרות, רכילות, סידורים, מנהלות, ורק מה שהכרחי. תמיד יש ברקע מסך מהבהב עם מידע שאסור לנו לפספס.
אבל עדיין יש דברים חשובים שאנחנו רוצים להגיד למישהו.
מישהו שאנחנו אוהבים. מישהו שיקר לליבנו. מישהו ששימח או הכעיס אותנו. מישהו שבכל יום מחדש משנה את חיינו. בדרך כלל אנחנו פשוט לא מוצאים את הדרך.
בעבר אנשים היו כותבים מכתבים. הם היו מתכוננים כמו למאורע. מפנים זמן. מסדרים את המכתבה. מקדישים מחשבה לכל מילה ולכל שורה. מנסחים ואז מנסחים שוב. כותבים ומוחקים, מקמטים וזורקים. מתחילים שוב. ואז שולחים. ומצפים. צד אחד לקבלת המכתב, השני לתשובה.
e-geret הוקם במטרה להעניק לנו את ההזדמנות לשחזר את התחושה, את היכולת להשקיע ולנסח רגשות ומחשבות בצורה הכי עמוקה שאפשר, ואת אלמנט הציפייה. מרגע שכתבתם לא ניתן למחוק מבלי להשאיר סימן (אבל אפשר לקמט ולהתחיל מחדש). לאחר ששלחתם הנמען יקבל הודעה שבתוך מספר ימים הוא יקבל מכתב (מבלי לדעת מי עומד מאחוריו). קוד מיוחד שישלח אליו יאפשר לו, ורק לו, לקרוא את מחשבותיכם (אבל קודם הוא יצטרך לפתוח את המעטפה שעיצבתם בעצמכם).
e-geret מאפשרת לנו ליהנות מכל היתרונות הגלומים בצורת התקשרות שעד לפני שני עשורים ליוותה את כל האהבות, המלחמות, ההרפתקות והזוטות, וכיום הצטמצמה להודעה על חשבונות, קנסות או פירוט הוצאות, ולעשות זאת מבלי לחפש מעטפה, בול, או תיבה אדומה שעדיין פעילה בשכונה.
e-geret היא ההזדמנות שלנו לכתוב מכתב. וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו.
***
כלומר, זה בדיוק מה שהיינו הולכים לעשות עכשיו, אם רק היה לנו מתכנת שיודע python ובעניין של לכתוב מכתב…
***
וככה זה נראה במצגת הדמיה למשקיעים:
עמוד הבית הוא דף לבן ונקי, וכולל רק שלושה אייקונים – פח, מחק ושלח (מעטפה) לחיצה על הנקודות שמתחת לאייקון האיגרת פותחת את עמוד האודות שקראתם זה עתה.
כתיבת המכתב – מרגע שהתחלנו להקליד לא ניתן למחוק מילים מבלי שיראו סימני מחיקה על המסך. הסמן הולך בכיוון אחד בלבד, מימין לשמאל, ואף פעם לא לאחור. יותר מידי מחיקות ייאלצו אותנו לזרוק את הדף לפח ולהתחיל מחדש, אז קחו את הזמן לחשוב על מה שאתם רוצים לכתוב.
לאחר סיום הכתיבה מגיע מסך המעטפה. בגרסאות מתקדמות נוכל לבחור צבע, גודל, קרסט משפחתי או סתם בול צבעוני. כרגע רק רושמים את שם הנמען בצד אחד, ואת כותבת המייל אליה יישלח המכתב.
