לפני כשנה המליץ הפילוסוף אלן דה בוטון לחצי מיליון עוקביו בטוויטר להתנתק מהאפליקציה הנוירוטית, ולהימנע מהסחת הדעת הטמונה בציוצים הבלתי פוסקים. "מחיקת טוויטר, לפחות מהטלפון הנייד שלכם", צייץ דה בוטון, "באמת תשפר את הבריאות המנטאלית ואת יכולת ההקשבה הפנימית שלכם". לא מעט מהעוקבים מיהרו לעשות כדבריו וחלקם אף צייצו את החדשות לכל עוקביהם כשהם מודעים, כמובן, לאירוניה שבדבר.
דה בוטון אינו בודד במערכה כנגד ההתמכרות הגלובלית לרשתות החברתיות ולמקורות המידע הדיגיטלי האינסופיים המתקיפים אותנו מכל פינה. בשנים האחרונות אנו עדים להופעתם של עוד ועוד מחנות קיץ המציעים לאורחיהם לעבור "דיג'יטל דיטוקס" (גמילה טכנולוגית). במקום בהייה אינסופית במסכים מוצעת לנופשים רשימה של פעילויות מגוונות שיחליפו את ההתעסקות הכפייתית ברשתות החברתיות, למשל, להתנסות באמנויות ואומנויות, עבודת יד, יוגה, תחרויות ספורט, ירי בחץ וקשת, טיפוס, ריקודים, מדורות, שחייה, נגינה, שירה בציבור, כתיבה, קריאה, צילום אנלוגי, תחרות כישרונות, משחקי דגל ופיינטבול, כדורגל, צפייה בכוכבים, ארוחות בריאות, טיולים ועוד.
מעניין – זה בדיוק מה שאנחנו אמורים לעשות בכל מחנה קיץ, או זה לפחות מה שהיינו עושים בחופש הגדול כשהיינו ילדים.
כאשר יצאנו לחופשה הקיץ החלטתי להתנסות בעצמי בסוג זה של ניקוי רעלים – סוציאל מדיה דיטוקס – או ביתר פירוט, לקחת על עצמי משימה של התנתקות מוחלטת מהמדיה, הרשתות החברתיות והגאדג'טים הדיגיטליים – אינטרנט, מחשב, טלפון סלולרי, סמסים, סקייפ, וואטסאפ, טוויטר, יוטיוב, ג'ימייל, אינסטגרם, טלוויזיה ואפילו עיתונים ושעון.
אני מודה שגם בימים רגילים אני לא נחשב למשתמש "כבד" של שלל הרשתות והטכנולוגיות שהוזכרו, ולמעשה הקדשתי חלק נכבד מספרי "הורות איטית" להשפעת שלטון המסכים בחיינו. אני אוהב את הפייסבוק, ואת הוואטסאפ שלי, אבל אני לא מרבה להשתמש בהם. לאינסטגרם ולטוויטר מעולם לא טרחתי להתחבר. אינני גולש ברשת דרך המכשיר הסלולרי, ואני לא מוריד אפליקציות ומשחקים. למעשה, המדיום היחיד שאני עושה בו שימוש רב יחסית הוא הסמסים, דרך מצוינת לטעמי ליצור קשר עם אנשים ולצפות לתשובה בזמן המתאים להם.
לאור האמור, הניסוי האישי של בגמילה טכנולוגית, שנמשך על פני שבוע של חופשה ברומניה, לא נתקל בקשיים מיוחדים, ולמרות האמור, תוצאותיו הצליחו להפתיע גם אותי. שבעה ימים של התנקות מוחלטת מכל סוגי המדיה גרמו ליצירתיות שבי להתפרץ כמעיין המתגבר – כתיבה, שירים ורעיונות למכביר הציפו את ראשי, והבהירו לי שגם למשתמש זהיר כמוני יש עוד לאן לשאוף בכל האמור לשימוש נכון בטכנולוגיות של היום יום. העובדה שאת רוב החופשה העברנו בחוסר מעש יחסי (ובכן, יחסית לריצה ממקום למקום ומאטרקציה אחת לשנייה) סייעה אף היא לתהליך ההתרגעות, וכך יכולנו, אני ובת זוגי, להיסחף לשיחות נפש עמוקות, לטייל ללא בהילות, ובאופן כללי ליהנות באמת ובתמים.
מתלבט במה להתחיל. כנראה ההחלטה הקשה היחידה עמה נאלצתי להתמודד בחופשה.
