נדבך חשוב בתפיסה האקו-גסטרונומית של תנועת סלואו פוד הוא הניצול היעיל של המזון. כשם שבטבע אין בזבוז, שאיפתה של התנועה היא להוביל מהפך באופן צריכת המזון, ובהתאמה, באתרים המוקדשים לתחום המזון האיטי ניתן בדרך כלל למצוא המלצות כגון: אם מכינים סלט עם פלחי תפוז יש להשתמש בקליפות להכנת ריבה, או, אם אוכלים דגים יש להשתמש בעצמות להכנת ציר, וכדומה. נשמע קצת מסורבל, אנחנו יודעים. אחרי הכל, רוב האנשים שמסיימים לאכול תפוז רק רוצים לשטוף ידים וסקרים מראים שמרבית האנשים שמסיימים לאכול דג למנה עיקרית מעדיפים ללכת לישון מאשר לסדר עצמות במקפיא, אולם מדובר בהמלצות ראויות, ולמי שיגגל "מתכוני שאריות" צפויות הפתעות קולינריות מעניינות.
יחד עם זאת, אנחנו גם חייבים להודות כי ייתכן והמלצות אלה הן בגדר מעט מידי ומאוחר מידי. להלן מספר עובדות על בזבוז המזון בעולם:
באמריקה בלבד זורקים לפח כל שנה קרוב ל 48 ביליון ק"ג של מזון.
חצי מהמזון שמכינים בארה"ב ובאירופה מעולם לא נאכל.
30% מהמזון שמיוצר בכל רחבי העולם מגיע לפח.
צרכנים פרטיים משליכים בין 15%-20% מהמזון שהם רוכשים.
אם היינו מצילים רק 5% מהמזון שנזרק היינו יכולים להאכיל 4 מיליון אנשים ביום.
לאור האמור, הנה עוד מספר דרכים בהן אנו יכולים לצמצם את בזבוז המזון בעולם, ולהשיב את היעילות הטבעית לשרשרת המזון ולמערכת האקולוגית כולה.
לקנות פחות. נשמע טרוויאלי, אבל אם כל אחד מאיתנו יסתכל עמוק לתוך המקרר שלו הוא יבחין בערימה לא קטנה של מוצרים המשתתפים ברגעים אלה, וללא ידיעתו, בניסוי אנושי אינסופי לפתח צורות חיים חדשות – גבינות רכות שפג תוקפן ומסוגלת כעת לענות על שאלות בסיסיות בשלוש שפות שנות, עגבניות רקובות המסוגלות להזיז מלפפונים גמישים מידי באמצעות כוח המחשבה, סלט טונה מעלה ניחוחות העסוק בכתיבת ספר זכרונות ועוד – או במילים אחרות, אוכל שיש לזרוק על מנת לוודא שהמגיפה הבאה לא תתחיל דווקא אצלנו במקרר.
הסיבה לכך שאנו זורקים כמויות גדולות של מזון נעוצה בהרגל המגונה שפיתחנו לבצע רכישות מזון אחת לשבוע או שבועיים, במקום מידי יום ביומו, וכך יוצא שאנו רוכשים מוצרים בעלי חיי מדף קצרים (ירקות, חלב, גבינות, נקניקים פרוסים ועוד) ואז מניחים להם לנפשם במקרר. בעבר זה כמובן לא היה כך, בהעדר מקרר, אנשים רכשו (ולעיתים צדו או קטפו) את מזונם באותו יום בו התכוונו לצרוך אותו, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כיום, ומציעים גם לכם לנסות. בקמפוס משרדי סלואו אכן קיים מקרר אולם ברוב הזמן לא תצליחו למצוא בו יותר מאשר חצי לימון וכמה בטריות מתגלגלות. את המזון שאנו אוכלים אנו רוכשים באותו יום, למעט מוצרים בעלי תוקף אינסופי כמו פסטות, קטניות ושימורים.
