חייזרים חינוכיים – מבטלים את התיכון

צחי חנניה הוא איש חינוך, יזם חברתי וגם מישהו שאני שמח לכנות חבר. כאשר הוא התקשר וסיפר לי שהוא יוצא עם פודקאסט חדש על עתיד החינוך שמחתי מאוד לשמוע, וכאשר הוא עדכן אותי שאני אהיה האורח הראשון הנחתי שמדובר בטעות במספר. כחודש אחר כך רכבתי לביתו כדי להקליט את הפרק, ולאורך 40 דקות שוחחנו על מגוון רחב של נושאים שנוגעים לעולם החינוך ולאופן שבו ההאטה יכולה להתנחל בקרבו – מינימליזם, שעמום, קריירה בעולם של חוסר ודאות, שאיפה למקצוענות ולמצוינות, וגם, מדוע לדעתי צריך לבטל לאלתר את התיכון.

כן, קראתם נכון, אחד הרעיונות שהעליתי בפרק נגע לביטול כיתות י'-יב' וניצול השנים הללו (גיל 16-18) לרכישה של תואר ראשון, עיוני או מקצועי. אני יותר מאשר אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, אבל קודם ארחיב מעט אודות ההצעה, כדי להבהיר את הכוונה. המחשבה הראשונה אודות הנושא עלתה בראשית ימי הקורונה, עם תחילת הדיונים על הסגר והשבתת מערכת החינוך. אני לא זוכר מי היה הדובר, אבל בוויכוחים האינסופיים אודות השבתה מלאה או חלקית, אישיות בכירה במשרד החינוך הבהירה את עמדתה – ילדים בני 16 יכולים להיות לבד בבית, ולכן אין צורך להפעיל את מערכת החינוך בכיתות י'-יב'. יצא המרצע מן השק, מערכת החינוך היא, במובנים רבים, בייביסיטר לאומי שנועד לאפשר להורים לצאת לעבודה ולהניע את גלגלי הכלכלה. חינוך, ערכים, אינטראקציות חברתיות, השכלה… כל אלה מגיעים במקום השני, השלישי והרביעי… אבל, אם ילדים בני 16 ומעלה יכולים לשבת לבד בבית, אולי הם יכולים לעשות עוד דברים, למשל, תארים מתקדמים.

בואו נחשוב על זה רגע ברצינות. מבחינה קוגניטיבית, ילדים בני 16 ומעלה יכולים ללמוד לתואר ראשון. את החומר שהם לומדים בכיתות י'-יב' אפשר להעביר לחטיבת הביניים תוך קיצוץ דרמטי בתוכן לטובת איכות. ואת בחינות הבגרות ניתן לצמצם למינימום של 4 (הרעיון כבר עלה במערכת החינוך לאור המגיפה) ולקיים אותן כבר בחטיבה. במקום לימודי תיכון יתבקשו התלמידים לבחור מסלול ללימודי תואר, שכעת יהפוך לחובה (כלומר, לא קיימת אפשרות לבחור בשלוש שנות חופש לפני הצבא וללכת לעבוד בוולט עד אז). התלמידים לא יוכלו להתנער מהתואר, אבל הם כן יוכלו לבחור מה ללמוד: משפטים, מחשבים, מכונאות רכב, ריפוי בעיסוק, רפואה משלימה, אמנות – כל תואר מקצועי או רשמי שמוסדות לימוד גבוהים יכולים להנפיק יהיה מקובל – כמובן בסבסוד המדינה.

