חג השוטטות 2021

בתשעה עשר ביוני הנכם מוזמנים לכבות את הטלוויזיה, לבטל את כל התכניות האחרות ולהצטרף לחגיגות העולמיות של יום השוטטות, פשוט על ידי יציאה להליכה איטית וחסרת תכלית ברחובות.

חג השוטטות (World Sauntering Day) הוא אחד האירועים החשובים ביותר של תנועת ההאטה ובוודאי שאחד המהנים שבהם. האירוע נחגג לראשונה בשנת 1979 בגרנד הוטל במישגן, המתהדר במרפסת הארוכה ביותר בעולם (201 מטרים). היוזם של החג החדש היה ברנש בשם W.T. Rabe שביקש למצוא תגובה הולמת לפופולריות ההולכת וגואה של הג'וגינג באותה תקופה, והאירוע, במהלכו שוטטו המשתתפים על המרפסת הלוך ושוב, נועד לעודד אנשים לקחת את החיים יותר בקלות, להאט את הקצב וליהנות מהסביבה המקיפה אותם.

אם מחשבה על יציאה מהבית להליכה חסרת תכלית נשמעת לכם תמוהה, אין להאשים בכך אלא את העידן המודרני, שהטמיע בנו דפוסי חשיבה תועלתניים. לכל דבר שעושים חייבת להיות מטרה ברורה והבטלה היא אם כל חטאת. חג השוטטות משחרר את האדם לפנאי נטול דאגות או מטלות שמגיע לשיאו בפעילות העצלה והסקרנית של השוטטות.

השוטטות, חשוב לציין, שונה מהליכה. המשוטט הוא בן דמותו של הפלאנרי (Flaneur), כינוי שהוטבע בצרפת במאה השש עשרה ותיאר איש בעל פנאי, בטלן, חוקר/מגלה העולמות העירוני ומומחה לענייני הרחובות. המשוטט העירוני הוא שילוב מנצח, אם כי אמביוולנטי, של סקרנות ועצלנות, והוא מהווה דמות מפתח בחשיבה האורבנית המודרנית, כמו גם בכתיבה ובאמנות.

השוטטות מאפשרת להתענג על המרחב הציבורי שהולך ונגזל, להכיר את הסביבה העירונית, לגלות מקומות נסתרים, להתרשם מאמנות רחוב, להיקלע לשיחות אקראיות, להתחבר לעצמנו, ולא פחות מכך, למרוד. ארנה קזין כותבת בספרה במרחק הליכה שהדרך העירונית היא כיום "מעבר ממקום של ייצור למקום של צריכה. היא אינה מקום בעצמה. היא אינה חלק מהיקום. האדם ההולך בלי סיבה הוא בלתי נסבל. ולכן, כטיפוס, המשוטט, בן התרבות העירונית, הוא במידה רבה היפוכו של הצרכן".

נראה שהשוטטות כה מאיימת על סדרי העולם, עד שבחוק היא נקבעה כעבירה. היה ותעצרו על ידי שוטר בעודכם הולכים ובוהים, תאלצו למהר ולתרץ את מעשיכם. הלכתם לעבודה. הלכתם לבקר חבר. הלכתם לקניות. הכי טוב הלכתם לקניות, תמיד יש מה לקנות. חג השוטטות, במובן זה, הוא לא פחות מקריאה למרד בעידן התועלתני, ייצרני וצרכני.

"יעד מסוים לשוטטות או הקצבה מחמירה של זמן סותרים בהגדרה את רוחו האמיתית של המשוטט", כתב אדמונד וייט, ואכן, איננו יכולים לומר כיצד או היכן לשוטט. אנחנו יכולים רק להפציר במשוטטים אחרים – צאו בהמוניכם אל הרחובות ביום חגנו הגדול, היו סוכני שוטטות המכירים לעוברי אורח אקראיים את תענוגות הרחוב, והעניקו לאחרים את השיעור הטוב ביותר שיקבלו במסגרת לימודי הפנאי – חינוך לשוטטות.

 

איור: דייב יעקב, מתוך הספר "היסטוריה של מהירות"

תגובות5

  • הגב יוני 18, 2021

    אנה

    שיטוט ומרד נעים, צאו לחקור 🙂 כתבה מעולה, תודה

      

  • משתדל לשוטט כמה פעמים בשבוע וכל יום כזה הוא יום חג.
    בשנה האחרונה ביחד עם מצלמת פילם ישנה שגם נותנת ערך מוסף בדמות מזכרות ויזואליות.

      

  • הגב יוני 18, 2021

    נעה

    נפלא!
    בהחלט מתכוונת לנסות זאת מחר.
    לא יודעת אם אצליח לצאת בלי לקחת דבר, בכל זאת-יום חם בישראל, זקוקה לפחות למים, אבל אוותר על חפצים לא נחוצים אחרים, כמו פלאפון.

      

  • הגב יוני 19, 2021

    יהודית קל

    החזרתם אותי לילדות מידי פעם אני עושה זאת כאדם מבוגרוזה באמת מביך בהתחלה:לשוטט להכיר מקומות ולהנות מהמרחב… לפטפט עם מישהו/ לבהות לחקור לגלות
    ולהרחיבת התודעה

      

  • הגב יוני 19, 2021

    אורית פרנפס

    תודה, עמית. היום הזה תמיד קסם לי – כבר שלוש פעמים (שלוש שנים) שאני נתקלת בהזמנה שלך לחגוג את חג השוטטות, ותמיד מתחשק לי להצטרף, ואף פעם לא הצטרפתי.
    ויחד עם זאת, יוצא לי לשוטט הרבה, ואני אוהבת את הרעיון ואת ה state of mind.
    ואולי, יש משהו שסותר את רוח השוטטות בהכרזה על יום שבו מזמינים את כולם לשוטט?

      

השאירו תגובה