מצאו אחד או יותר מהפריטים הללו במקרר שלכם כעת
וותרו על הקניות המרוכזות במחסני החצי חינם למיניהם, רכשו בכל יום מחדש את מזונכם בשוק הקרוב או במכולות הסמוכות, ותגלו שאתם גם חוסכים כסף, גם מסייעים להפחתת בזבוז המזון, והכי חשוב, שאתם אוכלים מזון יותר מגוון, טרי, בריא וטעים.
דמפסטר דייבינג. לאלה מאיתנו האוחזים בקיבה חזקה ואף לא רגיש במיוחד מומלץ להכיר את אחת התופעות המתפתחות בעולם הצלת המזון – הצלילה אל תוך פחי האשפה. הדמפסטר דייבינג, שיטת השגת מזון שהיתה מקובלת מאז ומעולם בקרב הומלסים מכל רחבי העולם, הפכה בשנים האחרונות, ולאור כמויות המזון העצומות שנזרקות על ידי רשתות השיווק השונות, לפעילות אידיאולוגית לכל דבר ועניין, וגם בישראל ישנו מספר לא מבוטל של צעירים אשר סיגלו לעצמם את המנהג, ובמקרים אחדים אף יצאו באופן גלוי כנגד רשתות אשר סירבו להניח להם לחטט בפחים. מעבר לגבולות הארץ התופעה נפוצה הרבה יותר ואף זכתה לסרט דוקו משלה, והנה הטריילר לשיפוטכם.
במקביל לתופעת הדמספטר איטינג נערכות ברחבי העולם לא מעט ארוחות ענק המוכנות משאריות בלבד, עת פעילים עוברים בשווקים ואוספים ירקות, פירות, ושאר מזונות שעתידים להיזרק, ולאחר מכן מייצרים מהם ארוחות שלמות אותן הם מגישים ברחוב לכל דורש. אחת כזאת אף התקיימה ממש לא מזמן בשדרות רוטשילד בתל אביב.
צמצום צריכת הבשר. אנחנו לא הולכים להרחיב בנושא, רק להזכיר שהתרנגולת, הכבש, או הפרה שאכלתם היו צריכים לאכול לא מעט בעצמם כדי לזכות ולהגיע לצלחת שלכם. למי שבכל זאת רוצה לדעת יותר, אנחנו רק נשים את זה כאן.
לעשות קומפוסט. כשאתר סלואו עלה לאוויר הבטחנו לעצמנו שהמילה קומפוסט תהיה הקו האדום, לשם אנחנו לא הולכים, אנחנו פה בשביל ליהנות. מאז המילה כבר הופיעה כמה וכמה פעמים באתר ותכלס לא קרה לנו כלום. קומפוסט זו דרך נפלאה להפוך שאריות מזון לאדמה עשירה שניתן לדשן באמצעותה אדניות וערוגות, ומסתבר שגם לא מדובר בתהליך מסובך במיוחד. לאלה מכם שיש חצר בבניין או גינה פרטית, ניתן פשוט לחפור בורות עמוקים ולהטמין בהן את האשפה האורגנית (מה אפשר לשים בקומפוסט ומה לא), אלה מכם שרוצים להקדיש מטר או שניים לטובת העניין במרפסת ביתם מוזמנים להציץ בפוסט הזה, ואחרים מוזמנים לברר היכן נמצאת הגינה הקהילתית הקרובה למקום מגוריהם – ברוב המקרים קיימת בה עמדת קומפוסט לשירות הציבור.
תרומה לעמותות. אם אתם בעלי מסעדות, קייטריניג, או סתם בשלנים עם תסביך שואה רציני, להלן רשימת עמותות שישמחו לשלוח אליכם מתנדבים על מנת לאסוף את שאריות המזון שלכם, ולחלק אותם לנזקקים.
___________
לכל הטורים בצעדים ראשונים בסלואו פוד
___________