קצת יותר משנה עברה מאז החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, להגביל את פתיחת בתי האוכל במתחם שוק הפשפשים, אולם מי שנוהג לבקר במתחם בתדירות גבוהה יכול להבחין שלמרות הרצון הטוב, הסוחרים הישנים ממשיכים לפנות את חנויותיהם והשוק עצמו הולך והופך לעוד קניון המשולב במתחם בילוי, שאכן מושך אליו קהל רב, אולם כזה שככל הנראה לא מוצא כל עניין בעתיקות, רהיטי וינטג', ספרים ישנים ושאר אוצרות. את הסיבה להמשך העלמותו של השוק ניתן למצוא בהחלטתה של הוועדה, שאמנם הגבילה את פתיחת בתי האוכל לעשרים וחמישה אחוזים בלבד משטחי המסחר, אולם באותה נשימה קבעה כי אלה ישמשו למסחר קמעונאי ב"בגדים, רהיטים, יד שנייה ועוד".
קצת מפתיע לגלות כי יש צורך בוועדה שתאפשר מסחר קמעונאי בחפצי יד שניה במתחם שוק הפשפשים, אולם יותר מטרידה מכך היא המילה "ועוד", שכן היא זו המאפשרת לחנויות כגון "ביוטי פייס", או "סופי" להיפתח במקום.
"סופי", המוכרת מאות מוצרי פלסטיק צבעוניים וחביבים (שככל הנראה יוצרו בסין), היא כמובן סיפור הצלחה בשוק, אולם סביר להניח שהיא היתה נהנית משגשוג דומה גם ברחוב שינקין, דיזינגוף, או כל מתחם קניות אחר, והעובדה שהיא נפתחה בלב ליבו של שוק הפשפשים מעידה יותר מכל על הצורך בכינוסה הדחוף של הוועדה בשנית.
חנויות כדוגמתא של "סופי" עדיין אינן נפוצות במתחם, ונכון להיום ראיתי רק עוד שתי "גלריות" המוכרות רהיטים וחפצים חדשים שהרגע יירדו מפס ייצור המוני, אולם מנגד, קשה שלא להבחין באינפלציה הגדולה בחנויות הבגדים המעוצבות שנפתחות בכל פינה בשוק.
בעבר ניסתה עיריית תל אביב להפוך את מתחם גן החשמל לשדרה החמישית של תל אביב, ועשרות חנויות של מעצבות ומעצבים צעירים נפתחו ברחובות הסובבים אותו. קצת פחות משנה אחר כך כבר ניתן היה להכריז על כישלונו של הפרוייקט – הקונים לא הגיעו, ובעלי החנויות, שהפנו אצבע מאשימה אל העירייה שלא השקיעה מספיק בקידום המתחם, הצביעו ברגליים ועברו למקום אחר. למרבה הצער, ובהתאם להחלטת הוועדה, עברו לא מעט מהם למתחם שוק הפשפשים, בעודם דוחקים עוד ועוד סוחרים ותיקים.
נקודת האור היחידה שנותרה נכון להיום במתחם היא שוק הרוכלים – בעבר, רחבה גדולה עליה היו פזורות ערמות של ספק סחורה ספק אשפה, וכיום, רחבה גדולה המשמשת כבית ללא מעט רוכלים שאיבדו את חנותם. את הבגדים הישנים ומוצרי החשמל המקולקלים מחליפים כעת מגוון רחב של מוצרי יד שניה, חפצי אמנות, ספרים, כלי בית, מזכרות ועוד, והמחירים בהתאם – בחלקת האלוהים הקטנה הזאת עדיין אפשר למצוא אוצרות, ובזול.
אין ספק שהמיליונים שהשקיעה העירייה בשיפוץ ושיקום השוק באים לידי ביטוי במציאות – נכון להיום בצהרים שוק הפשפשים הוא עדיין אחד המקומות המוצלחים ביותר בעיר, הן לאספנים והן לבליינים, אולם, אם לא יישמר האיזון העדין ביתר שאת, הרי שהסוחרים הישנים, אצלם עדיין ניתן למצוא רהיטים זולים, מנורות, ספרים, בגדים ושאר מציאות, יילכו וייעלמו, ואז אנו ניוותר עם יותר מידי ברים ומסעדות, ועם מספר מצומצם של חנויות כגון "גלריית וינטג'" או "נקודת חן", אשר מחזיקות סחורה שיכולה לגרום לכל אספן לבכות מהתרגשות, אולם מתמחרות אותה בהתאם.
כדי להבטיח ששוק הפשפשים לא ייהפך למתחם "התחנה" (תחנת הרכבת הישנה ששופצה בעלות של עשרות מיליוני שקלים והפכה לקניון מכוער במקום למרכז תרבות) או למתחם "שרונה" (בתי הטמפלרים שמול הקרייה שהועברו בעלות של עשרות מיליוני שקלים, ובקרוב ייפתחו בהם חנויות ובתי קפה, במקום להפוך אותם למוזיאון עירוני), העירייה חייבת להגביר את הפיקוח ולקבוע עוד ועוד הגבלות על פתיחה של חנויות חדשות בשוק, זה בדיוק התפקיד שלה – לשמור על רבגוניות ואותנטיות של נכסי העיר, ששוק הפשפשים הוא אחד המרכזיים שבהם – גם אם לעיתים נדמה לה שכל תפקידה מסתכם במקסום רווחי הארנונה מכל מטר מרובע.
אז אל תתעצלו ואל תסמכו על כך שאחרים יעשו את העבודה בשבילכם, אם גם אתם מעוניינים לשמור על שוק הפשפשים של תל אביב פנו עוד היום לעירייה באמצעות הטופס הזה שבאתר שלה, והביעו את דאגתכם הכנה מהשינוי המתמשך באופיו של המתחם. וגם, בשבוע הבא, ובהינתן מזג האוויר המתאים, עשו הליכה על הטיילת עד יפו, בקרו בשוק, וקנו לעצמכם משהו ישן מתנה.
____________
קרני
אפשר בהחלט לכתוב מיילים לעיריה, אבל כל עוד חולדאי בראשות העיר זה מה שנקבל – "מתחמים" – הפיכת פינות חמד בעיר למרכזי בילוי כשהבילוי העיקרי שהם מציעים הוא שופינג.
קרני
עמית נויפלד
צודקת קרני (או צודק?)
אני אהיה האחרון להגן על חולדאי, ואין ספק שתחת שרביטו תל אביב מסחרה את עצמה לדעת, אבל הוא עדיין ראש העיר, מסיבות לא ברורות, ואנחנו נמשיך להיות האופוזיציה שלו בכל דרך אפשרית
עמית נויפלד
לא עוד
עמית
אופוזיציה ללא כלים ויכולת שינוי אין לה ערך בתל אביב. כל עוד לא נבצע שינוי בעצמנו הכל ימשיך להיות כמו שהוא, מתחם על גבי מתחם, עיר מועשרת ואנשים שתרבות והיסטוריה רחוקים מהם כמרחק הכנרת מים סוף
לא עוד
עמית נויפלד
אני מסכים איתך בהחלט, אבל שינוי עצמי לא סותר מאבק בכל כלי אפשרי אחר, על הייעילות שלהם אפשר להמשיך להתווכח
עמית נויפלד