כאן אנחנו מגיעים לשאלת מיליון הדולר (טוב, אולי קצת יותר) – מהיכן יגיע הכסף לממן לימודים גבוהים למאות אלפי תלמידים? ובכן, מעבר לעובדה שלפחות חלקו יגיע מביטול התיכון עצמו, אני מציע להתבונן רחוק ולהבין את היתרונות הכלכליים המובהקים שיש להצעה מעין זו, יתרונות שיכולים לסייע ולרתום כוחות חזקים לטובתו. ראשית, המדינה תקבל עובדים מקצועיים בגיל 18. אין זה סוד שבישראל יש בעיית פריון קשה, חלק ממנה נובע מהעובדה שאנחנו מסיימים שירות צבאי ומתחילים ללמוד מקצוע בגיל מאוחר, לפחות יחסית למדינות אחרות החברות בארגון ה-OECD. ההצעה לרכוש מקצוע כבר בגיל 18 תוכל לסייע דרמטית בהעלאת הפריון של המשק, ולייצר צמיחה כלכלית משמעותית. שנית, וחשוב לא פחות, מאחר והמדינה תקבל עובדים מקצועיים בגיל 18, פחות ישתלם לה לשלוח אותם לבזבז שלוש שנים בהכנת קפה בקריה או בשמירה על התנחלויות מבודדות (היא יכולה במקום זאת להניח להם לעבוד במקצוע שרכשו, ולשלם מסים נאים לקופתה). הצבא יקבל זריקת עידוד להפיכתו לצבא רזה ומקצועי, תקציב הביטחון יוכל להתאזן ואולי בעתיד נחתום על עוד הסכמי שלום, אפילו עם אויבים.

Fyra flickor och en student Georg Pauli : 1922

עד כאן, כל הנאמר עלול להיתפס כ"האצה" של המערכת ולא האטה שלה, אבל לימוד לתואר ראשון יאפשר לתלמידים להעמיק באמת בתחום שהם בחרו ואוהבים. בנוסף, לימודי תואר הם בדרך כלל יותר איטיים ואישיים. יש זמן לחקירה, למחשבה, ליצירה של תזה חדשה. בניגוד ללימודי התיכון המבוססים על כמויות תוכן עצומות שיש לשנן, לימודי תואר מציגים יחידות תוכן מגובשות, איכותיות, שמצריכות הבנה עמוקה ולא רק יכולת דקלום. תואר ראשון, גם בתחום אינטנסיבי, תמיד ידרוש מאיתנו תהליך לימוד איטי יותר מזה שנדרשנו אליו בשנים קודמות.

בונוס משמעותי נוסף, ולעניות דעתי איטי למהדרין – גמישות מקצועית – נכון להיום סטודנט בוחר מה ללמוד בגיל 21-22, עד שהוא מסיים תואר הוא בן 25-26 ועד שהוא מבין שהוא תקוע בתחום שהוא לא אוהב הוא כבר בן 30 ואז אולי מאוחר מידי לעשות שינויים. תואר ראשון בגיל 18 יאפשר ליותר אנשים לבצע הסבות מקצועיות בגיל 21-22 אחרי שכבר התנסו ב"קריירה" אחת או תחום אחד. נקבל אנשים משכילים יותר, עם טווח ידע רחב יותר. תואר ראשון בגיל צעיר גם יסייע להיאבק בהסללה חברתית. ילדים בסיכון או משכבות מוחלשות יקבלו הזדמנות חד פעמית – כרטיס חינם – ללימוד כל מקצוע שרק יכלו לחלום עליו: פילוסופיה, משחק, מדעי המחשב… אם זה לא יצליח הם תמיד יוכלו לחזור לפלן A וללמוד מקצוע צווארון כחול, כפי שהניחו תמיד שיקרה. באותה מידה, בן למשפחת עורכי דין, שאביו היה עו"ד, סבו היה עו"ד ולכולם ברור שהוא גם יהיה עו"ד (בין אם ירצה ובין אם לא), יוכל ללכת ללמוד בישול, מכונאות רכב או ריפוי בעיסוק, ולזכות להיכרות מעמיקה עם תחום חדש שבכל אפשרות אחרת לא היה נגלה לפניו.

נכון, ההצעה מעלה אינה פשוטה ליישום (ובכל מקרה היא מובאת בקווים כלליים בלבד). היא מצריכה שינוי פרדיגמה, שלא לומר ניפוץ של מבנים עתיקים, ולא מעט ביורוקרטיה חדשה שתצטרך לקרום עור וגידים. אבל בשורה התחתונה, אם אנחנו רוצים לדבר על "חינוך איטי", אנחנו לא יכולים להסתפק בדיון אודות פרקטיקות חינוכיות. אנחנו חייבים להתחיל לדבר על שינוי מוחלט של המסגרות. חושבים שאני מפספס בגדול – אשמח לקרוא בתגובות.
.
.
***
.
.
הפרק המלא בפודקאסט החדש "חייזרים חינוכיים"

 