כצפוי, כשחזרתי הביתה בדקתי את כל אמצעי התקשורת וגיליתי שלא הפסדתי שום דבר חשוב (היה חם, ירו קטיושות, עומס עונתי בנתב"ג ופוצצו את גשר בית מעריב. אוגוסט רגיל לחלוטין). בוואטסאפ חיכו כמה עשרות הודעות לא דחופות, רובן מתלמידים שלי, ובתיבת המייל ובפייסבוק המתינו הודעות שקשורות בעבודה ונענו מידית. הכול חזר לשגרה תוך כחצי יום, והרווח הנקי מההתנקות מלווה אותי גם עתה, שבועיים אחרי שחזרנו מהחופשה.
להסיר את הגורילה המוכספת מהגב
למרות היתרונות שבגמילה מטכנולוגיה, לא כולם רוצים להתנתק. לבת זוגי, למשל, היה קשה יותר להיפרד מהסלולרי שלה, אבל היא החליטה לנסות זאת למרות הכול. לא עבר יום וכבר התנהגותה השתנתה – היא היתה הרבה יותר נינוחה, משוחררת וצחקנית מהרגיל. רק ביום האחרון של הטיול, עם המחשבות על החזרה הביתה, חזרה לבדוק את הסלולרי ויחדיו עמו חזרו הטרדות המלחיצות.
רובנו מתקשים להודות בהתמכרות שלנו לרשתות החברתיות. לטווח ארוך, התמכרות כזו גורמת לרגשות שליליים, מהתחושה שאתה מבזבז את זמנך על שטויות, דרך שעמום וקהות חושים ועד ציניות יתר וקנאה באנשים. הדבר הראשון שאנשים מדווחים עליו כשהם נגמלים מתקשורת חברתית הוא תחושה של חופש – חופש מהצורך לבדוק כל הזמן מי מתייחס אליך וכיצד מתייחסים אליך. זוהי הסרה אמיתית של כבלים או משקולות מעל הגוף והנפש. כמו כן אתה חש מוגן הרבה יותר מפני חדירה לפרטיות שלך, או למרחב האישי שלך. ההיעדר המשמח של בחינה, ביקורת ודירוג בלתי פוסקים של חייך מביא עמו תחושת שחרור. אתה מבין שכאשר אתה מבלה את זמנך ברשתות החברתיות, אתה נמצא כל הזמן תחת סכין הביקורת – ניתוח ושיפוט בלתי פוסק של החיים, שמגיע לא רק מהחברים שלך אלא לעיתים גם מזרים גמורים.
יש משהו מרגיע בערים אירופאיות. אנשים בדרך כלל הולכים לאט ברחובות, וגם, מתי בפעם האחרונה ראיתם כל כך הרבה אנשים בתמונה אחת ואפילו לא סמארטפון אחד…
לאחר דיטוקס של כמה ימים תבחינו כי היצירתיות שלכם, החשיבה, הריכוז, היעילות שחשובה כל כך לרבים והמיקוד – כולם ישתפרו באופן ניכר. מה שבעיקר נחמד זו העובדה שהכול מתרחש מהר מאוד (ותסלח לי תנועת ההאטה) – לא צריך לחכות שבועות וחודשים עד שחשים באפקט המשחרר. הדיטוקס פועל מידית. רק אזהרה קטנה, יש מצב שתחושו תסמיני גמילה אמיתיים, כמו עייפות יתר או כאבי ראש, ואני לא צוחק.
שבוע של גמילה מטכנולוגיה זה אתגר רציני, ולפיכך אני ממליץ להתחיל במשימת דיטוקס קטנה. קומו בבוקר, ועצרו את עצמכם לפני שאתם שולחים יד באופן אוטומטי לנייד שלצד המיטה או למחשב. אני מבטיח לכם ששום דבר דרמטי לא קרה בפייסבוק או במייל בזמן שישנתם. במקום זאת, שבו בנחת ושתו מים, מיץ טבעי או קפה, הסתכלו באור השמש, בהו בעננים ותנו למחשבות לסחוף אתכם. בוקר אחד בתור התחלה. דחייה של כמה שעות בלבד בהרגל, ואני מאמין שזה יעשה לכם חשק לעוד. החיים פשוט הרבה יותר יפים כשאנחנו לא צמודים בכל עת לגאדג'ט אלקטרוני מהבהב.