עדיין במעטפה, מכניסים את שם וכתובת המייל של שולח המכתב
וזאת ההודעה שנקבל לאחר שנלחץ "שלח", חשוב לזכור, מרגע ששלחנו את המכתב אין לנו אפשרות לשמור עותק שלו (למעט באמצעות צילום מסך, אבל למה להרוס)
בינתיים, בצד השני של העולם, הנמענים מקבלים הודעת מייל המיידעת אותם כי נשלח אליהם מכתב באמצעות מערכת 'איגרת'. הם לא יודעים מי השולח, וגם לא מתי בדיוק הוא עתיד להגיע
בהנחה ששרתי 'איגרת' לא שבתו בדרישות להעלות שכר, לאחר כחמישה ימים תתקבל ההודעה הבאה שתכלול לינק מוצפן המאפשר גישה פרטית למכתב שנשלח
המכתב המקופל מוצא מהמעטפה וכעת לא נותר אלא להקדיש זמן לקריאה. למטה שלושה אייקונים שמאפשרים לשרוף את המכתב, לכתוב מכתב חדש, או לשמור אותו בהורדה למחשב. בכל מקרה, כתיבה של תשובה מתבצעת באמצעות מכתב חדש לגמרי (חזרה למסך הבית). לא ניתן ליצור "שרשור" של מכתבים, פה זה לא אינטרנט (מובייל), זה העולם האמיתי (ווב)
***
מתכנת python שיהיה מעוניין להצטרף אלינו ולסייע בהשלמת המלאכה מוזמן ליצור איתי קשר באמצעות המייל שלי [email protected], עמוד הפייסבוק של סלואו, או דרך טופס ה"צור קשר" של האתר. מעבר לכך, הצעות ייעול, הערות ורעיונות לשיפור יתקבלו כמובן בברכה.
***
באותו נושא
חולי
א. כל הכבוד למעצבת!
ב. אם כבר חוזרים למקורות, אז למה רק בהקלדה? היום אפשר לכתוב עם חרט על מסך מגע. הרבה יותר אישי.
חולי
עמית נויפלד
צודק לגמרי, וזאת בהחלט אופציה שחשבנו עליה, אבל כנראה תתווסף רק בהמשך
עמית נויפלד
ע.פ.ו.
יישר כוח, חברים! אני אמנם לא לגמרי הפסקתי לכתוב מכתבים (בצרופה), אבל השבת חוויית הזמן שעובר, הפורמט (כל הכבוד למעצבת), וכל מה שגורם לעצור ולקרוא או לכתוב, פשוט נהדר! אני הולכת לשלוח את זה למתכנת פוטנציאלי, ונראה מה יקרה.
ע.פ.ו.
Ori Alon
רעיון מקסים שיהיה בהצלחה!!
במשך שנים אני מבצע פעולה אמנותית של פינת כתיבת מכתבים באמצעות מכונת כתיבה, אני הכתבן ואני עוזר למשתתפים לנסח, מציע רעיונות ומספק כמובן בולים ומעטפות לאחר סיום המכתב. יש אסופה של המכתבים באתר (נכתבו כמאתיים מכתבים עד כה, לאחרונה גם הכשרתי עוד כתבנים ושידכתי כותבים למכונות כתיבה) http://www.alfassibooks.com
נעים להכיר!
אורי
המרכז לבירוקרטיה משלימה (ביקון, ניו יורק)
Ori Alon
עמית נויפלד
נעים בהחלט, יופי של פרויקט יש לך שם, תודה!
עמית נויפלד
רונית
רעיון מעולה! כשהיינו ילדים כמעט לכל אחד היה "pen pal" בחו"ל, פרויקט שקיבל עידוד רב ממערכת החינוך, וכנראה גם מהסוכנות היהודית.
ההתכתבות הצריכה מחשבה על כל מכתב, מאמץ לתרגם ולקשט את המכתב, ואף להוסיף תמונות, ציורים ומתנות קטנות.
גם כיום קיימים פרוייקטים כאלה ברחבי העולם, ונראה ש- e-geret יצליח מאוד. אולי כדאי לחשוב איך להפוך אותו לבטוח גם עבור ילדים.
הנה פרוייקט לדוגמה:
http://www.savyon.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=941875
המון בהצלחה!!
רונית
עמית נויפלד
נכון, לא חשבנו על זה באמת אבל נכניס לרשימת המטלות 🙂
תודה!