תגובות6

  • הגב ינואר 4, 2021

    שחר.ב

    השיחה הייתה מעניינת, במיוחד העובדה שאתם מקשיבים אחד לשני במקום להתפרץ ורק להשמיע. היו שני דברים שהפריעו לי: השפה הייתה מהולה בהרבה מאוד מילים וביטויים לועזים שניתן לומר בעברית יפה: "קריאה מקדימה", "קלט ופלט", "תודעה" וכו'…
    דבר שני כמי שנמצא במערכת החינוך הציבורית וגם הפרטית (מה לעשות השכר של המורים המתחילים נמוך) כדי להגיע לדרגה של חשיבה ביקורתית, צריך גם שפה עשירה ויכולת ניסוח. לצערי יש ירידה מאוד חזקה בתחום גם אצל התלמידים היותר סקרנים וחכמים בעקבות היישומים של הטלפון החכם. לכן הרעיון לבטל את התיכון הוא קצת מנותק מהשטח.

      

  • הגב ינואר 6, 2021

    עמית

    נהניתי מאוד.
    גיליתי יום אחד חומר לימודים נפלא באתר ספרי השמע שאני מנוי בו. קראתי שם ספרים שעולים באיכותם על שיעורי הגאוגרפיה מחטיבת הביניים. גיליתי גם קורסים טובים ב-edx.org. בלי צורך לעבור בחינה ולהשוויץ באיזה תואר.
    מה שאני לא אוהב זה לבוא אחר כך למשפחה ולספר על כך להורים שמה שהם רוצים לראות זה הישגים כמו רווח כספי כלשהו ביד ומיד.

      

  • הגב ינואר 7, 2021

    שיר

    אנחנו בחרנו כבר בדרך הזאת, קוראים לה חינוך ביתי.
    הילדים לומדים רוב הזמן מתוך הסקרנות הטבעית שלהם, ומדהים לראות מה הם מספיקים ללמוד בזמן שיכלו לשרוף בבייביסיטר הלאומי.
    השאיפה שלנו באמת היא להגיע ללימודי תואר כבר בגיל 15-16 ולסיים אותו לפני הצבא (אם בכלל נגיע לשם).

    העניין הוא שראיתי את המערכת מקרוב, והתפישה שלה לא מספיק פתוחה כדי לקבל רעיון כזה.
    מה יעשו עם כל המורים של התיכונים? עם המנהלים? המפקחים?
    אני יכולה לומר לך שראיתי איך המערכת העקומה רואה את כל אלה ועוד המון דברים אחרים לפני שהם רואים את טובת הילדים, שבלעדיהם אין בכלל מערכת חינוך.

      

  • הגב ינואר 9, 2021

    אורלב

    לא שמעתי את הפרק, אבל מזדהה מאוד עם הרעיון.

      

  • הגב ינואר 25, 2021

    מורן הויזליך-פלד

    רעיון מעניין מאד!

      

  • הגב פברואר 19, 2021

    אור

    יפה ומעניין.
    כמובן שכל זה לא יהיה הכרחי אם לא יהיה גיוס חובה ואז רוב התלמידים יוכלו להתחיל תואר ראשון בגיל 18, ואלו שיתגייסו יבחרו בהכשרה וקריירה צבאית.
    נקודה חשובה אחרת, במדעים מדוייקים ובעיקר פיסיקה ומתמטיקה לא בהכרח ניתן להתחיל בגיל 16, ועם ידע שצברת בחטיבה.
    זה אולי גם תוצר לוואי של התחלה מאוחרת, בארץ דוחפים את הסטודנטים לקצה במהלך התואר הראשון כדי שהם ייצאו עם ידע ששקול כמעט לתואר שני בארה"ב, ככה שאם יתחילו בגיל 16, אפשר ללמד בצורה מעט נינוחה יותר ולדחוף את הסטודנטים קדימה רק בתואר שני.
    אולי בכלל לא לנסות להביא סטודנטים לסיים תואר ראשון במקצועות האלו בתיכון אלא להשלים הנדסאי.
    אגב גם תואר מהנדס אי אפשר לסיים ב3 שנות תיכון, זה לוקח 4 שנים עמוסות במיוחד שתלמיד תיכון לא יכול לעמוד בהן.

      

השאירו תגובה