עשרה טיפים לדיטוקס טכנולוגי מוצלח בחופשה
1. להגיד שלום לסלולרי שלכם, ולהבטיח לו שתחזרו בקרוב.
2. להגיד שלום לשעון שלכם ולהבטיח לו אותו דבר. נסעתם לחופשה, אתם לא באמת צריכים לדעת מה השעה, ומיקומה של השמש בשמיים יכול לספק לכם מסגרת כללית של הזמן.
3. להכין עבודות או לסיים התחייבויות מראש, שלא יעיקו עליכם כשתהיו בחו"ל. אני, למשל, סיימתי את משימות הכתיבה שלי לפני הטיסה.
4. להשאיר הודעות מרגיעות בתא הקולי, בג'ימייל ובכל מקום אפשרי אחר, כדי שלא יחשבו שעברתם לעולם שכולו טוב או לחילופין יכריזו עליכם כנעדרים ויקפיצו את המחלקות הרלוונטיות במשרד החוץ.
5. מומלץ לנסוע למדינה שאינך דובר את שפתה, כדי שלא תוכל להתפתות לשמוע חדשות בטלוויזיה או לקרוא עיתונים וכו'. רומניה בהחלט עשתה עבודה טובה בתחום.
6. רצוי שזמן ההתנתקות יהיה מוגבל (נניח שבוע) מכל מיני סיבות, כמו היכולת להעריך את השפעת הדיטוקס והצורך שלכם לחזור לעניינים מתישהו (משפחה, עבודה, חברים ועוד).
7. לטהרנים: לא להביא נס קפה עלית או חומוס ופיצוחים מישראל לחופשה. מניסיון, אלה מקדמי געגוע שעלולים להרוס את הניסוי בעודו באיבו.
8. אם יש לכם ילדים, אל תביאו אותם לטיול. רוב הסיכויים שהם יתקשו לעמוד במדיה דיטוקס או יסרבו כלל לנסות. במידה והם יהיו מחוברים לניידים שלהם אתם עלולים להיגרר במהירות אחריהם.
9. כדי להקל עליכם, ההתנתקות תיעשה (לפחות בפעם הראשונה) בימי חופשת הקיץ, שבה יש בדרך כלל פחות עבודה ופחות התחייבויות.
10. כדאי לרשום במחברת את חוויות הדיטוקס ואיך הן משפיעות עליכם – רגשות, מעשים, מחשבות וכדומה.
_______
באותו נושא
תהילה
אתה יודע כשקוראים את הדברים האלה על גבי נייר זה אפילו יותר נכנס ללב, אם יש רעיון להעלות על הכתב, מחזקת אתכם ומוכנה גם לעזור.
תודה על החיזוק והשיתוף
תהילה
שחר
הלוואי ובאמת היה אפשר להפוך את זה למציאות, בתור עצמאי בתחום האינטרנט קשה מאד להתנתק מהמכשיר, צריך לתת שירות לקוחות ולהיות זמין לשאלות ותקלות של לקוחות וכו'.
שחר
אריאל קרס
שחר, האם אינך יכול להתנתק אפילו לשבוע אחד?
אריאל קרס
בר
רעיון מצויין!
אני, שבגילי הצעיר ( 19 ) מבין את הדברים האלה מנסה להעביר אותם גם לחברים אחרים שלי שלדוגמה מתי שהם בחופשה שיתנתקו מהוויפי מהטלפון מהווצאפים והחוויה שלהם תיהיה מעשירה הרבה יותר, הם יתרכזו בחוויה ולא בתיעוד של החוויה ושיתוף חוויות ממנה עם חברים בווצאפ תוך כדי שהיא עדיין מתרחשת,
אני אישית עשיתי את זה בחופשה בתאילנד ובתלאביב, ו… היו חופשות בלתי נשכחות,
ובנימה אישית אלייך הכותב אני קראתי את הראיון שלך על הספר שכתבת הורות איטית ולמרות גילי אני מאמין שזאת גישה נכונה מאוד לגידול ילדים, רגועים ולא חרדתיים כתוצאה מחתירה תמידית להשגת תוצאות (שבאה בעקבות הוריהם ) וכמו כן לזמן איכות עם הילד, המסכים פוגעים משמעותית בזמן איכות בין ההורה לילד, ולכן זמן איכות ספונטני עם הילד(לדוגמה שכהוא משחק בבובות ) והצטרפות אליו עושה הרבה
בר