עמית נויפלד
אסף צ'רטקוף
אוקי,
אני מתבלט מה אני חושב על זה. אני לא בטוח שכאן זאת הבמה, אבל משאיר בידך להחליט אם למחוק את הפוסט כי הוא עושה וויב רע (באמת!). את הבסיס הרעיוני אידיאולגי של האטה אני מכיר ומוקיר, אבל משום מה האטת המידע באופן מכוון, וערגה לחד-פעמיות של תהליך הכתיבה וההארדקופיזם מרגיש לי קצת רומנטי מדי, בדרך על הקיטש.
נראה לי שדווקא האינטרנט ונספחיו הם הצד הטהור יותר של הטכנולוגיה המודרנית. בעיקרון אני די מסתובב בעולם ולומד ומלמד איך להאט (אף פעם לא ניסחתי את זה כך, אבל מסתדר לי) אבל כאן זה מרגיש לי קצת האטה לשם ההאטה ותו לא. לא חוטא קצת את המטרה?
שוב, אם לא מתאים, מוזמן לסלק את התגובה.
אם מתאים, אשמח לפתח דיונון (דיון קטן, לא החיה) בעניין.
בכל מקרה,
תודה על חומר למחשבה.
אסף צ'רטקוף
עמית נויפלד
היי אסף, התגובה שלך ממש לא עושה וויב רע, לפחות לא לי.
האם יש משהו רומנטי ברעיון, כן, בהחלט, אני לא חושב שצריך להתבייש בזה, אבל אני גם לא חושב שמדובר בהאטה לשם ההאטה (לא שבזה יש משהו רע). כמו שהגבתי למישהי בפייסבוק, אני מרגיש שהטכנולוגיה המהירה לא תמיד מאפשרת את המקום להתבטא באיטיות, והטכניקה האיטית של כתיבת מכתב בעולם האמיתי מצריכה הכנות שרוב האנשים לא יטרחו לקיים. אני חושב שזה נפלא שהאינטרנט מאפשר לי לשחזר אחד לאחד את התהליך מבלי להזדקק לשירותיו של דואר ישראל, ובמובן זה אני לא בטוח שאני מבין למה כוונתך במשפט "דווקא האינטרנט ונספחיו הם הצד הטהור יותר של הטכנולוגיה המודרנית".
ראשית, אני לא חושב שיש משהו טהור או טמא בטכנולוגיה, אלא רק בשימוש שעושים בה, ובמובן זה, האינטרנט מאפשר את קיומם של לא מעט עוולות חברתיות. שנית, האינטרנט לטעמי לא מחייב את המהירות והייעילות שכמעט מתבקשת ממנו, אלא מאפשר את המקומות של ההאטה, קצת כמו "מפות שמחות" עליהם כתבתי בעבר (אפליקציה המראה את הדרך היפה והנעימה ליעד ולאו דווקא הקצרה).
ואחרון חביב, כתבת "האטה לשם האטה ותו לא, לא חוטא קצת את המטרה?", אז ברשותך, מה המטרה? והאם יש רק אחת? אני לא מרגיש שיש מטרה ספציפית להאטה, ושבמובן ההוליסטי היא מורכבת מאינספור תחומים ונדבכים של החיים, ואחד מהם הוא גם היכולת לכתוב מכתב, ולעשות זאת באמצעות הטכנולוגיה של הרשת.
עמית נויפלד
שירה
רעיון מדהים! מה שהכי אהבתי ברעיון הזה זה שהוא יוצר ציפייה. זה מזכיר את פיתוח התמונות במצלמות הפילם של פעם, שהיית צריך לחכות עד שתפתח ואז היינו יושבים ומסתכלים על התמונות ונדהמים בעצמנו כשהיום זה רק להראות לאחרים ואים את אלמנט הציפייה.
שירה
חן
לא רוצה להאיץ או משהו אבל… מה עם זה? זה קורה? לא הצלחתי לאתר ברחבי האינטרנט
חן
מערכת סלואו
אכן מדובר בפיתוח האיטי ביותר מאז המצאת האינטרנט, ננסה להזדרז.
מערכת סלואו
נעם
נו… מה קורה עם זה.. מתי עולים לאוויר?
נעם